הדולר היציג התחזק ב-0.48%: שומר על יציבות במסחר בעולם מול האירו
הדולר שינה כיוון היום ולאחר ירידה חדה בימים האחרונים רשם עליה מול השקל. זאת, במקביל למגמה מעורבת של הדולר בעולם ועל רקע ציפיות לירידות בפתיחת המסחר בוול סטריט.
הדולר התחזק ב-0.48% והשער היציג נקבע ברמה של 3.759 שקלים והאירו רשם עליה של 0.32% לרמה של 5.629 שקלים. נסחר מול האירו סביב רמה של 1.498 דולרים לאירו.
בנק ישראל פרסם אתמול (ב') את פרוטוקול דיוני ההנהלה המצומצמת של הבנק, טרם החלטת הריבית לחודש נובמבר. מהדיון עולה כי חבר הנהלה בודד, מתוך ארבעה, המליץ לנגיד להעלות את הריבית ב-25 נקודות בסיס. שאר המשתתפים בדיון המליצו לנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי.
רון אייכל, כלכלן המאקרו ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, אומר כי "הטיעונים בעד העלאת הריבית נומקו בכך שרמתה היא נמוכה מאוד, בהתחשב בכך שהערכות האינפלציה בשנת 2010 צפויות להיות במרכז היעד והצמיחה הצפויה לשנה הנדונה הן מעל ל-2%. כמו כן, לדעתו רמת הריבית מתאימה למצב בו המשק נמצא במיתון קשה ומתמשך, ולאור סביבת הפעילות והאינפלציה יש מקום להעלותה".
אייכל מציין כי מן הפרוטוקול ומדברים שנשאו בתקשורת הן הנגיד והן המשנה לנגיד (פרופ' צבי אקשטיין) ניתן להניח כי בבנק ישראל מאוד לא מעוניינים להעלות את הריבית בשלב זה. למרות שהיה נראה בשלהי אוגוסט כי בנק ישראל מתחיל מהלך של ריסון מוניטרי, העובדה כי ציפיות האינפלציה הן בתוך היעד וישנה אי ודאות לגבי מידת ההתאוששות של הכלכלה העולמית והמקומית בוחרים בבנק ישראל, בשלב זה, להמשיך ולתמוך בצמיחה.
לאור זאת, "ניתן להסיק כי העלאת הריבית לחודש ספטמבר הייתה אירוע חד-פעמי שנבע במיוחד מהמדדים הגבוהים שנרשמו בחודשיים שלפני כן ( יוני- 0.9%, יולי- 1.1%) ובצפי למדד אוגוסט גבוה (עלה ב-0.5%)".
כפי הנראה כעת, אומר אייכל, בנק ישראל צפוי בסוף החודש להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי. עם זאת, החלטת הריבית לחודש דצמבר תושפע במיוחד ממדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. הפתעה משמעותית כלפי מעלה (צפי שלו לעלייה של 0.3%) עלולה להגביר את הסבירות לעליית ריבית.
למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
