כחלון
צילום: כחלון

פלשו לקרקע חקלאית של המדינה, וטענו: "זה שטח שלנו"

סיפור הפלישה לקרקעות חקלאיות בדרום מדגיש את אוזלת היד של המדינה ואת חוסר הנחישות של בתי המשפט בהגנה על הרכוש הציבורי
גיא עיני | (15)

פלישה לקרקע של המדינה שנמשכה על פני פרק זמן של 20 שנה הגיעה להכרעה לאחרונה, וחושפת את אוזלת היד של הרשויות.  בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם בתחילת החודש פסק דין העוסק בפינוי של 4 פולשים ממשפחת אבו אמדע'ם. המשפט, שהחל בסוף שנות ה-90', הגיע להכרעה רק בימים האחרונים.  הסיפור מתחילת בשנת 1998. רשות מקרקעי ישראל (אז מנהל מקרקעי ישראל) השכירה שטחים חקלאיים מערבית לכביש 40, באזור באר שבע-להבים. השכרת השטח נעשתה לצרכי חקלאות, ונעשתה הסכמי שכירות עונתיים. אותה השנה החלו בני משפחת ממשפחת אבו אמדע'ם לפלוש לשטח, ושנה לאחר מכן, ב-1999 הגישה מדינת ישראל תביעה לפנותם מהשטח. עברה שנה, ובית משפט השלום השלום בבאר שבע קבע כי על הפולשים לפנות את השטח אך בני משפחה אחרים של הנתבעים הגישו לבית המשפט בתל אביב בקשה לצו מניעה כנגד רשות מקרקעי ישראל.  הפולשים שקיבלו צווי פינוי עתרו לבית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון בבקשה לבטל את הצווים אולם נדחו בשלושת בתי המשפט. במקביל טענו פולשים כי הם בעלי הזכויות בקרקע, וכי רשות המקרקעין לא הוכיחה אחרת. ​​אגב, כיום שר האוצר משה כחלון משמש כיו"ר רשות המקרקעין, אולם יש לציין הוא נושא בתפקיד זה מאז הבחירות האחרונות, ולא במהלך כל התקופה.  המדינה פירטה במהלך המשפט את הפעולות שהיא נקטה על מנת לאכוף את הצווים, אחת הפעולת  נערכה ב-27.7.10, פעולה רחבת היקף שכללה כ-1,315 שוטרים, 35 פקחי סיירת ירוקה, 12 פקחי הרשות, קבלנים ומנהלי עבודה ופועלים. בנוסף, ציינה המדינה כי לא בצעה פינוי מלא והשאירה חלק קטן לא מופנה עקב הרגישות שיש במקום שכן מדובר בשטח הסמוך למתחם קברים דבר שהביא להתכנסות המשיבים ובני משפחתם. אולם כוונת לחוד, ומציאות לחוד והחל משנת 2010 סביב המתחם ובאזור זה נבנו מבני מגורים, אוהלים וסככות - תחת עיניה הפקוחות של רשות המקרקעין. פעולה נוספת שננקטה על מנת לאכוף את הצווים התרחשה בשנת 2014 פעולת פינוי שכללה 350 שוטרים, 60 פקחים, קבלנים ופועלים. אולם גם לאחר מכן שבו בני משפחת  אבו אמדע'ם. במהלך השנים ניסתה המדינה לטעון לביזיון בית המשפט על ידי משפחת אבו אמדע'ם עקב אי ציותם להוראת בית המשפט לפנות את השטח, אולם בבית משפט השלום לא קיבל טענות אלו. בשלב מסויים אף בית המשפט דחה את טענות המדינה, וקבע כי יש לעול רק על מנת למנוע "פלישה טרייה".  רק בימים האחרונים הפך בית המשפט המחוזי בבאר שבע את ההחלטה של בית משפט השלום, ואישר את הליכי ההוצאה לפועל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    תוהה 30/04/2018 07:19
    הגב לתגובה זו
    לא על בדווים ועבריינים, בעצם אולי בגלל שעבריינים יושבים בשלטון?
  • 13.
    ביבי פשט את הרגל בטיפולו בבדואים,אין מדיניות יש פחדנות (ל"ת)
    יעקב 29/04/2018 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מוסרים את קרקעות המדינה מתוך פחד ואינטרסים שלטוניים. (ל"ת)
    עמך 29/04/2018 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בתי משפט פח 26/04/2018 22:42
    הגב לתגובה זו
    בתי משפט פח
  • 10.
    hhh 26/04/2018 21:10
    הגב לתגובה זו
    הם בעלי ניסיון בגנבת קרקעות בנגב,לבדוק מחתם אל הסכם השכירות...........
  • 9.
    רן 26/04/2018 18:49
    הגב לתגובה זו
    המדינה צריכה להילחם בפולשים ובגובי דמי חסות ולא רק לרדוף נהגים על עבירות חניה ותנועה....
  • 8.
    אהרון 26/04/2018 12:28
    הגב לתגובה זו
    הפקרות בחסות בית המשפט
  • 7.
    המערכת 26/04/2018 11:30
    הגב לתגובה זו
    כדי לרצות ארגוני סמואל קיצוני.בחסות תקשרית גזענית.לא נותרו שוטרים לטפל בפשיעה ובטרור החקלאי נגד יהודים. רק מצוות ואהבת לרעך כמוך יהודים יקרים
  • 6.
    בתי המשפט משמידים את הריבונות של המדינה הזאת (ל"ת)
    פטריוט 26/04/2018 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה זה קשור לתמונה של כחלון. למה הוא מחייך כאן? (ל"ת)
    יוסי 26/04/2018 10:18
    הגב לתגובה זו
  • באבי 26/04/2018 11:49
    הגב לתגובה זו
    הם חושבים שכחלון הוא הפולש כמו שעושה בכל הארץ
  • 4.
    fishko 26/04/2018 09:53
    הגב לתגובה זו
    ברור הרי שיש פה משחק של התשה ובינתיים קובעים עובדות בשטח. אפילו בית קברות הקימו שם ועכשיו אפשר לטעון ל"רגישות" של המקום. קיבינימט על האחראים לשערוריה הזו
  • 3.
    בא 26/04/2018 09:45
    הגב לתגובה זו
    כוח .
  • 2.
    ייאי 26/04/2018 09:08
    הגב לתגובה זו
    נמשכת ההפקרות ביחס למעשי הערבים. אם אזרח מן השורה פולש לשטח של 4 ממ"ר ובונה עליו צריף אזי יש סיכוי שתוך מספר ימים ועד כחודש הוא יסולק. אבל אם בערבים עסקינן - ובמיוחד אם הם מכונים בדואים - אזי מייד הרשויות לוקות בשיתוק חובת העשיה ולשופטים מתכווץ המוח מיפיפיות הנפש.
  • 1.
    יפ 26/04/2018 09:02
    הגב לתגובה זו
    אדמות לא שייכות לאף אחד רק למדינה בעיקר לא לבדואים
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0.35%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.44%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0.35%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.44%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.