אלטשולר מגן על ההשקעה בסין: "בטווח הארוך אסיה תעשה תשואה עודפת לעומת העולם. אירופה ואג"ח - לא מעניין"

גילעד אלטשולר קנה לעצמו שם של מנהל השקעות מצוין בישראל. במשך מספר שנים בית ההשקעות שלו הוביל את התשואות באופן עקבי. אך בשנה האחרונה משהו השתבש. ההחלטה להסיט כספים לשוק הסיני בינתיים לא עולה יפה, ובית ההשקעות נמצא בתחתית התשואות מתחילת השנה במסלול הכללי ובמסלול המנייתי - והשאלה המתבקשת היא לאן הולכים מכאן. בראיון לביזפורטל אומר גילעד אלטשולר, מנהל השקעות ראשי ומנכל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם: "הנושא של יציאה מהארץ ולא להשקיע את כל הכסף בישראל זה מהלך אסטרטגי של הרבה מאוד שנים. הישראלים התרגלו להחזיק 100% מכספם בישראל אבל זה בעייתי מאוד. יש כאן בעיית סיכונים גאו פוליטיים - כמובן אני אשמח ששום דבר מהסיכונים לא יתממש - אבל ישראל היא אולי חצי אחוז בכלכלה העולמית ובפועל אנשים מחזיקים פי 30% מזה - זה לא נכון מבחינת ניהול ופיזור סיכונים. "העובדה שבעבר כולם החזיקו 100% מהכסף בישראל לא אומר שזו האלוקציה בטווח הארוך. זה לא שישראל היא מקום רע, אבל החלק של ישראל בשווקי העולם הוא קטן מאוד. רק לדוגמה, נניח שאני חושב שהמצב בדנמרק מצוין, האם זה אומר להשקיע 30-40% מהכסף בדנמרק? ממש לא - כי השוק קטן". כלומר, למרות הקורונה אתם לא מחזירים את הכסף לארץ? "לא. החשיבה היא ארוכה ואסטרטגית ולא צריך להסתכל לטווח קצר של האם אני חושב שהשנה ישראל תעשה 2% יותר או 4% פחות. אלא ניתוח אסטרטגי ארוך טווח ושמירה על החוסכים לאורך זמן כנגד השפעות לא סימפטיות שיכולות להיות כאן לאורך זמן. נכון זה לא קרה בשנים האחרונות, אבל אף אחד לא יכול לחתום על זה שמה שקורה במזרח התיכון יתחיל לזוז. אנחנו לא מוקפים בשבדיה נורבגיה ואיסלנד אלא מדינות אחרות שבהן יכול להיות שינוים מרחיקי לכת במשטר. רק ראינו רק לפני כמה שנים עם האביב הערבי שהוריד את מוברק. לכן החשיבה לא אם נעשה שני אחוזים יותר או פחות. וגם אין מה לעשות ישראל זניחה בשוק העולמי MSCI. לכן לא סביר להחזיק 30-40%.   "אנחנו מעדיפים ללכת לכיוון של טכנולוגיה אנחנו בסקטור הטכנולוגי. חושבים שהעולם הולך קדימה וזה קידמה ומי שנשאר מאחור לא קיים. לכן חושבים שהטכנולוגי ימשיך להוביל גם במהלך השנים הקרובות. כמובן בתוך הסקטור הזה יש סקטורים שונים. סייבר שבבים, גיימינג, חלל והרבה מאוד תחומים. אפילו בפיננסים. מחפשים את הדברים האלה בעולם. אז למה סין? השנה התשואות שלכם לא טובות בכלל? "אנחנו מחפשים מקומות וגיאוגרפים שיהיו טובים לעשור ולעשורים הקרובים, איפה שתהיה צמיחה הרבה יותר חזקה משאר המקומות בעולם. צמיחה מוגברת יתבטאו ברווחי החברות "סין אמנם מביחיה דמוגרפית אין גידול באוכלוסיה אבל יש כמה מאות מיליונים של בני אדם שיהפכו להיות במעמד בינוני וגבוה ואז זה יגביר את הצמיחה והצריכה בגדול. גם הודו גם עוברת הרבה מאוד רפורמות כלכליות ורפורמות בכלל. גם סין וגם הודו הם עמים עם מסורת עתיקה עם הרבה פילוסופית וחכמת חיים ומאמינים בצמיחה חזקה יחסית לעולם בשנים הקרובות. "גם קוריאה. היא מאוד מזכירה את ישראל. מדינה קטנה עם יכולות טכנולוגיות גבוהות וחינוך מעולה."   