דיון בכנסת: "לבטל את מס המעסיקים על עובדים זרים בענף הבניה", האוצר מתנגד

בוועדת הכלכלה קראו גורמים בהם משרד השיכון והבינוי וכן יו"ר מטה הדיור לבטל את מס המעסיקים על העובדים הזרים - רק שהאוצר לא מסכים לכך
ענת דניאלי | (3)

מחירי הדיור ממשיכים לעלות וכל פעם עולה יוזמה חדשה שאמורה לסייע בהורדת המחירים. היום (ד') בדיון שהתקיים בוועדת הכספים קראו לאוצר לבטל את מס המעסיקים על עובדים זרים בענף הבנייה. למעט משרד האוצר (שלא במפתיע), כל הגורמים המעורבים בנושא הבנייה, לרבות משרד השיכון ויו"ר קבינט הדיור, מעוניינים בביטול מס המעסיקים על עובדים זרים בענף. כך התברר היום (ד') בדיון שקיימה ועדת הכספים.

מס מעסיקים על עובדים זרים חוקק משנת 2003 והמשמעות היא 15% מסים של המעסיק על כלל עלות העסקת העובד ברוטו. הכוונה לא רק לשכר של העובד, אלא לעלויות המחייה שלו וכן להיטלים ומרכיבי עלות שכר נוספים המסתכמים לטענת התאחדות בוני הארץ בכ-35 אלף שקל לכל עובד זר בשנה. "אם יש עשרת אלפים עובדים מדובר ב-350 מיליון שקל שהם נטל כבד על ענף הבנייה. המיסוי נותר רק בענף הבנייה, ובוטל בשאר הענפים כמו החקלאות, מלונאות ובתחום הסיעודי. אם משרד האוצר לקח על עצמו לתפעל את משבר הדיור בישראל, אי אפשר להגיד שמצד אחד המשרד מטפל במשבר הדיור והמצד השני הוא מתנגד לביטול מס שמכביד על בניית דירות. מדכאים את הענף במקום לעודד אותו", כך אמר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ במהלך הדיון.

הדיון התקיים לבקשת רכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שאמר: "הממשלה שמה את נושא הוזלת מחירי הדיור בראש סדר העדיפויות ואכן עושה מאמצים רבים לקדם את הדבר, אך דווקא הממשלה עצמה, משרד האוצר, מונע מהלך אחד מני רבים שצריכים להינקט בנושא מחירי התשומות בענף – ביטול מס המעסיקים על עובדים זרים. הורדת מחירי התשומות על תהליכי הבנייה תאפשר לקבלנים להוריד מחירים".

יהורם אלבז, כלכלן במשרד השיכון: "בהמשך לעבודת מטה שקיימנו בנושא, גם משרד השיכון בעד ההפחתה של מס המעסיקים". אלדד ניצן, גם הוא מאיגוד לשכות המסחר: "מדובר במס מיותר שרק מכניס כסף לקופת המדינה ולא קשור להעסקת ישראלים".

טענת נציגי האוצר: "ביטול המס לא יגולגל לרוכשי הדירות"

אורי שיינין רפרנט תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר: "כל הוועדות שבחנו את הסוגיות החברתיות – כלכליות בשנים האחרונות, כגון ועדת טרכטנברג וועדת אללוף, הגיעו למסקנה שיש לעודד תעסוקת ישראלים או לפחות למנוע פגיעה בתעסוקת ישראלים".

שיינין הוסיף "בדיון האחרון שהתקיים כאן בוועדת הכספים נתבקשנו לקיים בדיקה, האם ביטול המס יביא לפגיעה באפשרות העסקת עובדים ישראלים ועשינו את הבדיקה. התרחיש האופטימי הוא שהפחתת השכר על העסקת עובדים זרים עקב ביטול המס, לא ישפיע על עשרות אלפי עובדים ישראלים בענף הבנייה. אלא שבתרחיש פחות אופטימי זה אכן ישפיע ומעבר לזה, מדובר בהפחתה קטנה יחסית וכמו פעמים רבות, כשמפחיתים מס, זה לא בהכרח מגולגל לצרכן ובמקרה הזה לרוכשי הדירות. ואם כבר יגלגלו את זה לרוכשים, כל רוכש ייהנה מהפחתה של לא יותר מ-2,000- 3,000 שקל, סכום זניח ביותר בעת רכישת דירה. יש מספר שחקנים מלבד הקבלן ואנחנו סבורים שבסופו של דבר ההנחה הזו לא תגולגל לרוכשים".

מס המעסיקים חוקק ב-2003, כאשר אחוז האבטלה היה 10.7% והיום הינו 5.8% והכוונה הייתה לפעול להכנסת עובדים ישראלים לענף הבניין, אך בפועל הם לא נכנסו לענף משום שיש "קושי מובנה בעבודת ישראלים בענף הבנייה. ראשית עצם הקושי בעבודה – זו עבודה פיזית קשה. שנית, יש בעיה ברצף העבודה הגיאוגרפי וזו בעיה שתלווה תמיד את הענף. פועל ישראלי משדרות שיתחיל לעבוד בפרוייקט בנייה בקריית גת במשך שנתיים, לא ירצה לעבור אח"כ לפרוייקט אחר בחיפה וזה הגיוני. ושוב – זו בעיה פרמננטית של הענף ולכן המטרה לייקר את עבודת הזרים על-מנת שהישראלים יועדפו על פניהם לא עובדת", סנדרה שנקר מאיגוד לשכות המסחר במהלך הדיון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כחלון מלך להקשיב לו (ל"ת)
    שקט ערסים 23/06/2016 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נטל כבד??? צדובר בשודדים עם רשיון??? (ל"ת)
    נוסעים בריינג' רובר 23/06/2016 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האוצר צודק-המס לא יגולגל לרוכשים (ל"ת)
    ירון 22/06/2016 18:42
    הגב לתגובה זו
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.