בנק ישראל הותיר היום, כצפוי, את גובה הריבית לחודשיים הקרובים, לפי המתכונת החדשה, ברמה של 0.1% - בפעם ה-26 ברציפות. בתוך כך, חטיבת המחקר של הבנק צופה כעת כי הריבית צפויה לעלות בהדרגה רק החל מהרבעון השני של 2018, זאת לעומת תחזית קודמת מחודש דצמבר לפיה העלאת ריבית ראשונה תתרחש כבר ברבעון האחרון של 2017.

בנוסף, בנק ישראל עדכן מטה את תחזית האינפלציה ל-0.8% ברבעון האחרון של השנה, ואת תחזית הצמיחה ב-2017 מטה ל-2.8% לעומת 3.2% שניתנה באמדן הקודם. מנגד, תחזית הצמיחה ל-2018 עודכנה מעלה ל-3.3% לעומת 3.1% בתחזית הקודמת.

אין ספק שהגורם המשפיע ביותר לעניין זה הוא התחזקות השקל. מלבד רכישות המט"ח, בנק ישראל משתמש גם בכלי הנוסף - הרחקת העלאת הריבית. בעניין זה נציין כי הדולר נפל בחודש הקרוב לאזור ה-3.60 ובתגובה בנק ישראל רכש 1.58 מיליארד דולר בחודש מארס, היקף הרכישות הגדול מזה חודשים ארוכים.  

דברי הנגידה פלוג: "המדיניות המוניטרית ממשיכה לפעול להשבת האינפלציה אל תוך היעד, לקיזוז ייסוף היתר בשער החליפין, ולתמיכה בהמשך הצמיחה. עד כה, ההשפעה של הייסוף החד יחסית ושל השינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק על האינפלציה, חזקה יותר מהשפעת עליית השכר והאינפלציה הגבוהה יותר בעולם, כך שלמרות העלייה המתמשכת שחלה באינפלציה בשנה האחרונה, היא עדיין צפויה להמשיך להיות נמוכה מהיעד למשך יותר משנה. לכן, כפי שציינתי בראשית דברי, בכוונת הועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".

לגבי שער החליפין אמרה פלוג: "כפי שניתן היה להיווכח בחודשים האחרונים, ההתערבות היא בעוצמה רבה יותר כאשר להערכת הועדה המוניטרית חוסר ההתאמה בין התנודות בשער החליפין בפועל לבין אלו שנגזרות מהכוחות הבסיסיים בשוק גדול יותר. אדגיש שוב, כפי שציינתי כאן גם לפני שלושה חודשים, שאין תקרה ליתרות המט"ח, והועדה המוניטרית תוכל לפעול בשוק המט"ח ככל שצורכי המדיניות המוניטרית יכתיבו זאת. להערכתנו הייסוף החד שהתרחש בחודשים האחרונים היה בחלקו ייסוף יתר, ששיקף בין היתר את המדיניות המאוד מרחיבה שחלק מהבנקים המרכזיים נוקטים בה. בהקשר זה יודגש שגם בארה"ב, למרות העלאת הריבית, הפד' עדיין רוכש מחדש נכסים כנגד אלו שרכש בעבר ומגיעים לפדיון. מעבר לכך שהייסוף דוחה את כניסת האינפלציה אל תוך היעד, הרי שייסוף יתר פוגע בענפי המגזר הסחיר באופן שעשוי להיות בלתי הפיך".

גיא יהודה, פסגות: "לפי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית צפויה לעלות בעוד שנה. מדובר אמנם בדחייה לא מבוטלת של תחזית הבנק לריבית (התחזית הקודמת עמדה על העלאה בסוף השנה הנוכחית), אך גם זו אופטימית משהו. להערכתנו, כל עוד האינפלציה לא תגיע למרכז היעד של בנק ישראל וכל עוד הציפיות האינפלציוניות לא יעלו בהתאם, הריבית תישאר על כנה.לכן, אנו מעריכים שנראה את בנק ישראל דוחה את תחזית הריבית גם בהודעותיו הבאות".

עפר קליין, הראל פיננסים: "התחזית לאינפלציה עודכנה כלפי מטה במקביל והשוק לא בדיוק מתמחר זאת. אפשר  ללמוד על כך מעקום התשואות התלול מאוד אצלנו, במיוחד בהשוואה לארה"ב, ואירופה. דבר התומך בחשיפה לאג"ח הממשלתי המקומי (במח"מ ארוך מאשר בחו"ל)".

רפי גוזלן, IBI: "בנק ישראל עשה צעד נכון מאוד. השינוי בהכוונה עתידית משמעותי שכן הוא מזכיר לשוק שיש לבנק ישראל יעד אינפלציה, ומכיוון שהאינפלציה נמוכה משמעותית מהיעד הוא מנתק בכך את המתאם הגבוה מדיי שבין הריבית המקומית ושוק האג"ח המקומי לבין  ארה"ב. השוק פה כל הזמן בפחד שהעלאת ריבית בארה"ב תוביל להעלאה בישראל. זה משנה את הכללים וימתן את התחזקות השקל מכיוון שזה צעדשתומך בירידת תשואות בישראל ובעלייה בפערי הריביות מול ארה"ב".

ואלו הנקודות העיקריות מההודעה המצורפת לעדכון הריבית:

"נמשכת מגמת העלייה המתונה באינפלציה השנתית, וזו מושפעת בעיקר משינוי המגמה במחירי האנרגיה. עם זאת, הייסוף צפוי לדחות את חזרת האינפלציה ליעד, והוא הביא גם לירידת הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים. הציפיות לאינפלציה (פורוורד) לטווחים הבינוניים מעוגנות בתוך היעד, והציפיות לטווחים הארוכים -  סביב מרכז היעד.

על פי האינדיקטורים לפעילות הריאלית ניתן להעריך שבניכוי ההשפעה החריגה של יבוא כלי הרכב, המשק המשיך לצמוח ברבעון הראשון של 2017 בקצב דומה לקצב ברבעונים האחרונים. שוק העבודה מוסיף להציג תמונה חיובית מאוד ונמצא בקרבת תעסוקה מלאה.