לקראת עדכון המדדים - אלו 6 המניות שייכנסו למדד ת"א75

מערכת Bizportal | (12)
נושאים בכתבה עדכון המדדים

ב-15 בדצמבר תבצע הבורסה את העדכון החצי שנתי בהרכבי מדדי המניות. היום הקובע" לצורך העדכון יחול ב-30 בנובמבר כאשר תקופת המדידה לפיה יחושב ממוצע שערי הנעילה החלה ביום א' האחרון. האירוע המרכזי הוא כמובן כניסת מיילן למדדים ולגבי זה הבורסה עדיין צריכה לפרסם הבהרות. כן ידוע שאף מניה לא תצא מהמדד בעקבות כניסתה זאת בשל כוונת הבורסה להכין את הקרקע לשינוי מבנה המדדים הקרוב.

לפי מחלקת מחקר מדדים בפסגות, עוד 3 מניות צפויות להצטרף למדדי הבורסה וזאת לאחר שהגדילו את שיעור החזקות הציבור שלהן לאחרונה אלרוב נדל"ן, אנרג'יקס וקפיטל פוינט (ייתכן שגם ישרס). כמו כן, סיליקום צפויה לצאת מהמדדים במסגרת העדכון, זאת בשל בקשתה להימחק מהמסחר בבורסה. לגבי הביקושים וההיצעים במניות השונות, נציין כי פריגו טבע צפויות לביקושים ערים בשל הירידות האחרונות שהביאו את המשקל של כל אחת מהן לכ-9% (ואמור לחזור ל-10%). מהצד השני נראה מכירות משמעותיות במניות כמו פועלים, לאומי, בזק, נייס ואופקו. לאחר ההבהרות מצד הבורסה לגבי מיילן, אפשר יהיה לתת תחזית ברורה לגבי ההיצעים והביקושים.

במעו"ף

נכנסת: מיילן

בת"א 75

נכנסות: אלרוב נדל"ן, חילן, ספאנטק, אל על אינרום ונטו אחזקות.

יוצאות גילת, אפריקה, פלוריסטם, פרוטליקס, אידיבי פתוח, אלון רבוע כחול, סיליקום

ביתר-50

נכנסות: אינטרנט זהב, אנרג'טיקס, גילת, אפריקה ומגה אור.

יוצאות: חילן, ספאנטק, אל על, אינרום, נטו אחזקות וגולף.

נדל"ן 15

נכנסות: אלרוב נדל"ן, בראק אן.וי

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    המסביר הלאומי 26/11/2015 13:44
    הגב לתגובה זו
    אם ירד זה יהיה קשור לעדכון המדדים, מה זה משנה איך ? העיקר שיש הסבר לכל דבר, אם יישאר ללא שינוי זה לחץ של העדכון עם ראלי בעולם, אם יירד, זה ראלי בעולם שאולי ייחלש, בקיצור, הסברים יש, עכשיו נראה מה יהיה ונתאים את ההסבר , ביזפורטל ? אני בחצי מחיר מהכותב שלכם , חחחח
  • 11.
    Mikr 22/11/2015 18:48
    הגב לתגובה זו
    זהו לב ככה זה כשהמניה יורדת 96 אחוז מהשיא היתה אחת החברות הגדולות בישראל אפי מול שווה המון החברה כלום
  • 10.
    הנהלת הבורסה 22/11/2015 08:51
    הגב לתגובה זו
    קזינו טכני
  • 9.
    גדעון 21/11/2015 22:51
    הגב לתגובה זו
    אם מנייה מסוימת יוצאת מהמדד, האם זה נכון למכור אותה?
  • 8.
    צריך לקיים חקירה - מאות מליונים זורמים לחברות קש (ל"ת)
    לילי 21/11/2015 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    להתרחק מדלק רכב.אל על וטאואר (ל"ת)
    פנחס לבל 20/11/2015 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא לגית באל על. תתרסק. גם לט טאואר. (ל"ת)
    נחום 20/11/2015 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דויד 20/11/2015 15:32
    הגב לתגובה זו
    לפני כשנה ביזפורטל יצאו עם כתבה דומה עם הודעה על שינויים במדדים עם דגש על ביקושים צפויים בדיסקונט של 80 מיליון שח ועוד 100 מיליון בפריגו. אמרתי לעצמי עם ביקושים כאלו המניות לבטח יעלו מספר אחוזים אולי יש כאן הזדמנות לסיבוב מהיר של 2-3 אחוזים בקנייה בבוקר ומכירה בסוף יום. למחרת על הבוקר קניתי 30 אלף דיסקונט ו-30 אלף פריגו. בסוף המסחר למרות הצפי לביקוש של 80 מיליון שח בדיסקונט המניה ירדה 2% !!!! ופריגו ירדה חצי אחוז. איזה מין סיבוב זה ? אמרתי לעצמי ולא מכרתי. למחרת דיסקונט ופריגו המשיכו לרדת. לבסוף אחרי כשבוע מכרתי את דיסקונט בירידה של 6% ואת פריגו במחיר שקניתי. דרך אגב דיסקונט המשיכה לרדת ואחרי כחודש כבר הייתה מינוס 15% ורק אחרי חצי שנה חזרה לשער שקניתי. ככה עשיתי סיבוב מהיר והפסדתי 2500 שח בשבוע כולל העמלות. תודה רבה לביזפורטל על המידע החשוב והכתבות על עדכונים צפויים במדדים שתמיד משחילים את הציבור להפסדים. אני למדתי לקח על בשרי ומאז כתבות על עדכונים עוברים לי ליד האוזן. השאלה האם אתם תלמדו על בשרם של אחרים או שגם אתם תלמדו על בשרכם אחרי שיעשו עליכם סיבוב של עדכונים בכמה אלפי שקלים.
  • 4.
    מיילין תשגע את המעוף בעלת תנודתיות גבוה. (ל"ת)
    בדרכ מטה. 20/11/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המעוף יהיה בעל תנודו 20/11/2015 13:35
    הגב לתגובה זו
    עולות או יורדות בחדות.
  • 2.
    מיילן מניה תנודתית מאוד תעשה קרקס במעוף (ל"ת)
    תקרקס את המעוף 20/11/2015 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איציק 19/11/2015 17:02
    הגב לתגובה זו
    כדי לקבל תשובה שלילית סתמית מבעלי המניות של פריגו. בשביל זה הם נרשמו כאן למסחר ?
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.