יואב גלנט
צילום: קובי גדעון, לע"מ

"הבנייה הבלתי חוקית והעוינת בפזורה הבדואית יצאו משליטה"

שר השיכון יואב גלנט, שלא נבחר לעמוד בראש צבא בשל מוערבות בבנייה לא חוקית, מבקר את הפזורה הבדואית ומציע להקים 5 ישובים חדשים בנגב 
מערכת Bizportal | (16)

"הבנייה הבלתי חוקית והעוינת בפזורה הבדואית בנגב ובסביבת באר-שבע בשנים האחרונות יצאה משליטה", כך אמר שר השיכון יואב גלנט היום (ב') במסגרת ועדת הפנים בכנסת.

"הדרום נמצא תחת מתקפה לא רק מעזה - הבנייה הבלתי חוקית והעוינת בפזורה הבדואית בנגב ובסביבת באר-שבע בשנים האחרונות יצאה משליטה. התפשטות פלסטינית איסלמיסטית ממרחב חברון ובנותיה לעבר הנגב, טרור חקלאי הולך ומחריף ובניה בלתי חוקית, הן רק חלק מהתופעות הקשות מהן סובל הנגב בתקופה האחרונה. התוכנית לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב מהווה פתרון  ארוך טווח ויציב לאחיזה היהודית באזור", אמר גלנט.

ח"כ בני בגין אמר: "3 מבין היישובים הם צמודי דופן, ולא צריכה להיות שום בעיה באישורם. עלי נגב גם דרוש וגם דחוף. ביישובים האחרים צריך לראות אם יש התנגשות בין תוכניות מתאר. בדיר הדג' הבדואית יש תכנון מפורט קיים, וכל פעם זה נדחה. חלק מהאחריות חל גם על פרנסי החברה בדואית. כל תמיכה ביישובים כפריים קיימים תבורך".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שיא העולב 06/06/2018 09:06
    הגב לתגובה זו
    בתפקידים הכי קרביים, הם בקו הראשון עוד לפני מח"ט או מכג"ד בשטח על מנת לאתר עקבות או מטענים בתוואי השטח, כמה נמוך הדרדרת בשביל להכפיש אוכלוסייה כל כך חשובה למדינה!!?
  • 12.
    אתה אומר שנכשלת. תתפטר! (ל"ת)
    מנשה 05/06/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    דני 05/06/2018 14:48
    הגב לתגובה זו
    במקומך
  • 10.
    י 05/06/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    המדינה עושה כל שביכולתה להפוך את הבדווים לאויב. איזה ישוב חקלאי הוקם לטובת הבדווים? מדוע חוות הבודדים קיבלו אישור והבדווים נגררים כבר שנים בפחונים ובאוהלים. המדינה זורעת את זרעי הפורענות ותקצור דם (ראה מקרה הפינוי האחרון)
  • 9.
    הרואה 05/06/2018 08:32
    הגב לתגובה זו
    חושבת שצריך רק ישובים בדואים חדשים בנגב... איפוא בן גוריון ואיפוא את יזנברג!!!
  • י 05/06/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    אום אין חירן (שתושביה היו מפונים) פונתה להקים ישוב חקלאי "יהודי" וכל בקשה של הבדווים לקבל קרקע באותם תנאים נדחתה. מישהו (כנראה) גוזר קופון ממצבם העלוב של הבדווים בדרום וכל ההצעות לישב אותם בישובים חקלאיים נדחות על הסף. מדינת ישראל מנציחה את הבעיה והאש עוד תבער...
  • 8.
    ימית 05/06/2018 00:46
    הגב לתגובה זו
    מצאת אוכלוסייה להתעמר בה???! אז תתחילו להשקיע במשטרה באיזורים האלו, תאשרו לפזורה תכניות בניה ישובים וערים ואז אולי הם לא יצטרכו לבנות לא חוקי!?בינתיים פיניתם להם את אום אל חיראן בפינוי כושל בלשון המעטה. בקיצור יצאת פופוליסט ושטוח. עתיד מזהיר יש לך בביצה.
  • שט 05/06/2018 08:04
    הגב לתגובה זו
    במקום לעשות שר השיכון רק מקשקש
  • 7.
    ג'ק 04/06/2018 23:05
    הגב לתגובה זו
    גם השרפות בעזה יצאו משליטה וזה ביזיון . מה החידלון הזה ? תתעוררו ומהר .
  • 6.
    כמה המחנה הלאומי פטטי טוב לטוקבקקיסים הארסיים של הליכוד (ל"ת)
    המחנה הלאומי בדיחה 04/06/2018 22:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    kobes 04/06/2018 21:58
    הגב לתגובה זו
    פעם היתגיסו כגששים בראש הלוחמים היום גונבים נשקים
  • ישראלי 05/06/2018 09:14
    הגב לתגובה זו
    הם מתגייסים בהתנדבות, והולכים בקו ראשון לפני הכח בסיכון מלא של חייהם על מנת לאתר את העקבות! הממשלה לאורך כל שנות המדינה תמיד קיפחו אותם בחינוך בתשתיות ועוד לכן יש פניה לעיסוק בתחומים בעייתים, ועל אף כל זאת הם מתגייסים, תגובה מאוד מביכה שלך!
  • 4.
    שר בינוי מופרך 04/06/2018 20:18
    הגב לתגובה זו
    השר הגבר גבר הזה לא מצטיין ביכולותיו נאמר זאת בלשון עדינה מעבר להבנה אולי בנושאי בטחון בשאר הנושאים לשר הבינוי אין מושג. הוא בעיקר יודע לאיים על חלשים
  • 3.
    נגבית 04/06/2018 19:25
    הגב לתגובה זו
    לתשומת-לבך, ככול שהפזורה הבדואית תחסם כך יעברו עוד ועוד צעירי המגזר אל הערים הסמוכות כדי למצוא קורת גג. זה יפגע אנושות בבאר-שבע המבקשת ליצור בעזרת הממשלה תדמית של עיר מפותחת. סע עם צוות לשכתך אל מרכז העיק בין קניון הנגב לבין העירייה ותראה תצלום של עיר אחרת. מסקנה: צריך להשקיע מאמץ עצום בפזורה, לשדרג את מערכות החיים בעבור התושבים לא להצר את צעדיהם. במקביל להשקיע עוד ועוד בבירת הנגב המנקזת לתוכה מדי יום עשרות אלפי בדואים לקבלת שרותים.
  • 2.
    גמילות חסדים 04/06/2018 19:17
    הגב לתגובה זו
    רועדת מפחד ומבג"צ מול ערבים עבריינים
  • 1.
    משה 04/06/2018 17:10
    הגב לתגובה זו
    למה אתה פוחד לאמור את האמת שהבדווים נוהרים בהמוניהם מסיני ומירדן לנגב הצפוני ולמעשה רק כ-15% הם היו כאן בעבר אז יותר טוב לשתוק ולא להסתבך ובמקום להסית תתחיל לאקלם אותם ולחלק להם תעודות זהות ישראליות כתושבים חוזרים
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.