פלוג: "אם יפחיתו מסים - יצטרכו להעלותם כבר ב-2019"

אחרי שנגידת בנק ישראל קרנית פלוג הזהירה במעמד הריבית כי הורדת מסים תסכן את יציבות המשק, ולאחר שראש הממשלה נתניהו לא ממש שש לאזהרותיה של פלוג, הנגידה הזהירה שוב היום על הסכנות שבהורדת מסים.

פלוג: "ניתוח תמונת המצב לתקציב 2018 מצביע על כך שהגרעון יהיה קרוב לתקרה שנקבעה - רמה שהיא מעל לרמה המייצבת את יחס החוב בתוצר. תמונת המצב מצביעה על החשיבות שבהשארת רזרבה בהיקף משמעותי כאשר מכינים תקציב הרבה זמן מראש, וישנם צרכים ותכניות שלא נחזו או תוכננו בעת הכנת התקציב. כבר כעת ברור שהתחייבויות הממשלה לשנת 2018 יעשו שימוש במלוא הרזרבה שנשמרה. תמונת המצב מראה גם שעל פי התחזית המעודכנת של ההכנסות, צפוי הגירעון ב-2018 להיות בקרבת התקרה שנקבעה בחוק בהנחה של ביצוע מלא של ההוצאות. צריך לקחת בחשבון את הצורך בהשארת רזרבה בהיקף משמעותי במידה ויוחלט לגבש תקציב ל-2019, כבר בתקופה הקרובה".

"כבר היום, בהינתן התחייבויותיה של הממשלה והתחזיות העדכניות של ההכנסות, יידרשו התאמות הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות כדי לעמוד במגבלות הפיסקליות שנקבעו בחוק לשנים הבאות. סדר הגודל של הצעדים הנדרשים הוא כ-10 מיליארד שקל ב-2019, וזאת כדי לעמוד ביעד הגירעון של 2.5 אחוזי תוצר - שיעור גירעון העקבי בקירוב עם ייצוב המשקל של החוב הציבורי בתוצר. צעדים נוספים ידרשו גם בשנים שלאחר מכן. התאמות אלו אינן כוללות את ההוצאות שיהיו, אם התכניות שהופעלו במסגרת נטו משפחה יוארכו גם לשנים הבאות, את ההגדלה של קצבאות הנכים, וירידה בתקבולי המסים בגין דיבידנדים, בשל הקדמתם ל-2017".

"בהינתן תמונת התקציב, ברור שהפחתת מסים בעת הזו, שתגרע מהיקף המסים בשנים הבאות אינה עקבית עם עמידה ביעדים הפיסקליים בשנים הבאות. זאת ועוד, כבר היום, הגירעון מנוכה המחזור גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD, והוא צפוי להיות גבוה יותר ב-2018. המשמעות היא, שבמידה ויופחתו המסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019. תנודתיות כזו בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי, ואינה יכולה לסייע בהשגת יעדים ארוכי טווח שהפחתת מיסים יכולה להשיג (למשל, עידוד התמריץ לעבודה).

• שיחת הטלפון בין נתניהו וטראמפ: "מאוחדים בעמדותינו"
• נתניהו: "הלוחמים שלנו נלחמים על האדמה שלנו ומגיע להם חלק באדמה שלנו"

פלוג הזכירה כי אין שום סיבה להניח מראש ששוב יהיו הפתעות לטובה בעלות אופי חד פעמי בתקבולי המסים. "אף על פי שב-4 השנים האחרונות ההכנסות היו גבוהות מן התחזית, הרי שאין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר בשנים שבהן חלה ירידה משמעותית בהכנסות, על רקע התפתחויות בכלכלה העולמית שהם אקסוגניות לחלוטין ואינן בשליטת קובעי המדיניות בישראל", אמרה פלוג. "בנוסף, בעת הזו הפחתת מסים תהיה פרו מחזורית, כלומר תרומתה להרחבת הפעילות תהיה קטנה, שכן המשק מצוי בתעסוקה מלאה. הפרו-מחזוריות תחריף אם בעקבות הפחתת המס היום, יעלה צורך בהעלאת מסים אם וכאשר תחול האטה בפעילות".

"זאת ועוד, הפחתת מסים צפויה לחייב את הממשלה לצמצם עוד את ההוצאות ביחס לתוואי המותר בתקציבים לשנים 2019 עד 2021, כאשר כבר היום משקל ההוצאה האזרחית בתוצר נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית, ומקשה על הממשלה לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח שישפיעו על פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך".

"אם הממשלה רוצה לבצע את כל הרעיונות החשובים שהוזכרו לאחרונה:

1. יישום המלצות ועדת הפריון ותמיכה בצמיחה בת-קיימא

2. הרחבת מענק העבודה

3. הרחבת הצהרונים

4. העלאת קצבאות נכים

5. שיפורים בתחום הסיעוד

נדרשת חשיבה מהיכן ניתן להביא את המקורות".

"אזכיר כי חריגה מתוואי הגירעון שנקבע בחוק לא תאפשר המשך ירידה מתונה של משקל החוב בתוצר- מסלול המבטיח המשך ירידה של נטל תשלומי הריבית ובכך תורם לפינוי מקורות בצד ההוצאות. לכן, נדרשות החלטות על הגדלת ההכנסות, או ויתור על התכניות האלה. לאור נטל המס הנמוך אצלנו ורמת ההוצאות האזרחיות והכוללת הנמוכה, קשה לראות כיצד מפנים משאבים משמעותיים על ידי הפחתת ההוצאות".

• מדד ת"א נדל"ן: ירידה של 5.5% מתחילת השנה, האם זו רק ההתחלה?
• פסגות מציעה לרכוש את פעילות התחבורה הציבורית של רבוע כחול לפי שווי של 338 מיליון שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

(נתניהו מצפצף על אזהרות בנק ישראל - לכתבה המלאה)

בהקשר של המס על הבורסה, אם נלך שנתיים אחורה, נזכיר כי מחקר של בנק ישראל מצא כי העלאת המס בשנת 2012 לא לא הגדילה את הגבייה, אלא רק הבריחה את המשקיעים, דבר שהביא להקטנת בסיס המס. (לכתבה המלאה)