דיון בכנסת: "לבטל את מס המעסיקים על עובדים זרים בענף הבניה", האוצר מתנגד

בוועדת הכלכלה קראו גורמים בהם משרד השיכון והבינוי וכן יו"ר מטה הדיור לבטל את מס המעסיקים על העובדים הזרים - רק שהאוצר לא מסכים לכך
ענת דניאלי | (3)

מחירי הדיור ממשיכים לעלות וכל פעם עולה יוזמה חדשה שאמורה לסייע בהורדת המחירים. היום (ד') בדיון שהתקיים בוועדת הכספים קראו לאוצר לבטל את מס המעסיקים על עובדים זרים בענף הבנייה. למעט משרד האוצר (שלא במפתיע), כל הגורמים המעורבים בנושא הבנייה, לרבות משרד השיכון ויו"ר קבינט הדיור, מעוניינים בביטול מס המעסיקים על עובדים זרים בענף. כך התברר היום (ד') בדיון שקיימה ועדת הכספים. מס מעסיקים על עובדים זרים חוקק משנת 2003 והמשמעות היא 15% מסים של המעסיק על כלל עלות העסקת העובד ברוטו. הכוונה לא רק לשכר של העובד, אלא לעלויות המחייה שלו וכן להיטלים ומרכיבי עלות שכר נוספים המסתכמים לטענת התאחדות בוני הארץ בכ-35 אלף שקל לכל עובד זר בשנה. "אם יש עשרת אלפים עובדים מדובר ב-350 מיליון שקל שהם נטל כבד על ענף הבנייה. המיסוי נותר רק בענף הבנייה, ובוטל בשאר הענפים כמו החקלאות, מלונאות ובתחום הסיעודי. אם משרד האוצר לקח על עצמו לתפעל את משבר הדיור בישראל, אי אפשר להגיד שמצד אחד המשרד מטפל במשבר הדיור והמצד השני הוא מתנגד לביטול מס שמכביד על בניית דירות. מדכאים את הענף במקום לעודד אותו", כך אמר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ במהלך הדיון. הדיון התקיים לבקשת רכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שאמר: "הממשלה שמה את נושא הוזלת מחירי הדיור בראש סדר העדיפויות ואכן עושה מאמצים רבים לקדם את הדבר, אך דווקא הממשלה עצמה, משרד האוצר, מונע מהלך אחד מני רבים שצריכים להינקט בנושא מחירי התשומות בענף – ביטול מס המעסיקים על עובדים זרים. הורדת מחירי התשומות על תהליכי הבנייה תאפשר לקבלנים להוריד מחירים". יהורם אלבז, כלכלן במשרד השיכון: "בהמשך לעבודת מטה שקיימנו בנושא, גם משרד השיכון בעד ההפחתה של מס המעסיקים". אלדד ניצן, גם הוא מאיגוד לשכות המסחר: "מדובר במס מיותר שרק מכניס כסף לקופת המדינה ולא קשור להעסקת ישראלים". טענת נציגי האוצר: "ביטול המס לא יגולגל לרוכשי הדירות" אורי שיינין רפרנט תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר: "כל הוועדות שבחנו את הסוגיות החברתיות – כלכליות בשנים האחרונות, כגון ועדת טרכטנברג וועדת אללוף, הגיעו למסקנה שיש לעודד תעסוקת ישראלים או לפחות למנוע פגיעה בתעסוקת ישראלים". שיינין הוסיף "בדיון האחרון שהתקיים כאן בוועדת הכספים נתבקשנו לקיים בדיקה, האם ביטול המס יביא לפגיעה באפשרות העסקת עובדים ישראלים ועשינו את הבדיקה. התרחיש האופטימי הוא שהפחתת השכר על העסקת עובדים זרים עקב ביטול המס, לא ישפיע על עשרות אלפי עובדים ישראלים בענף הבנייה. אלא שבתרחיש פחות אופטימי זה אכן ישפיע ומעבר לזה, מדובר בהפחתה קטנה יחסית וכמו פעמים רבות, כשמפחיתים מס, זה לא בהכרח מגולגל לצרכן ובמקרה הזה לרוכשי הדירות. ואם כבר יגלגלו את זה לרוכשים, כל רוכש ייהנה מהפחתה של לא יותר מ-2,000- 3,000 שקל, סכום זניח ביותר בעת רכישת דירה. יש מספר שחקנים מלבד הקבלן ואנחנו סבורים שבסופו של דבר ההנחה הזו לא תגולגל לרוכשים". מס המעסיקים חוקק ב-2003, כאשר אחוז האבטלה היה 10.7% והיום הינו 5.8% והכוונה הייתה לפעול להכנסת עובדים ישראלים לענף הבניין, אך בפועל הם לא נכנסו לענף משום שיש "קושי מובנה בעבודת ישראלים בענף הבנייה. ראשית עצם הקושי בעבודה – זו עבודה פיזית קשה. שנית, יש בעיה ברצף העבודה הגיאוגרפי וזו בעיה שתלווה תמיד את הענף. פועל ישראלי משדרות שיתחיל לעבוד בפרוייקט בנייה בקריית גת במשך שנתיים, לא ירצה לעבור אח"כ לפרוייקט אחר בחיפה וזה הגיוני. ושוב – זו בעיה פרמננטית של הענף ולכן המטרה לייקר את עבודת הזרים על-מנת שהישראלים יועדפו על פניהם לא עובדת", סנדרה שנקר מאיגוד לשכות המסחר במהלך הדיון.    ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ,יו"ר ועדת הכספים, אמר לנציגי האוצר, כי "מתברר שכולם למעט אנשי אגף התקציבים, מעוניינים בביטול המס. עמדת משרד השיכון שצריך לבטלו וכך גם יו"ר קבינט הדיור, שהוא ממשרד האוצר עצמו. לא ייתכן שהממשלה תדבר בכמה קולות. אני מבין שאנשי אגף תקציבים מנסים לשמור על קופת המדינה, אבל מנגד יש את אלה שרוצים להוריד את מחירי הדיור. מס המעסיקים הוא מס אנכרוניסטי שאין לו הצדקה עוד". גפני קרא לאנשי האוצר "לחזור לוועדה בתוך חודש, לאחר בחינה מחודשת מתוך מטרה כן לבטל את המס". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כחלון מלך להקשיב לו (ל"ת)
    שקט ערסים 23/06/2016 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נטל כבד??? צדובר בשודדים עם רשיון??? (ל"ת)
    נוסעים בריינג' רובר 23/06/2016 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האוצר צודק-המס לא יגולגל לרוכשים (ל"ת)
    ירון 22/06/2016 18:42
    הגב לתגובה זו
בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.