סוף לכרטיסי האשראי? בשנים הבאות הכרטיס כמעט וייעלם; התשלומים יהיו דרך הנייד
בסוף נובמבר הכריז בנק ישראל על שלב נוסף בהטמעת תקן EMV לפיו עד לנובמבר 2020 יחויבו כל בתי העסק בישראל, בהם היקף התשלומים עולה על 100 מיליון שקל, לקבל תשלומים בתקן EMV מלא. עד ליולי 2021 כל בתי העסק בישראל יחויבו לאמץ את התקן, ועד 2022 תחויב שב"א להפסיק להפעיל את מתג התשלומים הישן.
תקן EMV הוא תקן אבטחה עולמי שאותו אימצו מרבית מדינות העולם, חלקם לפני 15 שנים ויותר, וכולל שווקים כמו ניגריה, מלזיה ואף הרשות הפלסטינית. מטרת התקן היא להפחית את היקף ההונאות, שכן הוא מחייב הקשת קוד סודי בעת התשלום.
תוך 5 שנים הגענו לפחות מ-1% מהתשלומים בישראל
למרות שחלפו כחמש שנים מאז הכריז בנק ישראל לראשונה על אימוץ התקן בישראל, פחות מ-1% מהתשלומים בישראל נעשים בתקן EMV והקשת קוד סודי. הסיבות העיקריות לדשדוש בהחדרת התקן הן חוסר בחינוך שוק, הטלת החובה רק על בתי עסק חדשים, היעדר אכיפה, והיעדר תמריצים חיוביים לאמץ את התקן.
התמריץ השלילי של הסטת האחריות על הונאה לבתי עסק, שחל כבר מינואר 2019 על עסקים גדולים, ומיום 1.1.2020 חל על כל בתי העסק בישראל, לא הביא עד כה לתוצאה הרצויה. המהלך האחרון של בנק ישראל מהחודש שעבר יביא קרוב לוודאי להאצת הטמעת התקן בישראל באופן דרמטי.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הגדולה - קידום התחרות
טכנולוגיות אלה מאפשרות תשלום בכרטיסים ללא מגע, ותשלומים דיגיטליים דרך הטלפון הנייד. אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא לשוק הישראלי, לבתי העסק ולצרכן הישראלי. אין מדובר רק בנוחות בביצוע התשלום, אלא בפתיחת השוק לאמצעי תשלום מגוונים שאינם מתקבלים היום בבתי עסק, לרבות אפליקציות העברות התשלום של הבנקים: פפר, ביט, ופייבוקס, שירותי תשלום בינלאומיים כמו אפל-פיי ואנדרויד-פיי, וכלה בסכימות במעגל סגור.
אפל-פיי פעילה כבר בלמעלה מ-50 מדינות. אחת המדינות האחרונות שהפעילה בה את השירות היא גיאורגיה. הקריטריון העיקרי של אפל-פיי להפעלת השירות הוא אחוז החדירה של מסופים המאפשרים תשלום ללא מגע, ולכן אין להתפלא מדוע עדיין לא הופעל השירות בישראל. בדנמרק, אפליקציית התשלומים של הבנק הגדול במדינה, דנסקבנק, כבר כבשה את שוק התשלומים בדנמרק, והיא כיום הדרך הפופולרית ביותר לשלם בבתי עסק בדנמרק.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
הצרכנים מקבלים ערך מוסף
הצרכנים מעדיפים שיטות תשלום כאלה בשל שלל סיבות. מעבר לנוחות והמהירות בביצוע התשלום, הן בתי העסק והן הצרכנים מקבלים ערך מוסף בשיווק, במידע, בהטבות ובמחיר השירות, הודות לחיבור האינטגרלי בין אמצעי התשלום והטלפון החכם.
כבר למעלה מעשר שנים חוזים כי התשלומים דרך הנייד יגדלו בשיעור חד ברחבי העולם, על חשבון שיטות תשלום מסורתיות. תחזיות אלה ברובן לא התמששו עד כה, למעט סין ודרום מזרח אסיה, בה תשלום דרך קוד QR בסכימות פופולריות כמו עליפיי ווויצ'אט הפכו מתקבלות כמעט בכל בית עסק.
עם זאת, בשנתיים האחרונות אכן ניתן לראות כי המגמה מתחזקת בעולם, בעיקר בשל הרחבת פריסת מסופי תשלום מתקדמים בחלק ארי מבתי העסק, הופעת סכימות תשלום חדשות, וערך מוסף הניתן למי שמשלם באמצעות אותן סכימות.
האם מדובר בסופו של עידן כרטיסי הפלסטיק? נראה שלא כל כך מהר, ואלה עוד יישארו איתנו זמן רב, אך בהחלט אנו צפויים לראות שינוי מהותי במגוון אמצעי התשלום, באופן התשלום, ובסכימות התשלום המוצעות בשוק.
- 10.מוטי 06/01/2020 06:23הגב לתגובה זובארהב לא משתמשים בקוד והכל נהדר... אהה..וגם חברות האשראי עובדות בשבילך ולא אתה עובד בשבילן...
- 9.יעקב 05/01/2020 19:52הגב לתגובה זוכרטיסי האשראי לא יעלמו ..הכרטיסים היוקרתיים הם סמל סטטוס ואף אחד לא יוותר על היוקרה
- 8.מירה 05/01/2020 18:53הגב לתגובה זושלא יודעים לתפעל את הטכנולוגיה הזו?
- 7.רוסיה 05/01/2020 16:56הגב לתגובה זובמדינת עולם שלישי כמו רוסיה זה אפשרי אז למה לא במדינת הסטרט אפ ניישן?
- 6.אחמד 05/01/2020 16:00הגב לתגובה זוהדתים והערבים אוהבים תשלום במזומן ומקבלים על כך הנחות גדלות.
- 5.בוריס 05/01/2020 15:35הגב לתגובה זובסך הכל זה דורש להקליד את המיספר הסודי - יותר בטוח גם לבעל הכרטיס שאם יאבד לו - לא יוכלו להישתמש בו בלי הקוד
- 4.משה 05/01/2020 14:50הגב לתגובה זולרשום קוד סודי זה ממש מסוכן כי יהיו פה שודדים מתוחקמים שירוקנו את הכסף לכותבי הקוד
- 3.מומחה לקנוניות 05/01/2020 11:42הגב לתגובה זואם הוא מקולקל? גם כרטיס אשראי לפעמים לא עובד - סליקה לא עובדת. נדיר אבל קורה.
- 2.משה 05/01/2020 11:30הגב לתגובה זואין ולא יהיה לי נייד מה הנייד שלי עובד אצלכם
- 1.ולדימיר 05/01/2020 09:23הגב לתגובה זואני כבר שנה מנסה בבית עסק שלי לקבל כסף בביט, אך זה בלתי אפשרי מסיבות רגולטוריות. מאוד עצוב שבמדינה של סטרטאפים, קוראים דברים כאלו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
