ממשיכה להצטמצם: אלקטרה נדל"ן מממשת בניין משרדים בשוויץ ב-109 מיליון שקל

חברת הנדל"ן ממשיכה בגל המימושים לצורך הקטנת יחסי המינוף הפיננסי שלה. החברה מימשה בחצי השנה האחרונה נכסים בהיקף של כ-650 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת אלקטרה נדלן מדווחת היום (ב') על מכירת בניין משרדים בציריך, שוויץ, תמורת כ-156.2 מיליון שקל (כ-38 מיליון פרנק שוויצרי) על ידי תאגיד זר המוחזק במלואו על ידי החברה. התאגיד הזר מחזיק ב-70% מהזכויות בנכס הנמכר, כך שחלקה של החברה בתמורה האמורה יסתכם בכ-109.3 מיליון שקל.

כמו כן, צפויה החברה לרשום, עם השלמת העסקה, רווח לפני מס בסך של כ-10.7 מיליון שקל (כ-2.6 מיליון פרנק שוויצרי) ומעודף תזרימי ברוטו בסך של כ-51.4 מיליון שקל (כ-12.5 מיליון פרנק שוויצרי). התזרים הינו לאחר ניכוי ההלוואה הבנקאית והעלויות הכרוכות בביצוע העסקה, ולפני תשלום מיסים. יצויין, כי הרווח האמור הוא בהמשך לרווחים נוספים שרשמה החברה במהלך השנים בגין שערוכים שבוצעו לנכס.

מדובר בנכס שנרכש בשנת 2006 תמורת כ-27 מיליון פרנק שוויצרי (100%) ואוכלס על ידי קונצרן פיליפס. בשנת 2010 יצאה פיליפס מהנכס, ולאחר מכן הצליחה החברה לאכלסו שוב בשוכרים החתומים על הסכמי שכירות לטווח ארוך.

עיסקה זו מצטרפת למימושים נוספים עליהם דיווחה החברה בחודשים האחרונים, וזאת במסגרת מהלכים המביאים להגדלת משאביה הנזילים של החברה ולהקטנת יחסי המינוף הפיננסי שלה. בחודש פברואר 2012 מכרה החברה 2 בנייני משרדים בוירג'יניה שבארה"ב בתמורה לכ- 122.7 מיליון שקל ורשמה עודף תזרימי של כ- 34.5 מיליון שקל. בחודש דצמבר האחרון מימשה החברה את זכויותיה ב- 2 בנייני נייס ברעננה תמורת כ- 106.4 מיליון שקל, ורשמה בגין העסקה עודף תזרימי ברוטו של כ-106 מיליון שקל ורווח הון של כ- 4 מיליון שקל.

קודם לכן, במחצית השנייה של שנת 2011, דיווחה החברה על שני מימושים שביצעה בקנדה לנכסים שהחזיקה בערים וויניפג וטורונטו. שני הנכסים נמכרו בתמורה כוללת בסך של כ-310 מיליון שקל (חלק החברה), והחברה רשמה בגין שתי עיסקאות אלה עודף תזרימי ברוטו בסך של כ-119 מיליון שקל. בסך הכל, לאחר השלמת העיסקה הנוכחית בשוויץ, רושמת החברה בחצי שנה האחרונה מימושים בסך כולל של כ-650 מיליון שקל שהניבו לה עודף תזרימי בסך של כ-309 מיליון שקל. בנוסף יצוין, כי לאחרונה ביצעה החברה שני מימונים מחדש לנכסים בחו"ל שהניבו לה תזרים עודף של כ- 5 מיליון דולר.

שי וינברג, מנכ"ל החברה, אמר היום: "החברה ממשיכה לפעול למימוש נכסים בעיסקאות המניבות לה תזרימי מזומנים גבוהים. כמו במימושים הקודמים, גם העיסקה הנוכחית מעידה על איכות הנכס הודות למיקומו, איכות השוכרים ואורך חיי השכירות שלו. אנו נמשיך לפעול ליישום האסטרטגיה שלנו למימוש נכסים שמיצו את פוטנציאל ההשבחה שלהם, כאשר במקביל אנו פועלים להשבחת נכסים שיש מקום לפתחם כדי להציף ערך לחברה, הן בישראל והן בחו"ל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זלזול בבעלי המניה המניה קרסה ב90 אחוז (ל"ת)
    ובעלי המניות 11/06/2012 06:26
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."