גארי ברנט
צילום: יחצ

גארי ברנט לא מתרגש, אך האג"ח של אקסטל צנחו ב-6.5%

בתגובה לחלוקת דיבידנד של 75 מיליון שקל שני דירקטורים התפטרו; ברנט: "אנחנו מרגישים יציבים לגמרי מבחינה תזרימית"
ערן סוקול | (2)

חברת הנדל"ן המניב האמריקאית אקסטל דיווחה היום לפנות בוקר (ב') על חלוקת דיבידנד בסך של 75 מיליון דולר, בין היתר, לצורך תשלום חבות המס של בעל השליטה. בתגובה לאישור החלטת החלוקה על ידי הדירקטוריון התפטרו דח"צ ודירקטור בלתי תלוי. בהמשך לדיווח זה, קיימה החברה שיחת ועידה בשעה 16:00 בהשתתפות גארי ברנט, יו"ר הדירקטוריון ונשיא החברה ומרק הלר, סמנכ"ל הכספים של החברה.

בעל השליטה גארי ברנט, הודיע כי חלק מסכום החלוקה ישמש לכיסוי חבות המס שלו אשר שולמה על ידו בעבר בגין פעילות החברה, היות והחברה אינה נישומה לצרכי מס וחבות המס בגין פעילות החברה הינה על בעל השליטה.

בהתאם להודעת החברה, לאחר שדירקטוריון החברה בחן את מבחן הרווח ויכולת הפירעון של החברה ולאור עמידת החברה בקובננטים בקשר עם סדרות האג"ח א' ו-ב', אישר דירקטוריון החברה ברוב קולות של חמישה דירקטורים מתוך שבעה דירקטורים את החלוקה.

בעניין זה צוין כי הדח"צ דוד ברוך והדירקטור הבלתי תלוי יהלי שפי, התנגדו להחלטת החלוקה והודיעו לחברה על התפטרותם שתכנס לתוקף לאחר אישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2017, אשר צפויים להתפרסם עד סוף מרץ.

במסגרת שיחת הוועידה שהתקיימה דיווח ברנט אודות מצבם של הפרויקטים המהותיים של החברה ותזרימי המזומנים הצפויים בגינם ואמר למשקיעים כי "אקסטל עמדה בכל יעדי המימון שלה בשנת 2017 ואנחנו מרגישים יציבים לגמרי מבחינה תזרימית". לחברה שתי סדרות אג"ח אקסטל אגח א במח"מ 1.25 ואקסטל אגח ב במח"מ של 3. לאחר סיום דבריו אגח ב של אקסטל צנחו עד 9% וננעלו בירידה של 6.5% על תשואה של 12% במחזור של 28 מיליון שקל, אג"ח א נפלו עד 5% וננעלו בירידה של 3.2% על תשואה של 13.3% במחזור של 56 מיליון שקל.

החברה מבחינתה הודיעה כי המחיר בו נסחרות האג"ח הינו מחיר אטרקטיבי המהווה הזדמנות עסקית ראויה לחברה ואישרה בסוף אוגוסט 2017 תכנית לרכישה עצמית של אג"ח בהיקף של עד 50 מיליון דולר, אשר תבוצע בכפוף לתזרים המזומנים של החברה ולמצב הנזילות שלה. מאז רכשה החברה אג"ח מסדרה א' בהיקף כ-12.6 מיליון שקל (כ-1.2% מסך האג"ח שבמחזור). 

החלטת החלוקה התקבלה על ידי הדירקטוריון על בסיס דוחותיה הכספיים של החברה ליום 30 בספטמבר 2017, לפיהם יתרת העודפים המותרת לחלוקה מסתכמת בכ-620 מיליון דולר. הדירקטוריון אישר את החלוקה על בסיס הסברים שניתנו לו על ידי הנהלת החברה אודות תזרים המזומנים החזוי של החברה ולאחר שהגיע למסקנה כי לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה, לרבות פירעון סדרות האג"ח. התזרים החזוי עליו התבסס דירקטוריון החברה, כלל תחזית תזרימי מזומנים עד סוף שנת 2021, מועד הפירעון האחרון של אג"ח ב' אשר כלל את התזרים הצפוי לנבוע לחברה מהפרויקטים המהותיים שלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נכון ליום 30 בספטמבר 2017 לחברה היו כ-126 מיליון דולר בקופת המזומנים, כאשר עד סוף שנת 2018 מחויבת החברה לשלם לבעלי האג"ח כ-150 מיליון דולר. בנוסף, הודיעה החברה אמש כי התקשרה במערך הסכמים עם משקיעים להקצאת מניות בכורה בפרויקט Central Park Tower בתמורה כוללת של כ-107 מיליון דולר ארה"ב, אשר הניבה לחברה בסולו תזרים של כ-94 מיליון דולר ארה"ב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    gnux 12/03/2018 13:20
    הגב לתגובה זו
    למי שחושב לרכוש תעודת סל אגח קונצרני, שים לב מדד תל בונד גלובל מורכב משתי סדרות האגח זבל הללו במשקל של כ 10%
  • נצל את ההזדמנות (ל"ת)
    אחד העם 13/03/2018 10:50
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?