רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם
דוחות

דניה סיבוס נכנסה לבורסה בסערה: זינוק ברווח התפעולי הרבעוני והשנתי

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2020 זינק והסתכם בכ-29.6 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-10.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הנקי לרבעון הרביעי עומד על כ-30.7 מיליון שקל, לעומת כ-16.7 מיליון שקל אשתקד
נתנאל אריאל | (1)

חברת הנדל"ן והתשתיות דניה סיבוס -1.59%  שהונפקה לאחרונה מדווחת על עליה בהכנסות לרבעון הרביעי לכ-900.6 מיליון שקל, לעומת כ-884.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, עליה של כ-1.8%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2020 זינק והסתכם בכ-29.6 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-10.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הנקי לרבעון הרביעי עומד על כ-30.7 מיליון שקל, לעומת כ-16.7 מיליון שקל אשתקד.

החברה הפכה לציבורית בסוף חודש פברואר ולכן מדובר בדו"ח הראשון שלה כחברה ציבורית, ולכן המספרים לא הופיעו בדוח הרשמי שיצא לבורסה הבוקר.

גם ההכנסות וה-EBITDA השנתיים זינקו בכ-70%

הכנסות החברה בשנת 2020 הסתכמו ב-3.56 מיליארד שקל, עלייה של 6% בהשוואה להכנסות בשנת 2019 שעמדו על כ-3.365 מיליארד שקל. בחלוקה לפי תחומי פעילות, הכנסות תחום הבניה למגורים עלו ב-3% בהשוואה ל-2019, והסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל; הכנסות תחום הבניה שלא למגורים צמחו ב-21% בהשוואה לשנת 2019, וזאת בעיקר בשל התקדמות בפרויקטים שנכנסו לצבר ההזמנות בתקופות קודמות .הכנסות תחום התשתיות הסתכמו בכ-768 מיליון שקלים, עלייה של 15% בהשוואה להכנסות התחום בשנת 2019, וזאת בעיקר בשל פרויקטים בהם זכתה החברה בשנת 2020. הכנסות תחום ייזום וביצוע למגורים הסתכמו ההכנסות בכ-56.3 מיליון שקלים, וזאת לעומת 172 מיליון שקל בשנת 2019. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מפרויקטים שהסתיימו בתקופת הדוח.

ה-EBITDA של החברה בשנת 2020 הסתכם בכ-143 מיליון שקלים, עלייה של כ-70% בהשוואה ל-EBITDA של החברה בשנת 2019, שהסתכם בכ-84 מיליון שקלים.

הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם בכ-31 מיליון שקלים, ובכל שנת 2020 הרוויחה דניה כ-105 מיליון שקלים, עלייה של 66% בהשוואה לרווח הנקי של 63 מיליון שקל בשנת 2019.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2020 בכ-138 מיליון שקלים, לעומת תזרים של כ-25 מיליון שקלים בשנת 2019.

דיבידנד: החברה מחלקת 35% מהרווח הנקי השנתי ודירקטוריון החברה החליט לחלק דיבידנד של 30 מיליון שקלים לבעלי המניות (96.7 אגורות למניה).

ההון העצמי של החברה בסוף 2020 הסתכם בכ-802 מיליון שקלים (הון עצמי פרופורמה של כ-458 מיליון שקלים). בפברואר 2021 גייסה החברה 141 מיליון שקלים, במסגרת הנפקת מניותיה בבורסה, כך שההון של החברה בעקבות ההנפקה ולפני חלוקת הדיבידנד הינו כ-600 מיליון שקלים.

צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף שנת 2020, הסתכם בכ-9.6 מיליארד שקלים (כולל חברות כלולות), וזאת לעומת צבר של 7.2 מיליארד שקלים בסוף שנת 2019.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה: "דניה השלימה לפני כחודש את תהליך הנפקת מניותיה לציבור, באופן מוצלח, מעבר לציפיות ובאופן שמדגים את האמון הרב שרוכש השוק לדניה כחברה גדולה, יציבה וחזקה. תוצאותיה הכספיות של דניה לשנת 2020 והעליה בכל הפרמטרים משקפות את צמיחתה וביסוס מעמדה בישראל".

לקריאה נוספת:

> האם דניה סיבוס שווה 2-2.5 מיליארד שקל? רק לפני שנתיים היא הוערכה ב-400 מיליון שקל - כסף "זול" וטיפש מריץ את השווקים

דניה סיבוס בדרך לבורסה: נערכת להנפיק לפי שווי של מעל מיליארד שקל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רון 30/03/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    הייתי מצפה מהכותב שיכתוב גם על מה שהם עשו. בתי המשפט עדיין דנים בתביעות נגד דניה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.