מכללות צהל בירושלים
צילום: משרד ארד סימון אדריכלים

למרות ההתנגדויות: תכנית מכללות צה"ל בירושלים יוצאת לדרך

ועדת המשנה לעררים דחתה פה אחד את רוב טענות העררים לגבי הליך אישור התכנית והסתרת מידע. הוועדה: "נבחרה החלופה הטובה ביותר, לא הייתה כוונה להסתיר"

מורן ישעיהו | (1)

תכנית מכללות צה"ל בירושלים יוצאת לדרך. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, דחתה היום פה אחד את העררים שהוגשו לתכנית וקיבלה את עמדת הוועדה המחוזית ירושלים.

התכנית שהוגשה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, ממוקמת בפאתיה הצפוניים של שכונת קריית מנחם ובסמוך ל"כפר השבדי", בחטיבת שטח ציבורית בבעלות המדינה. על שטח של 39 דונם מתכוננת הקמת קמפוס חדש שיקלוט את פעילות מכללות הפיקוד והמטה של צה"ל ממחנה גלילות, ויכלול שמונה בית ספר להכשרות צבאיות שונות, מבנים משותפים כגון אודיטוריום, מתקני ספורט, בניינים למנהל וכן מתקני מגורים. הבינוי המוצע בתכנית הינו בגובה של 3 עד 5 קומות.

עוד כוללת ההתכנית הקמת טיילת פתוחה שתקיף את שטח המכללות ותתחבר לשביל ישראל. בדיון למתן תוקף לתכנית קבעה הוועדה כי שטח המכללות יצומצם לטובת הרחבה של השטח הציבורי הפתוח ב-3 דונם, הממוקם בחלק הצפוני של המגרש, תוך הנגשת הממצאים הארכיאולוגים המצויים בו לציבור המטיילים.  

לתכנית זו הוגשו שני עררים. באפריל 2019 הוגש ערר על ידי שלושה מחברי הוועדה המחוזית- עופר ברקוביץ, אברהם שקד וניב ויזל. ערר נוסף הוגש ביולי 2019 על ידי ועד שכונת עין כרם.

"נבחרה החלופה הטובה ביותר"

הוועדה החליטה לדחות את רוב טענות העררים, הנוגעות להליך אישור התכנית ובחינת החלופות. בהחלטת הוועדה נכתב כך: "חלופה זו נבחרה כמיטבית ביותר, מתוך חלופות רבות שכללו היבטים תכנוניים, כלכליים, חברתיים, יישומיים וסביבתיים. כחלק מההליך התכנוני, ביצעה רשות המים תסקיר הידרולוגי מקיף שקבע כי רוב שטח התכנית נמצא מעל תצורת סלע אטימה לחלוטין לחלחול ובמרחק 400 מטר ממעניינות סמוכים. יחד עם זאת, נקבעו הוראות לביצוע קידוחי חקר והוראות לניהול מי נגר אשר יבטיחו את חלחול המים".

בנוסף ציינה הוועדה כי רוב חבריה השתכנעו כי מתקיימים במקרה זה טעמים מיוחדים המאפשרים לשנות את ייעוד השטח משטח למבני ציבור לייעוד "מחנה צבאי" המבוקש בתכנית: "למרות השיקולים כבדי המשקל כנגד שינוי ייעודו של שטח מבני ציבור, קיימות נסיבות ייחודיות שבגינן ניתן לאשר את שינוי הייעוד ואת התכנית ולהשלים עם ביטול הייעוד הציבורי של השטח: השטח אינו חיוני עבור השכונות הסובבות לפחות עד לשנת 2040". נציג משרד הגנת הסביבה סבר כי לא ניתן לאשר את התכנית, המבטלת שטח למבני ציבור, עד לקידום תכנית משלימה לתוספת שטחי ציבור של השכונות במרחב הרלוונטי.

"הציבור נחשף למידע בהיקף הרחב ביותר"

ביחס לטענות על הפגמים בהליך אישור התכנית, בדבר החסרת תשתית עובדתית לעניין המתקן הביטחוני התת קרקעי, קבעה הוועדה כי "על פי החוק יכלה היתה התכנית למתקן התת-קרקעי להגיע לוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) בלבד, ללא הליך של פרסום והתנגדויות. על כן, המידע בעניין המתקן נחשף באופן וולונטרי, מה שמעיד כי לא הייתה כוונה להסתיר ולהטעות, אלא דווקא לאפשר לציבור לקבל מידע על התכנית בהיקף הרחב ביותר שהיה אפשרי, בהתחשב בשיקולי הסודיות".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

ביחס לטענות על אופן בחינת החלופות, "הוועדה השתכנעה כי לחלופה הנבחרת יתרונות מבחינת זמינות קניינית, נגישות בתחבורה ציבורית ופרטית ובהתחשב בכך שמדובר בבסיס סגור - מיקומה בשולי השכונה ולא במרכזה". עוד ציינה הוועדה כי "לאור מאפייני הבינוי בתצורת קמפוס, ובהינתן שהשטח המדובר כבר מיועד לבינוי בתכניות מאושרות, מבנה ציבורי בשטח זה היה עשוי להוביל לפגיעה נופית גבוה יותר. לנוכח זאת אין לעכב את הליכי התכנון לצורך בחינת חלופה נוספת אשר תסייע לממש את החלטות הממשלה בדבר העברת מכללות צה"ל לירושלים. קיומו של מתקן בטחוני תת קרקעי לא השפיע על בחירת החלופות באופן שפגם בהליך".

 

"הבשילו התנאים למימוש החלטת הממשלה"

ביחס לטענות לפיהן שטח התכנית דרוש לצורכי ציבור של השכונות הסמוכות, סברה הוועדה כי "באיזון הלא פשוט בין צורכי הציבור המקומיים, היכולים לקבל מענה באופן אחר, לבין הצורך הלאומי, מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים את שינוי ייעודו של השטח ממבני ציבור לייעוד אחר. הנימוק המיוחד הקיים במקרה זה הוא הצורך ליישם את החלטות הממשלה בעניין והבשלת הנכונות של כל הגורמים הרלוונטיים לממשו".

 

טענות נוספות של ועד עין כרם נדחו. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טעות אומללה. החלופה: צומת שוקת (קריית המודיעין) (ל"ת)
    תל-אביבית 08/08/2019 16:49
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


מטרו
צילום: מטרו

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו

הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו

מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.

הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת. 

חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.


השקעות ענק בתשתיות

במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.

מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.