עיסקת רכישת חברת הבת על ידי חברת האם, אינה מלאכותית
שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אבי גורמן, קיבל את ערעורן של מוצרי שלם אריזות וחברת הבת שלה, שלם פתרונות אריזה, על קביעת פקיד השומה נתניה, שראה בעיסקה שבה נמכרה חברת הבת לחברת האם, כעיסקה מלאכותית. בית המשפט קבע כי המדובר ברכישת מניות של חברה בהפסדים, שנעשתה לאורך שנים ומטעמים עסקיים ברורים, ואינה מלאכותית.
פקיד השומה טען כי השינוי המבני שנעשה בחברה, היה לצורך שימור הפסדים מועברים של חברת הבת. כן קבע, כי לחברה הבת נמחלו חובות בשטרי הון בגובה של כ-50 מיליון שקל, ודחה את טענת החברות כי שטרי ההון לא נמחלו אלא הועברו לידי החברה האם, המפעילה מפעל תעשייתי בקיסריה, לייצור ושיווק מוצרי אריזה מפלסטיק, בטכנולוגיה של הזרקה. חברת הבת שייכת לחברי קיבוץ יקום, והיא הפעילה בשטח קיבוץ יקום מפעל תעשייתי לייצור מכלים ופקקים מפלסטיק, בטכנולוגיה של ניפוח.
חברת האם רכשה את מניות חברת הבת בשלושה שלבים. לאחר שכבר נרכשו מחצית הזכויות בחברת הבת ע"י חברת האם, הצטברו אצל חברת הבת הפסדים בגובה כ-54 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר החתימה על הסכם הרכישה השלישי, חתמו חברת האם וחברת הבת על הסכם העברת פעילותה של חברת האם בתחום ייצור ושיווק מוצרי אריזה מפלסטיק לחברת הבת .
בעקבות רכישת מלוא הזכויות בחברת הבת ובעקבות שינוי המבנה, פעילותה של חברת הבת הועברה מהמפעל שהיה בקיבוץ יקום אל מקום פעילותה של חברת האם וחברות הקשורות אליה – בקיסריה. לאחר כחצי שנה, פרצה שריפה במפעל והיא הגיעה להסכם עם המבטחת מנורה לתשלום של 155 מיליון שקל. תשלומי הביטוח הניבו שתי החברות רווח הון.
בעניין הראשון, קבע בית המשפט כי מדובר בהתנהלות עסקית, של מי שהשקיעה במשך תקופה של כ-5 שנים, עשרות מיליוני שקלים ברכישת המניות ונאבקה לשיקום החברה שרכשה. ההפסדים נוצרו בתקופה בה החזיקה החברה האם במחצית מהון המניות לפחות, ומאחר שהיא מימנה את פעילות החברה, מוצדק להתיר לה את קיזוז ההפסדים ולא המדובר בהפחתת מס בלתי נאותה.
באשר לעניין השני, של אירוע השריפה, קבע בית המשפט כי האירוע היה בלתי מתוכנן, וקיזוז ההכנסה מדמי הביטוח כנגד ההפסדים המועברים, לא יכול להיזקף לחובת הגורמים המעורבים. בית המשפט קבע עוד, כי לא היה מקום לייחס לחברה שנרכשה, הכנסה בשל מחילת שטרי הון צמיתים, שכן שטרי ההון לא נמחלו אלא הועברו לחברה הרוכשת כחלק מעסקת הרכישה. לקביעת בית המשפט, מדובר בהתנהלות עסקית מקובלת, ולא היה מקום לשומות בסכומי העתק שיצאו.
