המנהל המיוחד לביהמ״ש: ״אין מנוס מהכרזה על פשיטת רגל של אליעזר פישמן״

עו״ד בנקל טוען שיש להכריז על פישמן כפושט רגל בדיון שיתקיים בחמישי הבא. לטענתו, אם היה זוכה לשיתוף פעולה מצד שורה של גורמים - יתכן כי המצב היה אחרת
ענת דניאלי | (2)

המנהל המיוחד לנכסי איש העסקים אליעזר פישמן, עו״ד יוסף בנקל, הגיש היום (ד׳), תסקיר משלים אודות הליכי כינוס הנכסים, לקראת הדיון הצפוי, ביום חמישי בשבוע הבא (ה-23 במארס). בנקל מתאר בתסקיר את הליכי חדלות הפרעון שננקטו כנגד פישמן וטוען כי ״בנסיבות המקרה, יש להכריז לאלתר על פשיטת רגל של החייב״. 

עו״ד בנקל מציין בדו״ח לבית המשפט כי אין מנוס מהכרזה על פשיטת רגל, וכך הוא כותב: ״נוכח העובדות שפורטו בדו"ח הראשון, בבקשות שהוגשו עד כה, במסגרת תיק זה, אלה שתפורטנה להלן ומצבו של ההליך, כפי שיסקר במסגרת זו, יטען המנהל המיוחד כי לא זאת בלבד, כי עסקינן באחד מתיקי פשיטת הרגל הגדולים והסבוכים ביותר שהובאו בפני ערכאה שיפוטית  במדינת ישראל, וכי שיתוף הפעולה של החייב (קל וחומר מקורביו ובני ביתו) עם המנהל המיוחד הינו חלקי בלבד, הרי שבנסיבות המקרה אין מנוס מהכרזה לאלתר על פשיטת רגל של החייב, בכדי לאפשר הקניית והפעלת סמכויות המוקנות בדין לאחר הכרזה שכזו, ואשר דווקא החייב הינו זה שעמד על כך, כי הוא מתנגד להפעלתן בשלב צו הכינוס״.

לטענת בנקל אם היה זוכה לשיתוף פעולה בעבודותו יתכן כי דברים היו אחרת עבור פישמן: ״אכן; יתכן כי מצב הדברים היה אחר, לו היה המנהל המיוחד זוכה לשיתוף פעולה מקיף, באורח שהיה מאפשר לו לבצע חקירות שתי וערב ושכירת גורמים מקצועיים לשם כך כבר במהלך תקופת הביניים שבין צו הכינוס להכרזה, כל זאת בעוד אף החברות השייכות לחייב עצמו במישרין או בעקיפין מעמידות בפניו 'חומה סינית'; אלא שבנסיבות המקרה, נוכח היקף החשדות הרבים על התנהלות שאינה תקינה בקבוצת החברות וריקון הדרגתי של החייב מנכסיו החופשיים מחד גיסא, אחוז הפירעון הזעום שבהצעת ההסדר של החייב מאידך גיסא, הרי שהימנעות מהכרזת החייב פושט-רגל, והשלמה עם סדרת התמרונים שהוא ובני-ביתו מבצעים, דרך באי-כוחם המשותפים, לריקון דה-פקטו של הליך פשיטת הרגל מתוכן, משמעה אחד ויחיד – כי חייב מסוגו של מר פישמן הופך חסין, הלכה למעשה, מדיני חדלות הפירעון, על כל המשתמע מכך״. 

עוד הוסיף כי לנושים, עומדות, הלכה למעשה, שתי חלופות: להסכים להצעת הסדר נושים של פישמן שהיא תספורת, ״אשר ערכה נע בין 50-70 מיליון שקל, המהווה בין 1.2% ל-1.8% אחוז(!) מסך הוכחות החוב שהוגשו או, לחלופין, לפעול באורח אשר יאפשר – לא רק להלכה אלא גם למעשה ביצוע חקירת שתי-וערב עמוקה של עסקי החייב״, נכתב בתסקיר. 

מעל 150 חברות בארץ ובעולם בשרשרת סבוכה של אחזקות צולבות 

לטענת בנקל, פישמן ניהל והיה במשך שנים ארוכות, ולמעשה עד לקריסתו הסופית ״׳הרוח החיה׳, בקבוצה אשר זכתה על ידו לשם ׳קבוצת פישמן׳, אשר ניהלה, במישרין ובעקיפין, מעל ל-150 חברות בארץ ובחו"ל, באמצעות שרשורים סבוכים, ולעיתים במצב של אחזקות צולבות״.

