בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, זאת בהתאם לתחזיות המוקדמות. בהודעה המצורפת לעדכון הריבית עדיין מופיע משפט המפתח - "הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". ברמת התחזיות, בחטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים כי הריבית תיוותר ללא שינוי ורק במהלך הרבעון האחרון של 2016 תטפס ל-0.25%. תחזית חטיבת המחקר לצמיחת התוצר ב-2016 עודכנה כלפי מטה בצורה דרמטית ל-2.8% בלבד, לעומת 3.3% בתחזית מחודש ספטמבר.  עוד נכתב בהודעה המצורפת, כי  "סביבת האינפלציה הנמוכה בטווח הקצר ממשיכה להיות מושפעת מגורמים בעלי אופי חד פעמי. הציפיות האינפלציוניות לטווחים הקצרים שבו לרדת החודש, לאור התחדשות ירידת מחירי הדלק בעולם, והפחתות מחירים נוספות שיזמה הממשלה. על פי הערכת חטיבת המחקר, האינפלציה השנתית צפויה לחזור לתחום היעד רק בתחילת 2017". ההודעה המצורפת מסתיימת בכך ש"הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו, והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו". קרנית פלוג במסיבת העיתונאים: "העלאת הריבית הראשונה מזה שנים בארה"ב ומנגד העמק ההרחבה המוניטארית באירופה יוצאת עידן חדש של היפרדות של שני הגושים הגדולים עבור המשק הישראלי, ויש לזה השלכות כאשר החשיפה לכל אחד מהגושים היא דומה. נתוני הרבעון הרביעי הראו צמיחה מתונה אך סבירה נוכח קצב הצמיחה העולמי. השפעת המצב הביטחוני מוגבלת כעת בעיקר לתחום התיירות". בעניין האפשרות של הורדת הריבית, אמרה פלוג כי "רק בנסיבות חריגות נבצע הורדת ריבית, וזה לא המצב הנוכחי. אנחנו עם רמת אבטלה נמוכה ושוק עבודה במצב סביר. מבחינת האינפלציה היו השפעות חד פעמיות ובנק ישראל לא אמור לקזז דברים שכבר התרחשו, אלא להסתכל קדימה." תגובות הכלכלנים: עופר קליין מהראל: שתי השלכות להודעת בנק ישראל. האחת היא שבנק ישראל מתכוון לפתוח פערי ריבית מול ארה"ב על מנת לנסות ולהחליש את השקל, דבר שיעזור לו להשיג את יעד האינפלציה ב-2017 (לאור פעולות הממשלה בינואר השגת יעד האינפלציה בשנת  2016  כבר אבודה). מכאן להערכתנו, לא לוותר על החזקת מט"ח בתיקים. הדבר השני הוא שלפי תחזית בנק ישראל העוגן של הריבית הקצרה יישאר נמוך לאורך זמן, דבר שיחד עם העקום המקומי שהינו מהתלולים בעולם – לא תומך בקיצור מח"מ בישראל למרות עליית הריבית בארה"ב".  

גיא יהודה מפסגות: "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה הייתה צפויה לחלוטין ולהערכתנו זו גם תישאר ברמתה עוד תקופה ארוכה. השאלה כעת היא עד כמה ארוכה תהיה תקופה זו? האינפלציה השלילית לא ממש מטרידה את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל שכן זו אינה באה מצד הביקוש, מה גם שהפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב מתון. עם זאת, סביבת המחירים הנמוכה צפויה להיוותר נמוכה עוד זמן רב ולהישאר נמוכה משמעותית מגבולו התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. בסביבה כזו, ולאור צעדי הממשלה האחרונים אשר ימשיכו להכביד על סביבת המחירים, קשה לראות את בנק ישראל מעלה את הריבית בקרוב. לכן, העלאת הריבית בישראל תתאפשר להערכתנו רק לקראת סוף 2016-תחילת 2017 כאשר סביבת המחירים תתקרב יותר ליעד המחירים של בנק ישראל. במצב כזה, בנק ישראל צפוי לאותת על כוונה זו כבר במחצית השנייה של שנה הבאה".  ברק גרשוני מאלומות: "ההודעה של בנק ישראל מקבעת למעשה את הריבית בישראל ברמה של 0.1% בשנת 2016. ההחלטה להותיר את הריבית על כנה, נובעת בעיקר בשל ההרעה בתנאי הרקע הכלכליים בישראל, כפי שהציגה מחלקת המחקר בבנק ישראל, אשר הפחיתה את תחזית הצמיחה מ-3.3% ל-2.8% והעריכה כי החזרה לתחתית יעד האינפלציה, שעומד על 1%, עשויה להגיע רק בשנת 2017. החלטת הריבית והתחזית שפרסם בנק ישראל מכניסים ודאות לשוק ההון בכלל ולשוק האג"ח בפרט".  יונתן כץ מלידר שוקי הון: "יותר מעניין וחשוב לשוק ההון מההחלטה לא לשנות את הריבית, היה עדכון תחזית המאקרו של יחידות המחקר של בנק ישראל. בנק ישראל יותר פסימי לגבי הצמיחה בשנת 2016 מאשר בעבר: 2.8%  לעומת תחזית של 3.3% לפני שלושה חודשים.  מעבר לכך, בנק ישראל הנמיך את תחזית הריבית לסוף 2016 ל-0.25%, לעומת התחזית הקודמת של 0.5%, מסר ברור לשוק שהריבית לא תעלה בחודשים הקרובים, זאת למרות הלחץ של שר האוצר".