- 1.כלכלן 01/05/2024 19:40הגב לתגובה זוצריך לבדוק מה הקשר של השופט לחברה - אין בבתי משפט פסיקות סתם , למדנו מהעליון שהכל אינטרסים ועיוות החוק מערכת מושחתת
קשיש ערירי הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את התנגדות המדינה וקבע כי קשיש ערירי בן 80 לא היה כשיר לערוך את הצוואה, וכי המטפלת שלו - הזוכה היחידה - הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בעריכתה. פסק הדין שופך אור על מקרה חריג, שבו המדינה עצמה התערבה
כדי להגן על עיזבון של אדם חסר ישע
בערוב ימיו, כשהבדידות כבר מכבידה והזיכרון נסדק, מצא את עצמו קשיש ערירי מבאר שבע מוקף בדמות אחת מרכזית בחייו: אשה שנכנסה לביתו בתחילה כדי לנקות, לבשל ולעזור, ובהמשך נהפכה, כך לפחות לפי הצוואה, ל“בת שלא היתה לו”. שלוש שנים לאחר מכן, כשאותו קשיש כבר אינו בין החיים, מצאה עצמה אותה אשה עומדת מול התנגדות חריגה וחריפה של המדינה, שטענה כי הצוואה שבידיה אינה מבטאת רצון חופשי אלא תוצאה של ניצול, תלות והשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את ההתנגדות במלואה, פסל את הצוואה וחייב את המבקשת בהוצאות משפט כבדות לקופת המדינה.
פסק הדין, שניתן על ידי סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, עוסק בצוואה שערך המנוח בנובמבר 2018, כשהיה בן 80, שלוש שנים לפני פטירתו. המנוח היה אלמן, ללא ילדים וללא קרובי משפחה, אדם ערירי לחלוטין. בצוואתו הוריש את כל רכושו למטפלת שלו בשכר - האישה שטיפלה בו בשנותיו האחרונות, ניהלה את משק ביתו וליוותה אותו בענייניו. לאחר מותו, הגישה אותה מטפלת בקשה לצו קיום הצוואה, אך האפוטרופוס הכללי, בשם היועצת המשפטית לממשלה, בחר להתערב ולהגיש התנגדות - צעד שאינו שכיח כלל בהליכי ירושה.
המדינה טענה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה, וכי ממילא מדובר בצוואה שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, תוך ניצול מצבו הקוגניטיבי והנפשי של קשיש חסר ישע. כבר בשלב הראשון קבע בית המשפט כי נוכח יחסי התלות הברורים בין המצווה לבין הזוכה על פי הצוואה, נטל ההוכחה אינו מוטל על המדינה, אלא דווקא על כתפי המטפלת, שמבקשת לקיים את הצוואה. נקודת מוצא זו ליוותה את פסק הדין כולו.
מן הראיות שהוצגו התבררה תמונה קשה ומטרידה. עוד לפני היכרותו עם המטפלת, סבל המנוח מבעיות נפשיות וקוגניטיביות משמעותיות. מסמכים רפואיים הצביעו על דיכאון עמוק, מחשבות שווא ודלוזיות, פגיעה חמורה בכושר השיפוט ואף ניסיון אובדני. בסמוך מאוד למועד עריכת הצוואה הוא אושפז פעמיים בבית החולים סורוקה, לאחר שנמצא במצב בלבולי חריף, עם אבחנות של דמנציה תת-קורטיקלית והפרעה דלוזיונלית. באחד המסמכים הרפואיים צוין במפורש כי השיפוט שלו לקוי וכי תובנתו למצבו חסרה.
- הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
- הבן קיבל 1,000 שקל וטען: הצוואה של אבי מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת לחודש "החשיבה שלו משתנה"
על הרקע הזה, דחה בית המשפט את טענת המטפלת שלפיה המנוח היה "צלול לחלוטין" בעת עריכת הצוואה. השופטת קבעה כי הטענה אינה עומדת במבחן הראיות, ואף נסתרת בדברים שהמטפלת עצמה מסרה בזמן אמת לצוותים הרפואיים. כך למשל, דיווחה המטפלת כי אחת לחודש "החשיבה שלו משתנה", שהוא משוכנע שאנשים מנסים לגנוב ממנו ספרים, מחליף מנעולים בביתו בתדירות גבוהה ואף טוען שאשתו המנוחה עדיין בחיים. בית המשפט ציין כי הדיווחים האלה אינם מתיישבים עם ניסיון להציג את המנוח כאדם בעל שיפוט תקין.