עוד ציין כי משך שנים רשם איש העסקים, מניות על שם ילדיו ורעייתו: ״לשיטת החייב משלב מוקדם יחסית בעסקיו, הוא הקפיד לרשום מניות על-שם רעייתו ועל שם ילדיו, מעצם היותם ילדיו ועוד בהיותם צעירים מאד ואפילו קטינים. רק בשלב מאוחר יותר, לטענת החייב, הפכו הילדים ל'אנשי עסקים בזכות עצמם'״.

על אף שהעסקים משותפים למשפחה ושתוארו כ׳ערבות הדדית׳ בקבוצה ובהתרשמות ביהמ״ש, כאשר פנה בנקל לבקשת מידע, ״׳השתנתה הנימה׳  מן הקצה לקצה, כאשר לפתע פתאום החלו החברות (אף אלו בהן החייב מהווה בעל שליטה!) לעמוד מכל משמר על היותן 'ישויות משפטיות נפרדות ועצמאיות', אשר לכאורה אינן חבות למנהל המיוחד דבר, ואף המסמכים אשר הן מואילות להעביר לו, הינם 'לפנים משורת הדין'״.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנקל: החברות של פישמן טענו שהן ׳אישויות נפרדות׳ והבנקים פעלו ׳בשני כובעים׳

המנהל המיוחד מתאר בדו״ח כיצד שפנה לחברות כמו למשל ׳פישמן אחזקות׳, הן טענו כי אינן שייכות להליכי הכינוס: ״כך למשל, כאשר פנה המנהל המיוחד לחברות, באמצעות בא כוחן, על מנת לקבל מהן מסמכים ונתונים שונים הנדרשים לו לצורך שלב הבדיקות, סירבו החברות באופן גורף להעביר נתונים אלו למנהל המיוחד בטענה כי: ׳בקשתך לקבל את מסמכיהן של החברות שאין למר פישמן אחזקה ישירה בהן משוללת כל יסוד; מושכלות יסוד הן שהחברות הינן בהגדרה, ׳אישיות נפרדת׳ מבעלי מניותיהן, ונכסיהן אינם נכסי בעלי מניותיהן (ובוודאי לא בעל מניותיהן בשרשור); בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, מונית כמנהל המיוחד על ׳נכסי החייב׳, הא ותו לא״.

עוד עולה מהתסקיר כי כשבנקל פנה לבנקים לקבלת מידע אודות פישמן ועסקיו, הם לא מסרו כל מידע ואף לטענתו הם מתנהלים ב׳שני כובעים׳, האחד כנושים והשני כחלק מעסקיו של פישמן, וכך הוא כותב: ״עד כה לא זכו פניותיו אלא להיענות חלקית מאד, כאשר במקרים רבים  דומה כי חלק מן הבנקים למצער, אינם ממהרים להעביר מסמכים ומידע, וזאת בלשון עדינה״.

בנקל הוסיף כי ״לעניין זה יודגש כי הבנקים משמשים בהליך זה במספר כובעים: מחד, הם נושים בחייב עצמו מכוח ערבויות (וככאלו בעלי טענות עכבון וקיזוז על חשבונותיו) ושעבודים (שחלקם עשויים להיות שנויים במחלוקת), כאשר כונסים מטעמם כבר עוסקים במימושם, בסכומי עתק, בימים אלו (חלקם אגב הסכמה מצד המנהל המיוחד, בתנאי מוסכם כי טענותיו כנגד עצם השעבודים ותוקפם שמורות לו). מאידך, הם מהווים שותפים עסקיים 'אינטימיים' (לטענת החייב עצמו) במשך שנים לעסקי החייב, וזאת באורח אשר מעלה תהיה אפשרית לעניין סכומי העתק שהם הזרימו לחייב ולחברות מקבוצת פישמן במועדים שונים, חרף ידיעה לכאורה אודות המשבר ההולך ומחריף״. 

בעניין הבנקים, ציין בנקל כי נוכח ריבוי הבקשות למימוש מהיר ביותר של נכסים בקבוצת פישמן, החל הוא להתנות את הסכמתו להמשך המימושים המהירים בהעברה של מסמכים ומידע מלאים אודות נסיבות מתן השעבודים הספציפיים, האשראי שניתן בתמורה להן, ונקודות נוספות הנוגעות באורח ישיר לאותם שעבודים.

