סוף לכרטיסי האשראי? בשנים הבאות הכרטיס כמעט וייעלם; התשלומים יהיו דרך הנייד
כרטיסי אשראי בסוף נובמבר הכריז בנק ישראל על שלב נוסף בהטמעת תקן EMV לפיו עד לנובמבר 2020 יחויבו כל בתי העסק בישראל, בהם היקף התשלומים עולה על 100 מיליון שקל, לקבל תשלומים בתקן EMV מלא. עד ליולי 2021 כל בתי העסק בישראל יחויבו לאמץ את התקן, ועד 2022 תחויב שב"א להפסיק להפעיל את מתג התשלומים הישן.
תקן EMV הוא תקן אבטחה עולמי שאותו אימצו מרבית מדינות העולם, חלקם לפני 15 שנים ויותר, וכולל שווקים כמו ניגריה, מלזיה ואף הרשות הפלסטינית. מטרת התקן היא להפחית את היקף ההונאות, שכן הוא מחייב הקשת קוד סודי בעת התשלום.
תוך 5 שנים הגענו לפחות מ-1% מהתשלומים בישראל
למרות שחלפו כחמש שנים מאז הכריז בנק ישראל לראשונה על אימוץ התקן בישראל, פחות מ-1% מהתשלומים בישראל נעשים בתקן EMV והקשת קוד סודי. הסיבות העיקריות לדשדוש בהחדרת התקן הן חוסר בחינוך שוק, הטלת החובה רק על בתי עסק חדשים, היעדר אכיפה, והיעדר תמריצים חיוביים לאמץ את התקן.
התמריץ השלילי של הסטת האחריות על הונאה לבתי עסק, שחל כבר מינואר 2019 על עסקים גדולים, ומיום 1.1.2020 חל על כל בתי העסק בישראל, לא הביא עד כה לתוצאה הרצויה. המהלך האחרון של בנק ישראל מהחודש שעבר יביא קרוב לוודאי להאצת הטמעת התקן בישראל באופן דרמטי.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הגדולה - קידום התחרות
טכנולוגיות אלה מאפשרות תשלום בכרטיסים ללא מגע, ותשלומים דיגיטליים דרך הטלפון הנייד. אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא לשוק הישראלי, לבתי העסק ולצרכן הישראלי. אין מדובר רק בנוחות בביצוע התשלום, אלא בפתיחת השוק לאמצעי תשלום מגוונים שאינם מתקבלים היום בבתי עסק, לרבות אפליקציות העברות התשלום של הבנקים: פפר, ביט, ופייבוקס, שירותי תשלום בינלאומיים כמו אפל-פיי ואנדרויד-פיי, וכלה בסכימות במעגל סגור.
אפל-פיי פעילה כבר בלמעלה מ-50 מדינות. אחת המדינות האחרונות שהפעילה בה את השירות היא גיאורגיה. הקריטריון העיקרי של אפל-פיי להפעלת השירות הוא אחוז החדירה של מסופים המאפשרים תשלום ללא מגע, ולכן אין להתפלא מדוע עדיין לא הופעל השירות בישראל. בדנמרק, אפליקציית התשלומים של הבנק הגדול במדינה, דנסקבנק, כבר כבשה את שוק התשלומים בדנמרק, והיא כיום הדרך הפופולרית ביותר לשלם בבתי עסק בדנמרק.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
הצרכנים מקבלים ערך מוסף
הצרכנים מעדיפים שיטות תשלום כאלה בשל שלל סיבות. מעבר לנוחות והמהירות בביצוע התשלום, הן בתי העסק והן הצרכנים מקבלים ערך מוסף בשיווק, במידע, בהטבות ובמחיר השירות, הודות לחיבור האינטגרלי בין אמצעי התשלום והטלפון החכם.
כבר למעלה מעשר שנים חוזים כי התשלומים דרך הנייד יגדלו בשיעור חד ברחבי העולם, על חשבון שיטות תשלום מסורתיות. תחזיות אלה ברובן לא התמששו עד כה, למעט סין ודרום מזרח אסיה, בה תשלום דרך קוד QR בסכימות פופולריות כמו עליפיי ווויצ'אט הפכו מתקבלות כמעט בכל בית עסק.
עם זאת, בשנתיים האחרונות אכן ניתן לראות כי המגמה מתחזקת בעולם, בעיקר בשל הרחבת פריסת מסופי תשלום מתקדמים בחלק ארי מבתי העסק, הופעת סכימות תשלום חדשות, וערך מוסף הניתן למי שמשלם באמצעות אותן סכימות.
האם מדובר בסופו של עידן כרטיסי הפלסטיק? נראה שלא כל כך מהר, ואלה עוד יישארו איתנו זמן רב, אך בהחלט אנו צפויים לראות שינוי מהותי במגוון אמצעי התשלום, באופן התשלום, ובסכימות התשלום המוצעות בשוק.
- 10.מוטי 06/01/2020 06:23הגב לתגובה זובארהב לא משתמשים בקוד והכל נהדר... אהה..וגם חברות האשראי עובדות בשבילך ולא אתה עובד בשבילן...
- 9.יעקב 05/01/2020 19:52הגב לתגובה זוכרטיסי האשראי לא יעלמו ..הכרטיסים היוקרתיים הם סמל סטטוס ואף אחד לא יוותר על היוקרה
- 8.מירה 05/01/2020 18:53הגב לתגובה זושלא יודעים לתפעל את הטכנולוגיה הזו?
- 7.רוסיה 05/01/2020 16:56הגב לתגובה זובמדינת עולם שלישי כמו רוסיה זה אפשרי אז למה לא במדינת הסטרט אפ ניישן?
- 6.אחמד 05/01/2020 16:00הגב לתגובה זוהדתים והערבים אוהבים תשלום במזומן ומקבלים על כך הנחות גדלות.
- 5.בוריס 05/01/2020 15:35הגב לתגובה זובסך הכל זה דורש להקליד את המיספר הסודי - יותר בטוח גם לבעל הכרטיס שאם יאבד לו - לא יוכלו להישתמש בו בלי הקוד
- 4.משה 05/01/2020 14:50הגב לתגובה זולרשום קוד סודי זה ממש מסוכן כי יהיו פה שודדים מתוחקמים שירוקנו את הכסף לכותבי הקוד
- 3.מומחה לקנוניות 05/01/2020 11:42הגב לתגובה זואם הוא מקולקל? גם כרטיס אשראי לפעמים לא עובד - סליקה לא עובדת. נדיר אבל קורה.
- 2.משה 05/01/2020 11:30הגב לתגובה זואין ולא יהיה לי נייד מה הנייד שלי עובד אצלכם
- 1.ולדימיר 05/01/2020 09:23הגב לתגובה זואני כבר שנה מנסה בבית עסק שלי לקבל כסף בביט, אך זה בלתי אפשרי מסיבות רגולטוריות. מאוד עצוב שבמדינה של סטרטאפים, קוראים דברים כאלו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
