הפתעה: איזו קבוצה באירופה משתפת הכי הרבה צעירים ומה המצב בישראל?

אתר הדירוג CIES יצא עם מחקר חדש בו נבדקה רמת שיתוף השחקנים הצעירים ב-58 ליגות ברחבי העולם. אלה התוצאות
איציק יצחקי |
אתר הדירוג CIES יצא עם מחקר חדש בו נבדקה רמת שיתוף השחקנים הצעירים ב-58 ליגות ברחבי העולם. הממצאים של האתר מפתיעים, משום שקבוצה ישראלית דורגה בין 21 הראשונות בעולם. שמה של הקבוצה לא מפתיע: מכבי פתח תקוה, הקבוצה של אבי לוזון, שידועה במחלקת הייצור האדירה שלה עבור שחקנים צעירים.   לפני שנגיע לדירוג הישראלי, כמה מילים על המחקר: הוא התבסס על אחוז הדקות של כדורגלנים שעדיין לא מלאו להם 21 במשחקי הליגה המקומית בשלוש השנים האחרונות. ברצלונה מובילה את טבלת הליגה האירופית מבין 5 המועדונים הגדולים (22.6% מהדקות של שחקני U21), בעוד רוך לבוב האוקראינית הוא המועדון שמשתף הכי הרבה צעירים. הדירוג לא משקף את רמת הקבוצות, שכן במקום השני והשלישי התמקמו להן קבוצות מדנמרק ואוזבקיסטן – שאינן מהליגות הטובות באירופה.   מועדונים בולטים אחרים הם אולימפיק ליון (20.7%) ומחוץ לאירופה, דפנסור האורוגוואית (23.9%) ופורטלזה הקולומביאנית (22.8%) מקדימות אותן.   הפוסט מציג גם את מספר שחקני הכדורגל הזרים הצעירים המשותפים בכל מדינה. בשני המיקומים הראשונים נמצאים פ.צ באזל השוויצרית (24 שחקני U21 זרים), רד בול זלצבורג האוסטרית של אוסקר גלוך בולטת גם היא גבוה ברשימות (22 שחקנים זרים צעירים ומעל 37% שיתוף צעירים – חמישית בעולם בהקשר הזה). פארמה נמצאת גם היא גבוה ברשימה (16 שחקנים), בעוד אל-וואסל מאיחוד האמירויות הערביות מובילה את הטבלה בין המועדונים הלא-אירופיים (13).   ומה בישראל? מכבי פתח תקוה במקום הראשון, במקום ה-21 כאמור עם 22.1%. מ.ס אשדוד אחריה עם 12.5%, הפועל ירושלים וקריית שמונה אחריהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.