קלטורה מעדכנת: רוצה להנפיק בנאסד"ק בשווי של 2 מיליארד דולר

אם תצליח להנפיק במחיר המבוקש של 15 דולר למנייה, החברה תכניס 261 מיליון דולר
לימור זילבר |
נושאים בכתבה קלטורה

חברת ניהול מערכות הוידאו הישראלית קלטורה (KALTURA) נערכת לקראת הנפקתה בנאסד"ק זאת לאחר שבתחילת החודש כתבנו על ההנפקה הצפויה (הרחבה כאן). כעת, החברה פירסמה תשקיף מעודכן בו נחשף שהחברה רוצה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, במהלך שיכלול גם הצעת מכר על ידי בעלי מניות קיימים.

לפי התשקיף, החברה תמכור 23.5 מיליון מניות במחיר של כ-15 דולר למניה. כאשר מתוך מספר מניות זה, 17.4 מיליון יהיו מניות חדשות של החברה שיזרימו לקופתה 261 מיליון דולר וכ-6 מיליון מניות נוספות יימכרו במסגרת הצעת מכר של כמעט 100 מיליון דולר. לאחר ההנפקה יהיו לחברה 123 מיליון מניות והיא תתחיל להיסחר בנאסד"ק תחת סימול מסחר KLTR. קלטורה שהוקמה לפני כ-15 שנים, מעסיקה 600 עובדים, מחציתם במשרדיה ברמת גן.

במונחי הנפקות הספאק ששוטפות את וול סטריט ואת חברות הטכנולוגיה הישראליות מדובר בשווי צנוע יחסית. עם זאת, גם הביצועים שחשפה קלטורה בתשקיף הראשון שלה הפתיעו רבים, ולא לטובה. החברה עברה את הרף של 100 מיליון דולר בהכנסות רק ב-2020, אז דיווחה על 124 מיליון דולר בשורה העליונה. הכנסות אלה משקפות קצב צמיחה של 24%.

המייסדים מממשים

לפי הצעת המכר, המממש הגדול ביותר הוא רון יקותיאל, אחד ממייסדי קלטורה שמכהן בתפקיד היו"ר ומנכ"ל. על פי התשקיף הוא אמור למכור מיליון מניות ובכך להיפגש עם 15 מיליון דולר לפי מחיר המניה המשוער בהנפקה. יקותיאל קיבל חבילת שכר בעלות של 22.3 מיליון דולר ב-2020, שמורכב משכר שנתי של 390 אלף דולר, בונוס במזומן של 330 דולר ועוד הקצאת אופציות ב- 21.5 מיליון. דולר. לאחר ההנפקה והמכירה הוא יישאר עם אחזקה של 5.1% ממניות החברה לעומת 7% היום.

מיכל צור, שנמנית גם היא עם קבוצת המייסדים ומשמשת כנשיאה וסמנכ"לית השיווק קלטורה, תמכור 602 אלף מניות בשווי משוער של 9 מיליון דולר ותרד לאחזקה של 3.7% בחברה. צור קיבלה בשנה שעברה חבילת תגמול בעלות של 5.9 מיליון דולר, מתוכם שכר של 233 אלף דולר, בונוס של 223 אלף דולר והקצאת אופציות ב-5.4 מיליון דולר. בתשקיף מצוין כי באפריל 2020 עם התפרצות מגפת הקורונה, קוצץ שכרם של השניים ב-20%, אך באוקטובר עם שיפור בביצועי החברה הוא הוחזר לגובהו המקורי.שני המייסדים הנוספים של קלטורה, שי דוד שמשמש כדירקטור וערן איתם, ימכרו נתחים קטנים יותר. דוד יממש 252 אלף מניות תמורת כ-4 מיליון דולר וישאר עם 3.9% מהחברה ואילו איתם ימכור 262 אלף מניות וירד לאחזקה של 3.8% בחברה.

קרן 406 POINT, בעלת המניות הגדולה בקלטורה, תממש 880 אלף מניות ותרד לאחזקה של 13.7%. בעלת מניות גדולה נוספת היא קרן נקסוס הודו אשר תמכור802 אלף מניות ותישאר עם חבילה של 12.4%. גופים נוספים שיימכרו מניות בהנפקה הם אינטל קפיטל, קרן אוולון , קרן של בנק ההשקעות גולדמן סאקס וקרן הון סיכון של נוקיה.

הצמיחה של קלטורה בשנה החולפת מגיעה ברקע משבר הקורונה שהביא לזינוק בשימוש של עסקים בפתרונות וידאו. בתקופה זו הציגה החברה צמיחה רבעונית עקבית, כשברבעון הרביעי של השנה ההכנסות הסתכמו ב-35 מיליון דולר - גבוה ב-30% לעומת נתוני הרבעון השלישי של 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה פעילה בשני סגמנטים, אחד הוא ארגונים, בהם גופי חינוך או חברות טכנולוגיה - אלה אחראים לשני שליש מההכנסות, בעוד השני הוא מגזר המדיה וחברות הטלקום. המוצרים של קלטורה משמשים לשיחות וידאו, הזרמה (סטרימינג) של וידאו, פלטפורמות וידאו פנים-ארגוניות לשימוש העובדים ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות

אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.