הדירה ניזוקה במבצע? הפסדתם ימיי עבודה? כך תקבלו פיצוי ממס רכוש

Bizportal ועו"ד אבישי מלכא מסבירים את ההבדל בין נזק ישיר ועקיף, את תקרת הפיצוי ואת מסלולי הגשת התביעה
לירן סהר | (2)

הבוקר ב-8:00 נסוגו כוחות צה"ל משטחי רצועת עזה לשטח ישראל והפסקת אש ל-72 שעות נכנסה לתוקף. כעת, לפי הסימנים בשטח, מבצע 'צוק איתן' קרוב לסיומו, אך ביום שאחרי על המדינה יוטל עול כלכלי לא קטן של פיצוי התושבים עבור נזקי המבצע. אתמול פרסמנו שהנזק לבתים מהמבצע מסתכם בכ-50 מיליון שקל. כיצד מגדירים את הנזק? עו"ד אבישי מלכא, מומחה למיסוי נדל"ן, בכיר לשעבר ברשות המיסים, מסביר את הסוגיה.

מה נחשב לנזק ישיר?

"נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה ע"י צבא הגנה לישראל, נזק מלחמה זה הינו גם נזק ישיר אשר נגרם לנכס באופן ממשי הנראה לעין. לדוגמא: פגיעת רקטה בבית.

המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על פי חוק, על כל נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה, זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן. עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע יגיעו אל האזרחים שביתם נפגע ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע.

מה נחשב לנזק עקיף?

הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל. נזק עקיף מעניק פיצוי בגין פגיעה רחבה יותר ממנה נפגע הניזוק. נזק עקיף גם כולל "הפסד או מניעת רווח" הנובעים מהפגיעה עצמה או מאי יכולת לנצל נכסים אשר נפגעו בפעולת האיבה. כגון, אובדן רווחים בתקופת המלחמה, גניבה מבית, ועוד.

מי זכאי?

ישובי הספר בלבד עד 40 ק"מ יהיו זכאים לתשלום פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו להם באופן ממשי וכתוצאה מהיווצרות נזק עקיף, כתוצאה מהמלחמה והן כתוצאה מחוסר היכולת להפעיל נכסים עקב הוראות כוחות הביטחון. הנזק יכול להתבטא בהפסד או מניעת רווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע באופן סביר. נוסף על כן, הניזוק זכאי לתשלום בגין שכר עבודת ששילם לעובדיו בגין אותם ימי היעדרות בתקופת המלחמה. זאת ועוד, בשיתוף פעולה מלא בין ההסתדרות לבין משרדי האוצר הוחלט על מתווה בו ישולמו פיצויים עקיפים בין הטווח של 0- 40 ק"מ מגבול הרצועה.

תנאי להגשת תביעה

כל ניזוק שבתוך הטווח יכול להגיש תביעה בגין נזק עקיף לקרן הפיצויים ברשות המסים באחד מתוך שלושת המסלולים (ירוקים):

מסלול שכר עבודה - מעסיק יוכל לדרוש פיצויים במסלול זה בגין שכר ששילם עבור ימי היעדרות עובדים שנבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני ובהתאם לתנאים שיקבעו בתקנות.

מסלול מחזורים - בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ (חד חודשי או דו- חודשי). הנוסחה תכלול השוואת המחזור העסקי בהתאם לשיטת הדיווח כאמור, לעומת תקופה מקבילה אשתקד.

מסלול הוצאות - בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. מסלול זה נקבע במטרה לפצות על הוצאות עודפות של העסק שנוצרו כדי לשמור על המחזור הרגיל שלו בזמן המבצע.

מסלולים לענפים ייחודיים:

לגבי ענפים ייחודיים כגון מפעילי אולמות אירועים, בתי מלון וחקלאים יופעלו מסלולים ייחודיים כדי לתת מענה לאופי הענף (ביטול הזמנות בבתי מלון ואולמות אירועים) והתייחסות לענפים השונים בחקלאות.

