נגידת בנק ישראל קרנית פלוג
צילום: דוברות בנק ישראל

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1%

הריבית צפויה לעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של השנה ופעם נוספת ל-0.5% ברבעון השלישי של 2019; בבנק ישראל העלו את תחזית הצמיחה ל-2018
גיא בן סימון | (1)

בנק ישראל הותיר היום (ב'), כצפוי, את גובה הריבית במשק ברמה של 0.1%. נזכיר כי שיעור הריבית נותר ללא שינוי מאז חודש מארס של שנת 2015.

תוואי הריבית של בנק ישראל לא השתנה. הצפי: הריבית תעלה ל-0.25% ברבעון האחרון של השנה, ולעלות פעם נוספת ל-0.5% ברבעון השלישי של 2019.

בבנק ישראל צופים כי שיעור הצמיחה במשק ב-2018 יגיע ל-3.7% לעומת 3.4% בתחזית הקודמת, ושל 3.5% בשנת 2019 - בדומה לתחזית הקודמת.

בהודעתו היום מציין בנק ישראל כי "סביבת האינפלציה" ממשיכה לעלות, ולא משתמש, כבעבר, במונח "עלייה מסוימת". בנוסף, מדגיש בנק ישראל את העלייה בציפיות האינפלציה מהמקורות השונים, בניגוד ל"מגמה מעורבת בציפיות" (בהודעות הקודמות), תוך השמטת המשפט "אך כולן עדיין נמוכות מהיעד".

תחזית האינפלציה

בבנק ישראל צופים כי האינפלציה בסוף 2018 ובסוף 2019 תעמוד על 1.2% ו-1.5%, בהתאמה. התחזית עודכנה מעט כלפי מעלה יחסית לתחזית הקודמת, בעיקר בהשפעת העלייה במחירי הנפט. לדברי פלוג: "המדיניות המונטרית המרחיבה תמשיך לתמוך בהתבססות האינפלציה בתחום היעד".

בנק ישראל כותבים בהודעת הריבית: "התחזית מבטאת את ההערכה שהאינפלציה תעלה במתינות לכיוון מרכז תחום היעד. התרומה העיקרית צפויה לנבוע משוק העבודה ההדוק, מצב המתבטא בעליות שכר מזה מספר שנים, אולם רק מ-2017 עלייה זו מתורגמת לעלייה בשיעור התמורה לעבודה בתוצר, ולכן תורמת לעלייה באינפלציה. מנגד, המשך הגידול בתחרות במשק, והצעדים שהממשלה נוקטת כדי להוזיל את יוקר המחיה, צפויים להמשיך למתן את הקצב שבו תתכנס האינפלציה למרכז היעד".

קרנית פלוג: "תמונת המצב הכלכלית שנדונה במהלך הדיונים המוניטריים שקיימה הוועדה ביומיים האחרונים, שונה  רק במעט מזו  שהסתמנה בחודשים האחרונים: מסתמנת התמתנות קלה בקצב הצמיחה של המשק, אך עדיין מדובר בקצב נאה, שתואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי, ושוק העבודה הדוק בסביבת תעסוקה מלאה. סביבת האינפלציה הוסיפה לעלות, והיא מתקרבת ליעד; תמונת הכלכלה העולמית נותרה חיובית, אך נראה שהצמיחה מאבדת מעצמתה. אפרט כעת את ההתפתחויות השונות ואת השפעותיהן הצפויות על המדיניות המוניטרית בישראל".

"סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות. הגורמים לכך הם אותם גורמים שראינו בחודשים הקודמים: בראש ובראשונה, השכר במשק ממשיך לעלות, ופועל לעליית האינפלציה. כל עוד נמשכו הייסוף וירידת מחירי התשומות, הם קיזזו את ההשפעה של עליית השכר על האינפלציה. אולם בחודשים האחרונים מחירי הנפט עולים, והייסוף שהיה אחד הגורמים העיקריים לאינפלציה השלילית נבלם. בנוסף, העלייה המתונה אך המתמשכת של האינפלציה בעולם, תרמה גם היא לעצירת הירידה במחירי המוצרים הסחירים. מנגד, התגברות התחרות ממשיכה למתן את קצב עליית המחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה, בין אם במישרין ובין אם ביצירת תנאים לירידת מחירים".

