דניאל בירנבאום סודהסטרים
צילום: איה בן עזרי

דניאל בירנבאום מצטרף לקנביט בהנחה של 76%

החברה דיווחה על הצטרפותו של מנכ"ל סודהסטרים לקבוצת משקיעים אשר יזרימו 32 מיליון שקל לחברה. הציבור ידולל להחזקה של כ-13%, שווי השוק יותר מיוכפל
ערן סוקול | (6)

חברת  קנביט  המתכננת לעסוק בגידול ושיווק קנאביס רפואי (לשעבר הון אחזקות), הודיעה הבוקר (ה') על הרחבת הסכם השקעה עליו דיווחה בסוף חודש ינואר (לכתבה המלאה) ב-5 מיליון שקל והצטרפותו של מנכ"ל סודהסטרים, דניאל בירנבאום כאחד המשקיעים.

נזכיר, כי קנביט נסחרת ברשימת השימור ובהתאמה מתקיימים במניה שני מכרזים במהלך יום המסחר, ללא מסחר רציף. מכרז הפתיחה מסתיים בשעה 10:15 ומיד לאחר מכן מתחיל מכרז טרום הנעילה, עד שלב הנעילה שמתקיים סביב השעות 16:24-16:25 ביום ראשון או 17:24-17:25 בשאר ימי השבוע.

על פי הדיווח, קבוצת משקיעים בראשות ברק רוזן, מבעלי השליטה (20.18%) בחברת הנדל"ן ישראל קנדה 6.02% , תיכנס להשקעה בקנביט בסכום כולל של 32 מיליון שקל (לעומת השקעה של 27 מיליון שקל עליה דיווחה החברה בעבר), תמורת הקצאת כ-13.3 מיליון מניות, לפי מחיר של 2.41 שקלים למניה, נמוך בכ-76% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.

כתוצאה מההקצאה האמורה, הציבור אשר מחזיק כיום בכ-32.7% ממניות החברה ידולל להחזקה של כ-12.9% מהמניות, כאשר שווי השוק הנוכחי אשר עומד על כ-109 מיליון שקל, יותר מיוכפל ויסתכם (לפי מחיר המניה הנוכחי) בכ-258 מיליון שקל.

בתחילת השבוע דיווחה החברה על מינויו של חתן פרס ישראל לכימיה, ומי שגילה לראשונה את החומר הפעיל בצמח הקנאביס, פרופ' רפאל משולם, ליו"ר הוועדה המדעית של החברה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תום 02/04/2019 19:05
    הגב לתגובה זו
    הציבור עוצמים עיניים כאילו לא רואים כלום
  • 5.
    תום 10/03/2019 14:07
    הגב לתגובה זו
    בעיקר המשקיעים הקטנים
  • 4.
    גיא 07/03/2019 14:45
    הגב לתגובה זו
    כרגיל המושכים בחוטים יעשו חבילות והציבור יאכל לקרדה וברשות ממשיכים לאכל בורקסים
  • 3.
    מני 07/03/2019 14:12
    הגב לתגובה זו
    עוד חודש החסימה תפתח, וגם אם המניה תרד 50% ,דניאל שילש את כספו. אחלה אקזיט על חשבון המשקיעים הקטנים. פריאר מי שקונה קנאביט במחיר מלא
  • 2.
    משקיע 07/03/2019 12:46
    הגב לתגובה זו
    זה שוחד למה הציבור לא יכול לקנות במחיר כזה .
  • 1.
    ללן 07/03/2019 12:43
    הגב לתגובה זו
    הודעה שלוקחת את החברה למקום אחר וזה בנובף להצטרפותו של ממציא הקנאביס רפי משולם. 250 מיליון שווי אחרי הכל זה מעט לעומת הרודיום וויטסמוק וכל אלו ששוות אחרי הקצאה פי 3-4.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.