על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו בפני נזקי מלחמה. חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים. חפצי הבית הנ"ל, מכוסים ללא תשלום פרמיה מצידו של התושב - עד תקרה כמפורט להלן:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שחף 06/08/2014 17:54
    הגב לתגובה זו
    לצערנו יש מעסיקים שלא פועלים לטובת העובדים. אצל אשתי בעבודה גם יש חשש לפיטורים בגלל המצב הקשה שפגע בחברה וזה ממש גורם לה לחרדות. אצלי לעומת זאת יש וועד עובדים שקם ביחד עם ההסתדרות הלאומית שכבר דאג להבהיר לנו שכל הזכויות של העובדים ישמרו ואף עובד לא יפגע בדיוק לפי החוק. לפעמים קשה לצפות התייחסות לעובדים במצבים קיצוניים כאלה כמו מלחמה, בגלל זה חשוב שיהיה וועד או גוף שידאג לזכויות גם במקרים כאלה
  • 1.
    מעולה - בדיוק המידע שהייתי צריך (ל"ת)
    שמעון 05/08/2014 16:38
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי. צילום: מיכה לובוטוןאבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי. צילום: מיכה לובוטון

שיכון ובינוי נבחרה לפרויקט פינוי‑בינוי בנווה עופר

הפרויקט יתפרש על שטח של כ-7.5 דונם, ברחוב זלמן שז"ר שבשכונת נווה עופר שבדרום ת"א, ויכלול בנוסף לדירות גם שטחים ציבוריים חדשים, מתקנים קהילתיים, גינות, שטחי מסחר ושירותים לציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

חברת שיכון ובינוי נדל"ן שיכון ובינוי -2.48%   התחדשות עירונית זכתה לאחרונה במכרז הדיירים לביצוע פרויקט פינוי‑בינוי רחב היקף בשכונת נווה עופר שבדרום תל־אביב. מדובר בפרויקט משמעותי שבמסגרתו ייהרסו שישה בנייני מגורים ישנים, הכוללים 96 דירות קיימות, ובמקומם צפויות להיבנות כ-250 יחידות דיור חדשות. הפרויקט יתפרש על שטח של כ-7.5 דונם, במיקום מרכזי בשכונה, רחוב זלמן שז"ר, ויכלול בנוסף לדירות גם שטחים ציבוריים חדשים, מתקנים קהילתיים, גינות, שטחי מסחר ושירותים לציבור.

המיקום של המתחם נחשב לאטרקטיבי במיוחד, בשל הקרבה לציר איילון ולתוואי המתוכנן של קו המטרו, מה שמאפשר גישה נוחה ומהירה למרכז העיר ולשכונות הסמוכות. חיבור זה צפוי לחזק את הפוטנציאל החברתי והכלכלי של השכונה, ולשפר את איכות החיים של התושבים הקיימים והחדשים כאחד. על פי שיכון ובינוי, הפרויקט מתוכנן לשלב בין תכנון עירוני חכם לקיימות סביבתית ולקידום חיי קהילה פעילים, תוך שימת דגש על צפיפות עירונית מבוקרת ומתוכננת היטב.

בשלב הנוכחי, לאחר זכייתה במכרז, בכוונת שיכון ובינוי לקדם חתימה על הסכם פינוי‑בינוי מול עורכי הדין של בעלי הדירות, מהמשרדים הדדי דוברת, אמיר שטיינהרץ ורימר ארנון, ובהמשך להתחיל בהחתמת בעלי הזכויות. במקביל, החברה תפעל להכנת תוכנית מפורטת למתחם לצורך הגשה לוועדה המקומית של עיריית תל‑אביב. 

חשוב להבין כי מדובר בפרויקט נוסף בשורת תכניות התחדשות עירונית רחבות היקף שמקודמות בשכונת נווה עופר, כחלק ממדיניות העירייה לחיזוק דרום העיר. תכנית כללית להתחדשות עירונית בשכונה, בעיקר במתחם הרחובות תל גיבורים, דקל, גרוסמן ושז"ר, כבר מציעה הקמה של כ-1,470 יחידות דיור חדשות במקום כ-420 קיימות. התכנית כוללת גם דיור מוגן, מוסדות ציבור, שטחי מסחר, פיתוח תחבורתי ושדרוג נרחב של המרחב הציבורי. 

השכונה, שבעבר נחשבה לשולית מבחינת השקעות ותשתיות, נמצאת כיום בתהליך של שינוי הדרגתי. יוזמות כמו זו של שיכון ובינוי עשויות לשמש זרז משמעותי בתהליך, כאשר לצד הפוטנציאל קיים גם צורך במענה לאתגרים: העתקת תושבים מבתיהם לתקופה ממושכת, צורך ברגישות חברתית, שמירה על המרקם הקיים, ואיזון כלכלי בין עלויות הבנייה לרווחיות היזמים.