סוף לכרטיסי האשראי? בשנים הבאות הכרטיס כמעט וייעלם; התשלומים יהיו דרך הנייד

בנק ישראל מעלה הילוך בהחדרת תקן EMV שיאפשר כניסת אמצעי תשלום מתקדמים בישראל; הבשורה הגדולה הינה קידום התחרות בתחום; וגם, איך כל זה עוזר לצרכנים?
דן סופר | (10)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי

בסוף נובמבר הכריז בנק ישראל על שלב נוסף בהטמעת תקן EMV לפיו עד לנובמבר 2020 יחויבו כל בתי העסק בישראל, בהם היקף התשלומים עולה על 100 מיליון שקל, לקבל תשלומים בתקן EMV מלא. עד ליולי 2021 כל בתי העסק בישראל יחויבו לאמץ את התקן, ועד 2022 תחויב שב"א להפסיק להפעיל את מתג התשלומים הישן.

תקן EMV הוא תקן אבטחה עולמי שאותו אימצו מרבית מדינות העולם, חלקם לפני 15 שנים ויותר, וכולל שווקים כמו ניגריה, מלזיה ואף הרשות הפלסטינית. מטרת התקן היא להפחית את היקף ההונאות, שכן הוא מחייב הקשת קוד סודי בעת התשלום‪.

תוך 5 שנים הגענו לפחות מ-1% מהתשלומים בישראל

למרות שחלפו כחמש שנים מאז הכריז בנק ישראל לראשונה על אימוץ התקן בישראל, פחות מ-1% מהתשלומים בישראל נעשים בתקן EMV והקשת קוד סודי. הסיבות העיקריות לדשדוש בהחדרת התקן הן חוסר בחינוך שוק, הטלת החובה רק על בתי עסק חדשים, היעדר אכיפה, והיעדר תמריצים חיוביים לאמץ את התקן.

התמריץ השלילי של הסטת האחריות על הונאה לבתי עסק, שחל כבר מינואר 2019 על עסקים גדולים, ומיום 1.1.2020 חל על כל בתי העסק בישראל, לא הביא עד כה לתוצאה הרצויה. המהלך האחרון של בנק ישראל מהחודש שעבר יביא קרוב לוודאי להאצת הטמעת התקן בישראל באופן דרמטי‪.

הבשורה הגדולה - קידום התחרות

הבשורה הגדולה אינה טמונה רק בצמצום ההונאה, אלא דווקא בפתיחת השוק הישראלי לאמצעי תשלום מתקדמים וקידום התחרות הן בתחום הסליקה והן בהנפקה. התקן מחייב למעשה התקנת מסוף תשלום מאובטח בבתי העסק, שמצויד היום עם שלל טכנולוגיות מתקדמות לקבלת תשלומים, לרבות BLE ו-NFC. 

טכנולוגיות אלה מאפשרות תשלום בכרטיסים ללא מגע, ותשלומים דיגיטליים דרך הטלפון הנייד. אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא לשוק הישראלי, לבתי העסק ולצרכן הישראלי. אין מדובר רק בנוחות בביצוע התשלום, אלא בפתיחת השוק לאמצעי תשלום מגוונים שאינם מתקבלים היום בבתי עסק, לרבות אפליקציות העברות התשלום של הבנקים: פפר, ביט, ופייבוקס, שירותי תשלום בינלאומיים כמו אפל-פיי ואנדרויד-פיי, וכלה בסכימות במעגל סגור‪.