ואירופה? "אירופה היא דוגמה לא טובה. האוכלוסיה של מערב אירופה נמצאת במעמד בינוני וגבוה אבל אין שם צמיחה דמוגרפית ולכן אני לא רואה מאיפה תבוא צמיחה כלכלית באירופה". למה הלכתם דווקא על סין? האם אתם מזהים שם שינוי שיאפשר לכם לחזור להציג תוצאות טובות כבעבר? "קודם כל בוא נרגיע את המשקיעים. לא שמנו 50% -60% על סין. היא מהווה 10% אולי קצת יותר מהתיק שלנו. במסלולים כלליים זה 5-6%. אני אישית מאמין שהמדד הסיני והמניות הסיניות בשנים הקרובות יעשו תשואות טובות יותר מאשר האמריקאיות, כתוצאה מכך שהצמיחה והתהליכים שקורים שם ייטיבו עם החברות. "נכון שיש רגולציה בסין, אבל זה כמו שיש בעוד מקומות. היא אולי יותר נוקשה וברוטלית אבל כן נעשית עם הרבה חשיבה והיגיון ואני מאמין בכל זאת שהמדדים הסינים יעשו טוב יותר ממקבליהם במערב".   הורדתם את שיעור החשיפה לסין או דווקא הגדלתם בגלל הירידות? "לא הגדלנו חשיפה. למעשה עשינו שינויים קלים בלבד. יותר מדדים פחות מניות ספציפיות". אתם כמעט לא משקיעים באופן ישיר בסטארט-אפים. למה בעצם? "אנחנו משקיעים שם באמצעות קרנות. אנחנו לא מומחים בלבצע השקעות בסטארט-אפים ובחברות שמגייסות בשלבים מקודמים - כשאין הכנסות ובטח שלא רווחים. ולכן הרעיון הוא לקחת אנשים שיודעים לעשות את זה יותר טוב מאיתנו ולהיעזר בהם" "מבחינת תמחור אני עדיין לא יודע איך משקיעים בחברה שלא מייצרת שום דבר אבל יש לה באקסלים הכנסות ורווחים רק בעוד 6 או 7 שנים. אני עדיין לא יודע לעשות את זה. כנראה שיש כאלה שיש להם אומץ לעשות את זה". על אלו סקטורים אתה ממליץ? דיברנו על הטכנולוגיה, מה עם האנרגיה המסורתית לעומת אנרגיה מתחדשת? "אנחנו רוצים להישאר באנרגיה ובהחלט נמצאים באנרגיה, אבל השאלה איזו אנרגיה. צריך להבין שבחברות בתחום האנרגיה הדבר הגדול הוא פרויקטים ופחות מה היה עד עכשיו. האנרגיה מובילה את העולם וברור שצריך להיות באנרגיה. ובכל זאת הכרזתם שלא תשקיעו בפחם ונפט? "נכון? יש דברים שאין מה לדבר עליהם כמו פחם. זה ייעלם בעתיד ולכן אנחנו לא רוצים להיות שם אפילו אם בינתיים הרווחיות גבוהה. אולי בטווח הקצר בפחם יש רווחיות טובה אבל זה לא יחזיק לטווח הארוך. אנחנו כן מאמינים באנרגיות מתחדשות כמו אנרגית שמש, סולארית, מימן ומי יודע אלו עוד המצאות יהיו בעתיד". האם הבנקים סיימו את מהלך העליות שלהם? "אני כבר נמצא בשוק ההון יותר מ-30 שנה, וראיתי כבר יותר מ-10 פעמים את הבנקים נופלים ונסחרים ביחס הון של 0.6 ואחר כך עולים ל-1.2. זה בלי קשר לקורונה בכלל. הריטואל שהבנקים יורדים בשפל ל-0.6 ובגאות עולים ל-1.2 בהון זה חוזר על עצמו. כל פעם הם יורדים ועולים בגלל סיבות אחרות. זה לא קשור לקורונה ולא לכלום. הסיבה מתמצית בזה שהריבית בעולם היא אפס. אגב - הבנקים בישראל לא יקרים בהשוואה לעולם. הם אפילו זולים. הסיבה היא שבזכות המשכנתאות הם גורפים שומן מאוד משמעותי ועדיין לא סיימו את מסע העליות שלהם". מה אתה חושב על שוק האג"ח, הרי התשואות שם אפסיות כעת? "שוק האג"ח משעמם. נכון לעכשיו צריך סבלנות ופשוט להתנזר ממנו. המרווחים נמוכים היסטורית, ואני לא חושב שבשביל להרוויח עוד פיפס באג"ח קונצרני, פיפס לפה או לשם, שווה את הסיכון. זה גם עדיין לא זמן להאריך את המח"מ. צריך להתאזר בסבלנות ולחכות לתקופות אחרות. כרגע שוק האג"ח לא מעניין".   