נציין כי חובו של איש העסקים פישמן, מוערך בכ-5 מיליארד שקל, בטבלת חובות שהציג המנהל המיוחד בדו״ח הראשון שהגיש לביהמ״ש, ישנם חובות בלתי נתפסים ובראשם בנק הפועלים עם חוב של 1.8 מיליארד שקל, וחוב של כמעט מילארד שקלים לבנק לאומי. בנקל כותב בדו"ח הראשון כי "על רקע ההיקף, הכמעט בלתי נתפס של חוב כספי המיוחס לאדם אחד, ראוי להצביע  על כך כי נושי פישמן הם, הלכה למעשה, הציבור הרחב. כ-95% מהוכחות החוב שהוגשו עד כה הן של בנקים ומשקיעים מוסדיים אחרים, אשר ניירות הערך שלהם מוחזקים  על ידי הציבור".

טבלת התפלגות החוב של פישמן

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 15/03/2017 16:04
    הגב לתגובה זו
    בגלל העין הגדולה שלו שהשאר עני כל החיים שלו
  • תספורות לפנסיות 15/03/2017 16:26
    הגב לתגובה זו
    הטפשות שנתנו לו הלוואות בהקיפים של מליארדים
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

הדמיית השכונה החדשה. קרדיט: כנען שנהב אדריכליםהדמיית השכונה החדשה. קרדיט: כנען שנהב אדריכלים

שיכון ובינוי מקדמת בכפר יונה שכונה בשטח של 400 דונם; המניה קופצת

במסגרת התכנית יוקמו כ-2.6 אלף דירות, קריית חינוך אזורית, שטחי מסחר ותעסוקה וכ-72 דונם של פארקים ושבילים ירוקים. המניה עולה בכ-7% מהבוקר; וגם - מה רמות המחירים באזור ועסקאות אחרונות

צלי אהרון |


שיכון ובינוי נדל"ן שבשליטת חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 7.27%  הודיעה על אישור משמעותי לפרויקט הדגל שלה בצפון-מערב כפר יונה - "הדרי השרון". החברה הפקידה בוועדה המחוזית מרכז תכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בשטח של כ-400 דונם, הכוללת 2,656 דירות לצד מוסדות ציבור, קריית חינוך אזורית, שטחי מסחר ותעסוקה וכ-72 דונם של פארקים ושבילים ירוקים. ההודעה הובילה הבוקר ככל הנראה את העלייה החדה של כ-7% במניית החברה בבורסה.

התכנון החדש מכפיל יותר מפי שניים את היקף הדירות שאושר בתכנית קודמת מ-2013, ומיועד לתת מענה לצמיחה המואצת של כפר יונה. תמהיל הדירות בפרויקט מגוון: כ-10% מהן יוקצו לדיור בר-השגה בשטח של כ-62 מ"ר, כ-20% נוספים יהיו דירות עד 80 מ"ר, ואילו יתר הדירות יוקמו בממוצע סביב כ-100 מ"ר. 

בנוסף, חלק מהדירות ישווקו להשכרה ארוכת טווח, מהלך שינסה להגדיל את היצע השכירות האיכותית בעיר ולאפשר פתרון גם למשפחות צעירות שמתקשות לרכוש דירה. 

חשוב לציין - מלבד מגורים, התכנית כוללת הקמת קריית חינוך מודרנית עם בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכון, לצד מוסדות ציבור נוספים ומרכזים קהילתיים. נראה שהתכנון האדריכלי שם דגש על מבנים חסכוניים באנרגיה, פתוחים לאור טבעי ומשתלבים בסביבה הירוקה, כאשר השכונה תכלול רשת שבילי אופניים ושטחים פתוחים המחברים בין אזורי המגורים והשירותים.

בצד התחבורתי, השכונה מתוכננת להשתלב במערך הנגישות הקיים והעתידי של כפר יונה. התכנית כוללת הרחבת צירי תנועה וחיבור לשדרות העצמאות ולכביש 4, וכן שדרוג משמעותי של תחבורה ציבורית שתספק קווים ישירים לאזורי התעסוקה הסמוכים ולתחנת הרכבת בנתניה. המשמעות היא שכאשר השכונה תוקם, התושבים החדשים ייהנו מגישה נוחה הן לכלי רכב פרטיים והן לתחבורה ציבורית, עם חלופות יעילות לנסיעה אל מרכזי תעסוקה בשרון ובגוש דן.