קרקע לבנייה
צילום: תמר מצפי

הקבלנים ממשיכים לשבת על הגדר: מכרזי רמ"י בדרום מצביעים על משבר

מחיר המינימום ירד ל-50 אלף שקל, אבל הקבלנים לא ממהרים והמחיר "נחתך" ב-60% לעומת שומת רמ"י. הסיבה: הבניה אינה מיידית והקבלנים לא יכולים להתחרות ב"מחיר מטרה" שמשווק בדרום
איציק יצחקי | (7)

רק בשבוע שעבר נשאלה עו"ד רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, על הכישלון במכרזים של רמ"י בדרום. היא השיבה בוועידה הכלכלית של ישראל שהם מאוד מאמינים בו והתייחסה להבדל בין מחירי הסגירה במכרזים לבין המחיר שנקבע בשומת רמ"י - הבדל של עשרות אחוזים. "הורדנו את מחיר המינימום כדי לאפשר כניסה של יותר שחקנים ולהקל על היזמים", אמרה. "אנחנו לא מסתכלים על שורת הרווח, אין מטרה של הגדלת הכנסות, אנחנו קשובים לרגשי השוק וכשראינו שמחיר המינימום מהווה חסם, אז הורדנו. אין ספק שקורה משהו בשוק. אין ספק שאנחנו רואים פחות יזמים בחלק מהמכרזים, יש מכרזים שהם מאוד מבוקשים ויש כאלה שפחות".

אם היה צריך גושפנקא לסיפור הזה, הוא הגיע. שבעה מכרזים של רמ"י בשכונת האירוסים בירוחם נסגרו בסוף השבוע האחרון, אך חמישה מהם נסגרו ללא מציע. התקופה האחרונה מכבידה על הקבלנים - עלויות המימון גבוהות, חלקם חושב שמחירי המינימום של הקרקעות עדיין גבוה, ולכן הקבלנים לא ניגשים לחלק מהמכרזים. כן, גם כשיברוחם רמ"י מורידה את מחיר המינימום ל-50 אלף שקל.

המרכז בירוחם לבניית 482 יחידות דיור בדרום היה אמור להגדיל משמעותית את ההיצע באזור. זהו פרוייקט שהיה אמור להוות אלטרנטיבה טובה, לא רק לתושבי הדרום, אלא בכלל - כזאת שנובעת ממחירי הדיור הגבוהים שנמצאים בירידה. בגלל חוסר היענות, שתי חברות, נדב ארץ נפתלי בע"מ ובל הר השקעות בע"מ, היו היחידות שזכו במכרז ויקימו 100 יחידות - קצת יותר מחמישית ממספר הדירות במכרז.

במכרז הראשון להקמת 36 יחידות הן זכו בהצעה של 419 אלף שקל, אחרי שמחיר המינימום היה קצת יותר ממיליון שקל. כדי להבין עד כמה הקבלנים לא ממהרים להגיש הצעות, די בלהביט על ההצעה השניה שהוגשה במכרז - 180 אלף שקל בלבד. יחד עם הוצאות הפיתוח, מחיר יחידה עומד על 165 אלף שקל - ולמרות זאת, הקבלנים לא ששים להגיע. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהקבלן יודע שזמינות הקרקע אינה מיידית ובמקביל - המדינה מייצרת פרוייקטים של מחיר מטרה באזור. אין לו דרך להתחרות במחיר הזה ובמקביל - הוא יודע שזכיה שהביורוקרטיה בישראל עלולה לגרום לעיכובים ובינתיים הוא צריך לממן את ההוצאות מסביב.

במכרז השני, להקמת 64 יחידות, שומת רמ"י עמדה על 1.973 מיליון שקל, אך ההצעה שהגישו החברות הזוכות עמדה על 780 אלף שקל בלבד. זאת כבר לא "הנחה" של 40%-30% משומת רמ"י, אלא של 60% - בפעם הראשונה במכרזים האחרונים, המחיר "נחתך" בחצי.

המכרז הנוכחי כלל 7 מתחמים, לשיווק 36-98 יחידות דיור בכל אחד. שטח המגרש הקטן לבניית 36 דירות עומד על 3.1 דונם והגדולים יותר, לבניית 95-98 יחידות דיור, על 12.2-14.5 דונם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יאיר 11/09/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    חייבות להיות משווקות בחינם כדי לעודד הגירה לשם.
  • 5.
    אבי 11/09/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    במחיר מטרה שיטת החישוב החדשה הביאה לכך שכל יחידת קרקע גבוהה במאות אלפי שקלים לעומת אותו האזור בדיוק כפי ששווק בשיטת מחיר למשתכן. רשות גזלני ישראל ממשיכה לעשוק ולגזול את הציבור הכי אומלל-מחוסרי הדיור והזוגות הצעירים בשביל למלא את קופת המדינה.
  • 4.
    שטויות במיץ עגבניות המחירים רק יעלו מפה (ל"ת)
    מור 11/09/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
  • ברור. בירוחם דירה תילה 5 מיליון. גרו' לא פחות (ל"ת)
    חושף אינטרסנטים 11/09/2023 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בועת הנדל"ן הישראלית מסיימת את דרכה בעולם (ל"ת)
    והמחירים צונחים 11/09/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האם המכרזים פתוחים גם לקבוצות רכישה או פרטיים? (ל"ת)
    כנראה שלא 11/09/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 11/09/2023 08:27
    הגב לתגובה זו
    לאחר 18 שנות צמיחה אין סופית ועליית מחירי הנכסים ב-600% הגיע הזמן לחתוך את העלויות לפחות ב-50% ואת מחירי הנכסים ב-50% כי השכר לא עלה בהתאם לעליית מחירי הנכסים .
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.