לגבי ההתפתחויות בשוק  הדיור, אמרה פלוג: "מאז הגיעו מחירי הדירות לשיא הם ירדו במצטבר ב-2.4%. ככל הנראה הירידה במספר העסקאות נבלמה, ומסתמנת גם עלייה מסוימת בקצב נטילת המשכנתאות במהלך השנה האחרונה, לאחר הירידה המתמשכת של השנתיים הקודמות. בצד ההיצע, הירידה החדה והמתמשכת במספר התחלות הבנייה היא מדאיגה, וחשוב שהממשלה תמשיך לפעול לשם הגדלת היצע הדיור. אציין, כי ניתוח ההתפתחויות בשוק הדיור לוקה בחסר לנוכח העובדה שפרסום סדרת הנתונים על מלאי דירות חדשות למכירה שהופסק באוקטובר 2016 בשל בעיה באיכות הנתונים, טרם חודש במלואו, ונתון זה נדרש כדי להעריך האם הירידה בהתחלות הבנייה משקפת תגובה לירידה בביקוש, או בעיות בצד ההיצע".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כלכלן 09/07/2018 23:09
    הגב לתגובה זו
    הכל לקראת תנועת המחק שימחוק כמו שצריך את הליכלוך
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.4%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מזנקת 6%, יעקב פיננסים נופלת 5%; מגמה מעורבת בת"א

מגמה מעורבת בבורסה אחרי דוחות ראשונים בבנקים; אלביט עם חוזה של 2.3 מיליארד דולר מוכיחה שהביקושים לא נרגעים; מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה, ואיזה עוד חברות דיווחו היום?

מערכת ביזפורטל |

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה קלות בעוד ת"א 90 יורד 0.2%.

רוטציה במגזר הפיננסים - ת"א בנקים עולה קלות בעוד מדד ת"א ביטוח נופל 1.6%. ת"א נדל"ן יציב, ות"א נפט וגז יורד0.3%.

המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס 0.3% כש- אלביט מערכות בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?


אחרי שחשפנו את החולשה אצל הקבלנים דרך הדוחות של מניף, קיבלנו היום הצצה נוספת לפעילות דרך הדוחות של יעקב פיננסים ומלרן. כשבוחנים יחד את מניף, מלרן ויעקב פיננסים מתקבלת תמונה רחבה על מצב האשראי החוץ בנקאי בענף הנדל״ן: מניף כבר משקפת בגלוי את הלחץ בשוק עם דחיות, פיגורים וחובות בסיכון שהגיעו ליותר מפי שניים מהונה העצמי, בעוד מלרן ויעקב פיננסים עדיין מציגות מספרים "מתןונים" יותר, אך שתיהן נשענות במידה רבה על אותו ענף לחוץ, שבו למעלה מ-60% מהתיק נוגע לנדל"ן, בנייה ותשתיות. בשלושת הגופים, חלק מהאשראי מגובה בנדל"ן אך לא תמיד בדרגה ראשונה, כך שבשוק יורד ההגנה מתבררת כחלשה יותר. המאפיין המשותף לכולם הוא שהסקטור הפך לבנק לקבלן החלש, עם תלות בתזרים מהפרויקטים בתקופה שאין הרבה קונים. מעניין לראות לאן זה יתפתח.


כיף לפתוח את הבוקר עם סיקור אוהד מבלומברג לשוק המקומי. לפי בלומברג בשנתיים האחרונות, על אף המתיחות הביטחונית ואי היציבות משקיעים זרים הזרימו או התחייבו להשקיע כ-60 מיליארד דולר ברכישה של יותר מ-85 חברות ישראליות. בבלומברג מזכירים בין היתר את העסקה של פאלו אלטו לרכישת CyberArk בכ-25 מיליארד דולר וגם את ההשקעה של Advent בסאפיינס בפרמיה גבוהה. הם רואים בכל זה סימן לכך שישראל מחזיקה בעוגן טכנולוגי שממשיך לייצר ביקוש חריג גם בשנים מאתגרות כמו אלו האחרונות.

בנוסף לזה הם מצביעים על השקל בולט כגורם מחזק נוסף. המטבע המקומי התחזק ב-26% מול הדולר מאז אוקטובר 2023, ובבלומברג מציינים שהוא הפך למטבע החזק ביותר מבין 31 המטבעות המרכזיים שנבדקו. מדדי הבורסה נסחרים ברמות שיא, ומרווחי הסיכון על אג"ח ישראליות התכווצו חזרה לרמות שלפני הלחימה. גם תעודות הסל המרכזיות על ישראל רשמו גיוסים משמעותיים, עם כניסה של כ-194 מיליון דולר בשנה האחרונה מצד גופים מוסדיים מארה"ב, קוריאה ומדינות נוספות. בבלומברג גם אופטימיים קדימה - 16 כלכלנים שסקרו צופים צמיחה של 4.3% ב-2026, נתון שממקם את ישראל בראש המדינות המפותחות, וכן המשך צמיחה גבוהה ב-2027.