שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אבי גורמן, קיבל את ערעורן של מוצרי שלם אריזות וחברת הבת שלה, שלם פתרונות אריזה,  על קביעת פקיד השומה נתניה, שראה בעיסקה שבה נמכרה חברת הבת לחברת האם, כעיסקה מלאכותית. בית המשפט קבע כי  המדובר ברכישת מניות של חברה בהפסדים, שנעשתה לאורך שנים ומטעמים עסקיים ברורים, ואינה מלאכותית.

פקיד השומה טען כי השינוי המבני שנעשה בחברה, היה לצורך שימור הפסדים מועברים של חברת הבת. כן קבע, כי לחברה הבת נמחלו חובות בשטרי הון בגובה של כ-50 מיליון שקל, ודחה את טענת החברות כי שטרי ההון לא נמחלו אלא הועברו לידי החברה האם, המפעילה מפעל תעשייתי בקיסריה, לייצור ושיווק מוצרי אריזה מפלסטיק, בטכנולוגיה של הזרקה. חברת הבת שייכת לחברי קיבוץ יקום, והיא הפעילה בשטח קיבוץ יקום מפעל תעשייתי לייצור מכלים ופקקים מפלסטיק, בטכנולוגיה של ניפוח.

חברת האם רכשה את מניות חברת הבת בשלושה שלבים. לאחר שכבר נרכשו מחצית הזכויות בחברת הבת ע"י חברת האם, הצטברו אצל חברת הבת הפסדים בגובה כ-54 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר  החתימה על הסכם הרכישה השלישי, חתמו חברת האם וחברת הבת על הסכם העברת פעילותה של חברת האם בתחום ייצור ושיווק מוצרי אריזה מפלסטיק לחברת הבת .

בעקבות רכישת מלוא הזכויות בחברת הבת ובעקבות שינוי המבנה, פעילותה של חברת הבת הועברה מהמפעל שהיה בקיבוץ יקום אל מקום פעילותה של חברת האם וחברות הקשורות אליה – בקיסריה. לאחר כחצי שנה,  פרצה שריפה במפעל והיא הגיעה להסכם עם המבטחת מנורה לתשלום של 155 מיליון שקל. תשלומי הביטוח הניבו שתי החברות רווח הון.

• בית המשפט הולך לקראת בעלי מניות מיעוט: מי יוכל לעיין בכתבי הצבעה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעניין הראשון, קבע בית המשפט כי מדובר בהתנהלות עסקית, של מי שהשקיעה במשך תקופה של כ-5 שנים, עשרות מיליוני שקלים ברכישת המניות ונאבקה לשיקום החברה שרכשה. ההפסדים נוצרו בתקופה בה החזיקה החברה האם במחצית מהון המניות לפחות, ומאחר שהיא מימנה את פעילות החברה, מוצדק להתיר לה את קיזוז ההפסדים ולא המדובר בהפחתת מס בלתי נאותה.

באשר לעניין השני, של אירוע השריפה, קבע בית המשפט כי האירוע היה  בלתי מתוכנן, וקיזוז ההכנסה מדמי הביטוח כנגד ההפסדים המועברים, לא  יכול להיזקף לחובת הגורמים המעורבים. בית המשפט קבע עוד,  כי  לא היה מקום לייחס לחברה שנרכשה, הכנסה בשל  מחילת שטרי הון צמיתים, שכן שטרי ההון לא נמחלו  אלא הועברו לחברה הרוכשת כחלק מעסקת הרכישה. לקביעת בית המשפט, מדובר בהתנהלות עסקית מקובלת, ולא היה מקום לשומות בסכומי העתק שיצאו.