בית המשפט הולך לקראת בעלי מניות מיעוט: מי יוכל לעיין בכתבי הצבעה?
פסק דין חדש ומקיף של השופט אריאל צימרמן בנושא זכות העיון של בעלי מניות מיעוט בכתבי וברישומי הצבעה, הולך צעד נוסף בהרחבת זכויות בעלי
מניות המיעוט בחברה
פסק דין חדש ומקיף של השופט אריאל צימרמן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, דן באחרונה בשאלה אימתי ייעתר בית המשפט לבקשת בעל מניות מיעוט בחברה ציבורית, המחזיק פחות מרף האחזקות המקנה על פי התקנות זכות עיון אוטומטית, לעיין בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית.
בפסק הדין נדונה בקשתם של בעלי מניות מיעוט בחברה הציבורית תעוזה - פיירצ'יילד טכנולוגי וונטשר, המחזיקים 0.74% מהון המניות בחברה, לעיין בכתבי הצבעה של המצביעים באסיפה הכללית של החברה, שבה אושר הסכם ניהול עם בעלת השליטה בחברה. בנוסף, מתנהל הליך מקביל בעניינם של בעלי מניות המיעוט האמורים במאבק הנוגע להחזקתם של 20% נוספים מהון המניות של החברה.
תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), מקנות זכות עיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית שהגיעו לחברה, לבעל מניות המחזיק חמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה בחברה או מזכויות ההצבעה אשר אינן מוחזקות בידי בעל שליטה בחברה, ומאפשרות לבית המשפט להורות לחברה לאפשר לבעל מניות המחזיק פחות מהרף כאמור לעיין במסמכים וברישומים האמורים (כולם או חלקם בתנאים שיקבע).
זכותם של בעלי מניות בחברה למידע שהעיון בו מוקנה להם על פי דין הינו אחד מעקרונות היסוד בדיני החברות. במסגרת זכותם של בעלי המניות בנוגע לאסיפות הכלליות וההצבעה בהן, הוקנתה לבעלי המניות זכות לקבלת מידע, הכל בגבולות החקיקה והפסיקה לעניין זה. חובת גילוי מוגברת עלולה להטיל על החברה עלויות כבדות וכן יכול שיעשו בה שימוש לרעה. בהתאם, החוק והפסיקה קובעים זכויות עיון מסוימות כאמור אולם אלו אינן מוחלטות.
דוגמאות לזכויות עיון כאמור ניתן לראות למשל בזכות של בעל מניה לדרוש מהחברה לעיין במסמכים שברשותה הנוגעים לפעולות בניגוד עניינים או לעסקאות עם בעלי עניין הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי חוק החברות (ובחברה פרטית אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית), אשר בהתייחס לבקשות כאלו, החברה רשאית בנסיבות מסוימות לסרב, למשל אם סבורה שהבקשה הוגשה שלא בתום לב, אם יש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או אם גילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה.
במסגרת פסק הדין, בית המשפט קבע שתכלית התקנתן של התקנות בדבר הצבעה בכתב והודעות עמדה היא הגברת מעורבות בעלי המניות בהליך קבלת ההחלטות בחברה, פיקוח על ההנהלה ובעלי השליטה ועידוד תקשורת בין בעלי המניות, כאשר נקבע שהתקנה המאפשרת עיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה היא נדבך מרכזי באמור - פיקוח אפקטיבי על ההצבעה ותקינותה. בית המשפט עמד על כך שבאותו פיקוח יש כדי להשיג את התכלית הרחבה יותר של הוראות חוק החברות בדבר הצבעה באמצעות כתב הצבעה, של מעורבות בעלי המניות בחברה, ויש בו גם לאפשר בקרה על אותנטיות ההצהרה של בעלי המניות המצביעים על היעדר עניין אישי בהצבעתם. עוד נפסק כי בהיעדרה של יכולת פיקוח כאמור נפגמת המוטיבציה של בעלי המניות בחברה לנסות ולהשפיע על הנעשה בה.
החברה מצידה טענה, בין היתר, שתכליתה של התקנה בדבר עיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה, מתמצת בבחינת כשירות כתב ההצבעה, ושדי בפיקוח על כשירות ההצבעה בידי באי-כוח החברה, או בידי גורם ניטרלי, וכי מתן אפשרות העיון עלולה להוביל להשלכות שליליות על השימוש במנגנון ההצבעה, ושהיא מהווה פגיעה באנונימיות של בעלי מניות מן הציבור. בית המשפט דחה טענות אלו וקבע שעל החברה לאפשר לבעלי המניות התובעים באמצעות באי כוחם לעיין בכל כתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, שהגיעו לחברה בקשר עם האסיפה האמורה, ובכלל זה להעתיק את הנתונים.
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בפסק דינו המקיף קבע בית המשפט את אמות המידה הבאות שתשמשנה את בית המשפט בבואו להפעיל את שיקול דעתו מכוח התקנה האמורה ולהכריע בשאלה האם להיעתר לבקשת העיון בכתבי ההצבעה וברישומי ההצבעה: (1) היקף האחזקות של מבקש העיון בנתונים במניות החברה - ככל שהוא קרוב יותר להיות בעמדה של בעל אחזקות בהיקף שהיה מקנה לו זכות אוטומטית לעיון, תגבר הנטייה להיעתר לבקשתו; (2) מידת המהותיות של ההחלטה שעליה הצביעה האסיפה הכללית - ככל שמדובר בהחלטה רגישה יותר לחברה או משמעותית יותר מבחינת בעל השליטה, כך תגבר הנטייה לאפשר למבקש העיון לזכות בפיקוח אפקטיבי על ההצבעה; (3) מידת מעורבותו של בעל השליטה בהצבעה ומידת השפעתו על החברה ועל יכולתה לפקח על הליך ההצבעה - ככל שלבעל השליטה מעורבות רבה יותר, גדל החשש המובנה להפעלת כוחו באופן שיביא להשגת תוצאות ההצבעה הרצויות לו; ו- (4) נסיבות אחרות המשפיעות על צדקת אפשרות העיון בנתוני ההצבעה.
יש להניח שפסיקה זו ואמות המידה שנקבעו במסגרתה ישפיעו ויתוו החלטות של חברות האם להיעתר לבקשות עיון המופנות אליהן, ואף על החלטות של בעלי מניות האם לפנות בבקשות כאמור לחברות. לא מן הנמנע, שהמגמה המשתקפת מפסק הדין תשפיע גם על בקשות עיון אחרות שלא בנוגע לכתבי ההצבעה ורישומי ההצבעה.
פסיקה זו של בית המשפט הולכת צעד נוסף בהרחבת זכויות בעלי מניות המיעוט בחברה, על בסיס נימוק של חיזוק יכולתם של בעלי מניות המיעוט לפקח על הנעשה בחברה ולהוות מנגנוני אכיפה נוספים. יש לקוות שתוצאתו של פסק הדין תהא הבהרת הדרישות לזכות העיון של בעלי המניות, תוך שמירת האיזון הנכון בנסיבות שבהן אין להתיר גילוי על מנת למנוע פגיעה בטובת החברה.
עו"ד גיא פירר ועו"ד לירז זהבי, שותפים במשרד ש. הורוביץ ושות'

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע
הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים
ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.
במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .
האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .
מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.
- אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
- גבר שהוגשה נגדו תביעת אבהות כוזבת יקבל פיצוי של 50 אלף של על עוגמת הנפש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .