פסק דין חדש ומקיף של השופט אריאל צימרמן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, דן באחרונה בשאלה אימתי ייעתר בית המשפט לבקשת בעל מניות מיעוט בחברה ציבורית, המחזיק פחות מרף האחזקות המקנה על פי התקנות זכות עיון אוטומטית, לעיין בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית.

בפסק הדין נדונה בקשתם של בעלי מניות מיעוט בחברה הציבורית תעוזה - פיירצ'יילד טכנולוגי וונטשר, המחזיקים 0.74% מהון המניות בחברה, לעיין בכתבי הצבעה של המצביעים באסיפה הכללית של החברה, שבה אושר הסכם ניהול עם בעלת השליטה בחברה. בנוסף, מתנהל הליך מקביל בעניינם של בעלי מניות המיעוט האמורים במאבק הנוגע להחזקתם של 20% נוספים מהון המניות של החברה.

תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), מקנות זכות עיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית שהגיעו לחברה, לבעל מניות המחזיק חמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה בחברה או מזכויות ההצבעה אשר אינן מוחזקות בידי בעל שליטה בחברה, ומאפשרות לבית המשפט להורות לחברה לאפשר לבעל מניות המחזיק פחות מהרף כאמור לעיין במסמכים וברישומים האמורים (כולם או חלקם בתנאים שיקבע).

זכותם של בעלי מניות בחברה למידע שהעיון בו מוקנה להם על פי דין הינו אחד מעקרונות היסוד בדיני החברות. במסגרת זכותם של בעלי המניות בנוגע לאסיפות הכלליות וההצבעה בהן, הוקנתה לבעלי המניות זכות לקבלת מידע, הכל בגבולות החקיקה והפסיקה לעניין זה. חובת גילוי מוגברת עלולה להטיל על החברה עלויות כבדות וכן יכול שיעשו בה שימוש לרעה. בהתאם, החוק והפסיקה קובעים זכויות עיון מסוימות כאמור אולם אלו אינן מוחלטות.

• עיסקת רכישת חברת הבת על ידי חברת האם, אינה מלאכותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוגמאות לזכויות עיון כאמור ניתן לראות למשל בזכות של בעל מניה לדרוש מהחברה לעיין במסמכים שברשותה הנוגעים לפעולות בניגוד עניינים או לעסקאות עם בעלי עניין הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי חוק החברות (ובחברה פרטית אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית), אשר בהתייחס לבקשות כאלו, החברה רשאית בנסיבות מסוימות לסרב, למשל אם סבורה שהבקשה הוגשה שלא בתום לב, אם יש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או אם גילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה.

במסגרת פסק הדין, בית המשפט קבע שתכלית התקנתן של התקנות בדבר הצבעה בכתב והודעות עמדה היא הגברת מעורבות בעלי המניות בהליך קבלת ההחלטות בחברה, פיקוח על ההנהלה ובעלי השליטה ועידוד תקשורת בין בעלי המניות, כאשר נקבע שהתקנה המאפשרת עיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה היא נדבך מרכזי באמור - פיקוח אפקטיבי על ההצבעה ותקינותה. בית המשפט עמד על כך שבאותו פיקוח יש כדי להשיג את התכלית הרחבה יותר של הוראות חוק החברות בדבר הצבעה באמצעות כתב הצבעה, של מעורבות בעלי המניות בחברה, ויש בו גם לאפשר בקרה על אותנטיות ההצהרה של בעלי המניות המצביעים על היעדר עניין אישי בהצבעתם. עוד נפסק כי בהיעדרה של יכולת פיקוח כאמור נפגמת המוטיבציה של בעלי המניות בחברה לנסות ולהשפיע על הנעשה בה.

החברה מצידה טענה, בין היתר, שתכליתה של התקנה בדבר עיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה, מתמצת בבחינת כשירות כתב ההצבעה, ושדי בפיקוח על כשירות ההצבעה בידי באי-כוח החברה, או בידי גורם ניטרלי, וכי מתן אפשרות העיון עלולה להוביל להשלכות שליליות על השימוש במנגנון ההצבעה, ושהיא מהווה פגיעה באנונימיות של בעלי מניות מן הציבור. בית המשפט דחה טענות אלו וקבע שעל החברה לאפשר לבעלי המניות התובעים באמצעות באי כוחם לעיין בכל כתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, שהגיעו לחברה בקשר עם האסיפה האמורה, ובכלל זה להעתיק את הנתונים.

• עלייה של 8% בבקשות פשיטת רגל של יחידים
• הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך

בפסק דינו המקיף קבע בית המשפט את אמות המידה הבאות שתשמשנה את בית המשפט בבואו להפעיל את שיקול דעתו מכוח התקנה האמורה ולהכריע בשאלה האם להיעתר לבקשת העיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה: (1) היקף האחזקות של מבקש העיון בנתונים במניות החברה - ככל שהוא קרוב יותר להיות בעמדה של בעל אחזקות בהיקף שהיה מקנה לו זכות אוטומטית לעיון, תגבר הנטייה להיעתר לבקשתו; (2) מידת המהותיות של ההחלטה שעליה הצביעה האסיפה הכללית - ככל שמדובר בהחלטה רגישה יותר לחברה או משמעותית יותר מבחינת בעל השליטה, כך תגבר הנטייה לאפשר למבקש העיון לזכות בפיקוח אפקטיבי על ההצבעה; (3) מידת מעורבותו של בעל השליטה בהצבעה ומידת השפעתו על החברה ועל יכולתה לפקח על הליך ההצבעה - ככל שלבעל השליטה מעורבות רבה יותר, גדל החשש המובנה להפעלת כוחו באופן שיביא להשגת תוצאות ההצבעה הרצויות לו; ו- (4) נסיבות אחרות המשפיעות על צדקת אפשרות העיון בנתוני ההצבעה.

יש להניח שפסיקה זו ואמות המידה שנקבעו במסגרתה ישפיעו ויתוו החלטות של חברות האם להיעתר לבקשות עיון המופנות אליהן, ואף על החלטות של בעלי מניות האם לפנות בבקשות כאמור לחברות. לא מן הנמנע, שהמגמה המשתקפת מפסק הדין תשפיע גם על בקשות עיון אחרות שלא בנוגע לכתבי ההצבעה ורישומי ההצבעה.

פסיקה זו של בית המשפט הולכת צעד נוסף בהרחבת זכויות בעלי מניות המיעוט בחברה, על בסיס נימוק של חיזוק יכולתם של בעלי מניות המיעוט לפקח על הנעשה בחברה ולהוות מנגנוני אכיפה נוספים. יש לקוות שתוצאתו של פסק הדין תהא הבהרת הדרישות לזכות העיון של בעלי המניות, תוך שמירת האיזון הנכון בנסיבות שבהן אין להתיר גילוי על מנת למנוע פגיעה בטובת החברה.

עו"ד גיא פירר ועו"ד לירז זהבי, שותפים במשרד ש. הורוביץ ושות'