ניר שטרן סלקום
צילום: סיון פרג'

גם אחרי צניחה של 31% המכפיל של סלקום עדיין גבוה

הכנסות חברת התקשורת ירדו ב-2.7%; שולי הרווחיות הגולמית ירדה; הכנסות המגזר הנייח צמחו בכ-9%; החברה נסחרת במכפיל 27 על הרווח
ערן סוקול |

חברת התקשורת סלקום -2.67% דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2018 עם ירידה של 2.7% בהכנסות, צניחה של 73% ברווח הנקי וירידה בשיעורי הרווחיות. נקודת האור נמצאת במגזר הנייח, כאשר מספר מנויי האינטרנט של החברה קפץ ב-36% ומספר מנויי הטלוויזיה זינק ב-48%. מניית החברה איבדה כ-31% מערכה מתחילת השנה והחברה נסחרת לפי מכפיל 27 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

 

התפתחות המסחר במניית סלקום בשנה האחרונה

התחרות בסלולר גבתה את המחיר

ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2018 ירדו ב-2.7% והסתכמו ב-933 מיליון שקל, בהשוואה ל-959 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 14.1% בהכנסות משירותים במגזר הנייד, אשר קוזזה בחלקה על ידי עליה של 9% במגזר הנייח ושל 5.5% בהכנסות מציוד.

הרווח הנקי לרבעון הראשון הסתכם ב-7 מיליון שקל, ירידה של 73.1% בהשוואה ל-26 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2017.

שולי הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב-28.7%, לעומת 30.7% בתקופה המקבילה אשתקד.

אין שינוי מהותי בהוצאות התפעול

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו ברבעון הראשון של שנת 2018 ב-1.8% והסתכמו ב-223 מיליון שקל, בהשוואה ל-227 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר שולי הוצאות המכירה ושיווק עלו ל-14.1% מההכנסות, לעומת כ-11.9% בתקופה המקבילה. מנגד, הוצאות ההנהלה וכלליות ירדו בכ-22 מיליון שקל והיוו כ-9.8% מההכנסות, שיפור ביחס ל-11.8% מההכנסות בתקופה המקבילה. בסיכום שתי ההשפעות המנוגדות כאמור, שולי הוצאות התפעול עלו במעט ל-23.9% ברבעון הראשון של 2018, לעומת כ-23.7% ברבעון המקביל.

החברה מדווחת כי הירידה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לקיטון בהוצאות בגין חובות מסופקים, אשר קוזזה בחלקה על ידי גידול בהוצאות הפחתת שכר ועמלות שהוונו כחלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות, כתוצאה מאימוץ מוקדם של תקן IFRS15 החל מהרבעון הראשון של 2017.

למרות הירידה בהוצאות התפעול, כתוצאה מירידת ההכנסות ושולי הרווחיות הגולמית, שולי הרווחיות התפעולית ירדה ל-4.8%, לעומת כ-7% ברבעון המקביל אשתקד.

 ה-EBITDA לרבעון הראשון של שנת 2018 ירד ב-10.4% והסתכם ב-180 מיליון שקל בהשוואה ל-201 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2017. שולי ה-EBITDA הסתכם ב-19.3% ברבעון, לעומת 21.0% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-EBITDA מיוחסת לירידה של 29.6% ב-EBITDA של המגזר הנייד, שקוזזה בחלקה על ידי עליה של 61.9% ב-EBITDA של המגזר הנייח.

החדשות הטובות

ברבעון הראשון של 2018, מצבת המנויים של החברה בתחום תשתית האינטרנט גדלה בכ-13,000 בתי אב נטו והסתכמה בכ-235 אלף בתי אב, עלייה של כ-36% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מצבת המנויים של החברה בתחום הטלוויזיה גדלה בכ-14,000 בתי אב נטו ברבעון הראשון של השנה והסתכמה בכ-184 אלף בתי אב, עלייה של כ-48.4% ביחס לתקופה המקבילה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, במהלך הרבעון הראשון של שנת 2018 גדלה מצבת מנויי הסלולר של החברה בכ-5,000 ושיעור הנטישה של מנויי הסלולר ירד ל-9.5%, בהשוואה ל-12.0% ברבעון המקביל אשתקד.

ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום: "מגמת הצמיחה המהירה במגזר הנייח נמשכה גם ברבעון זה, אנו ממשיכים לצמוח בשירות הטלוויזיה וברבעון הראשון של 2018, צרפנו עוד 14,000 לקוחות חדשים. לצד התחרות המתמשכת במגזר הנייד, המשכנו לגייס לקוחות חדשים בין היתר באמצעות חבילת הקוואטרו המציעה סלולר, טלוויזיה, אינטרנט וטלפון ביתי. סלקום היא החברה היחידה בישראל המציעה חבילת קוואטרו. יתרון זה מאפשר לנו להתמודד עם התחרות במגזר הנייד, כך שגם כאשר תעריפי הסלולר יורדים, אנו מצליחים למכור חבילת תקשורת כוללת, וכך מגדילים את סך ההכנסה ממשק הבית. במגזר הנייד אנו מסיימים את הרבעון הראשון עם גידול של 5,000 לקוחות, כולם לקוחות פוסט פייד".

"אנו ממשיכים לפעול לצמצום הוצאות החברה ובוחנים דרכים שונות להתייעל, על מנת להתמודד עם שחיקת המחירים במגזר הנייד. לפני מספר ימים הודענו על גיבושה של תכנית פרישה מרצון, שתהווה נדבך נוסף של צמצום בהוצאות החברה." סיכם שטרן. 

התפלגות ההכנסות על מגזרי הפעילות

ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון הראשון הסתכמו ב-437 מיליון שקל, ירידה של 14.1% בהשוואה ל-509 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הראשון של שנת 2017 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן טלקום שנכנס לתוקף בתחילת הרבעון השני של 2017.

ההכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו בסך של 304 מיליון שקל, עליה של 9.0% בהשוואה ל-279 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.