מה אתם חושבים לגבי עליית הריבית והאינפלציה? "העלאת הריבית יום אחד כנראה תגיע ולכן אין מה להתרגש מזה. כנראה שכשזה יגיע יהיה פחות סימפטי בשווקים, אבל השווקים מודעים לעניין ולוקחים את זה בחשבון ולכן גם רואים איך זה בתשואות הארוכות. אני לא חושב שיש פה הפתעה. מה כן יכול להפתיע? "הפתעה יכולה להגיע מהקצב. אולי האמריקאים יגבירו טיפה את הקצב והוא יהיה מהיר יותר משחשבו קודם. גם זה יהיה די צפוי כי רואים אינפלציה מאוד מאוד משמעותית. אני לא חושב שנגיע ל4-6% ריבית אבל היא לא תישאר אפס. "לגבי האינפלציה, בלונג ראן ל-10 שנים היא תירגע בשלב מסוים. יש הרבה עליות מחירים בעקבות הקורונה ומחירי התובלה שעלו בצורה משוגעת לחלוטין, וכשנחזור לעולם יציב בלי קורונה ויותר שפיות אני מניח שמחירי התובלה ירדו וזה ישפר וימתן את האינפלציה". הזכרת את מחירי התובלה שזינקו. צים רשמה את הרווח הגבוה ביותר מעולם לחברה ישראלית. האם כעת צים היא השקעה טובה? "לא נראה לי". זה לא סוד שאתם לא מאמינים במניות שפסגות קנו, אוגווינד 1.42% אלקטריאון 0.65% , ודומותיהן. מדוע בינתיים לא נפטרתם מהם? אלטשולר לא מכחיש: "עם כל הכבוד לאחזקות הללו אלה אחזקות בשוליים. זה זניח לחלוטין. מדובר על אפס פסיק אפס אפס אפס מהאחזקות שלנו. אלה 30 מיליון דולר מתוך 200 מיליארד דולר". לסיום, מה אתה אומר ללקוחות שלך שמבואסים על התשואות הלא טובות שלכם השנה? "ללקוחות אגיד דבר פשוט. לאורך 30 השנים האחרונות היו לנו שנים יותר טובות ושנים פחות טובות. אלא שבעבר היינו קטנים ולא היינו מהותיים אז זה לא עניין אף אחד. אחרי כמה שנים טובות הגענו לטופ ומאז כותבים עלינו. "בפועל, לאורך כל 30 השנים הללו היו שנים טובות, מצוינות, וגרועות. אני יכול להבטיח לחוסכים שגם חלק מהשנים הבאות יהיו טובות, מצוינות וגרועות. והשאלה החשובה היא מה אתה עושה לאורך זמן, ואני מרגיש נוח עם התוצאות שהשגנו בפנסיה, גמל וההשתלמות ב-10 השנים האחרונות, ואני מרגיש מצוין עם אלה שהולכים איתנו הלאה ל-30 שנים הבאות. מי שמסתכל לטווח קצר - יש שנים פחות טובות ושנים יותר טובות. כמובן, אנחנו משתדלים תמיד שיהיו יותר טוב אבל זה חלק מהמשחק. לפעמים אתה מקדים את זמנך ואז מגיעות נפילות כמו בסין אבל החשיבה היא אותה חשיבה. אותה לוגיקה שהובילה היא עדיין קיימת היום לטוב ולרע ואני מקווה כמובן שזה יהיה לטוב".   שאלה לסיום, המשקיע האגדי וורן באפט אומר שרוב המנהלים לא מצליחים להכות את המדדים ולכן עדיף פשוט להשקיע במדדים, והוא אפילו ניצח מנהלי קרנות גידור בהתערבות ל-10 שנים. לא יותר פשוט להשקיע במדדים? "גם אנחנו מושקעים בעיקר במדדים אבל זו בעיקר סיסמה קליטה. להגיד השקעה פאסיבית זה נחמד אבל השאלה היא באיזה מדדים להשקיע. יש הרבה מדדים, בהמון תחומים אז גם את זה צריך לנהל. ולא רק זה אלא גם האם ללכת על מדדים של מניות גדולות או קטנות, טכנולוגיה או אנרגיה - יש אין סוף מדדים". אז אולי פשוט להשקיע במדדים העולמיים, נגיד המדד הגלובלי של MSCI, או S&P500?  "השאלה באיזו מידה משקיעים גם כשמשקיעים במדדים. האם 40% או 30% או 50%. בקיצור - גם את זה צריך לנהל".