 

אפל-פיי פעילה כבר בלמעלה מ-50 מדינות. אחת המדינות האחרונות שהפעילה בה את השירות היא גיאורגיה. הקריטריון העיקרי של אפל-פיי להפעלת השירות הוא אחוז החדירה של מסופים המאפשרים תשלום ללא מגע, ולכן אין להתפלא מדוע עדיין לא הופעל השירות בישראל. בדנמרק, אפליקציית התשלומים של הבנק הגדול במדינה, דנסקבנק, כבר כבשה את שוק התשלומים בדנמרק, והיא כיום הדרך הפופולרית ביותר לשלם בבתי עסק בדנמרק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הצרכנים מקבלים ערך מוסף

הצרכנים מעדיפים שיטות תשלום כאלה בשל שלל סיבות. מעבר לנוחות והמהירות בביצוע התשלום, הן בתי העסק והן הצרכנים מקבלים ערך מוסף בשיווק, במידע, בהטבות ובמחיר השירות, הודות לחיבור האינטגרלי בין אמצעי התשלום והטלפון החכם‪.

 

כבר למעלה מעשר שנים חוזים כי התשלומים דרך הנייד יגדלו בשיעור חד ברחבי העולם, על חשבון שיטות תשלום מסורתיות. תחזיות אלה ברובן לא התמששו עד כה, למעט סין ודרום מזרח אסיה, בה תשלום דרך קוד ‪QR בסכימות פופולריות כמו עליפיי ווויצ'אט הפכו מתקבלות כמעט בכל בית עסק.

עם זאת, בשנתיים האחרונות אכן ניתן לראות כי המגמה מתחזקת בעולם, בעיקר בשל הרחבת פריסת מסופי תשלום מתקדמים בחלק ארי מבתי העסק, הופעת סכימות תשלום חדשות, וערך מוסף הניתן למי שמשלם באמצעות אותן סכימות.

האם מדובר בסופו של עידן כרטיסי הפלסטיק? נראה שלא כל כך מהר, ואלה עוד יישארו איתנו זמן רב, אך בהחלט אנו צפויים לראות שינוי מהותי במגוון אמצעי התשלום, באופן התשלום, ובסכימות התשלום המוצעות בשוק.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מוטי 06/01/2020 06:23
    הגב לתגובה זו
    בארהב לא משתמשים בקוד והכל נהדר... אהה..וגם חברות האשראי עובדות בשבילך ולא אתה עובד בשבילן...
  • 9.
    יעקב 05/01/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
    כרטיסי האשראי לא יעלמו ..הכרטיסים היוקרתיים הם סמל סטטוס ואף אחד לא יוותר על היוקרה
  • 8.
    מירה 05/01/2020 18:53
    הגב לתגובה זו
    שלא יודעים לתפעל את הטכנולוגיה הזו?
  • 7.
    רוסיה 05/01/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    במדינת עולם שלישי כמו רוסיה זה אפשרי אז למה לא במדינת הסטרט אפ ניישן?
  • 6.
    אחמד 05/01/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    הדתים והערבים אוהבים תשלום במזומן ומקבלים על כך הנחות גדלות.
  • 5.
    בוריס 05/01/2020 15:35
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל זה דורש להקליד את המיספר הסודי - יותר בטוח גם לבעל הכרטיס שאם יאבד לו - לא יוכלו להישתמש בו בלי הקוד
  • 4.
    משה 05/01/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
    לרשום קוד סודי זה ממש מסוכן כי יהיו פה שודדים מתוחקמים שירוקנו את הכסף לכותבי הקוד
  • 3.
    מומחה לקנוניות 05/01/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
    אם הוא מקולקל? גם כרטיס אשראי לפעמים לא עובד - סליקה לא עובדת. נדיר אבל קורה.
  • 2.
    משה 05/01/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
    אין ולא יהיה לי נייד מה הנייד שלי עובד אצלכם
  • 1.
    ולדימיר 05/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    אני כבר שנה מנסה בבית עסק שלי לקבל כסף בביט, אך זה בלתי אפשרי מסיבות רגולטוריות. מאוד עצוב שבמדינה של סטרטאפים, קוראים דברים כאלו
דגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexelsדגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexels

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?

מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון



משה כסיף |
נושאים בכתבה סוריה

מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.

נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.

מהן עלויות השיקום של סוריה? 

אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.

לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם  בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה. 

בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: