פני השקל כפני המדינה: העצמאות הכלכלית של ישראל
שנת 2008 כציון דרך - למרות משבר גלובאלי וסחר חוץ מידלדל, ישראל הוכיחה ביצועים מוצלחים שמשכו את עיני המשקיעים. כך נקבעה עצמאותנו השנייה // דעה
אם שנת 1948 הוציאה אותנו לעצמאות לאומית, מדינית וחברתית, אני מרשה לעצמי לומר ששנת 2008 קיבעה את מעמדנו הכלכלי העצמאי. כלכלת העולם נקלעה אז למשבר קשה, כלכלות מובילות התכווצו, אבטלות האמירו וגירעונות גדולים נפערו בתקציבי המדינות. אצלנו, התוצר לא ירד, שוק העבודה נותר איתן והמערכת הבנקאית הראתה חוסן מרשים.
דומה ששער החליפין ממחיש זאת היטב: עד 2008 הוא שיקף בעיקר את "השכונה הבעייתית" שלנו; משקיעים זרים חששו להשקיע כאן בגלל ההסלמות הביטחוניות החוזרות ונשנות. היכולות הכלכליות שלנו לא שינו להם; משנת 2008, משנוכחו לדעת שלישראל ביצועים מהמוצלחים בעולם – על אף המשבר הגלובאלי והקשיים שסחר החוץ העולמי המידלדל צפן לה - השתנתה גישתם מקצה לקצה.
התבוננו נא בתרשים הבא. הוא משרטט לכם, בקווים האפור/הירוק, את שער החליפין שקל דולר שמתאים להפרשי האינפלציה/הריביות הקצרות בין ארה"ב לישראל. ירידה של קו מתארת ייסוף (התחזקות) של השקל.
היום, בעולם האינטרנט והאונליין, קל יותר מתמיד להשוות מחירים של מוצרים סחירים בארץ ובחו"ל ולכן לאורך זמן לא יהיה פער ביניהם; מה שיכריע היכן לקנות יהיה שער ההמרה בין שקל למט"ח. זו משוואת המחירים. במקביל, ניתן ללוות/להלוות לתקופות קצרות בארץ ובחו"ל וגם כאן ניתן להשוות ריביות ולקבל את ההחלטה – בארץ, או בחו"ל – לפי שער ההמרה. זו משוואת הריביות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהתרשים עולה, כי עד שנת 2008 היה שער השקל חלש מדי, כדי עשרות אגרות, בגלל פרמיית הסיכון הביטחונית הגבוהה שלנו, שהייתה הגורם הדומיננטי לרעתנו. לאחר 2008, השקל תוסף מול הדולר ונכנס ל"רצועת שערי חליפין כלכלית" למעשה, זה עשור ששער השקל אינו חזק, או חלש מדי, דבר המצביע על איתנות המשק והמטבע.
עוד עולה מהתרשים, כי הרצועה הכלכלית שרדה בהצלחה מספר גלים של תיסוף/פיחות, אך כמעט לא נפרצה. מכאן עולה כי השקל מגיב לאירועים, אך בסופו של יום נבחן לפי ערכו הכלכלי וכבר לא סוחב על גבו את החטוטרת הביטחונית.
מה גרם לכך? ביצועיו הטובים של המשק, התרופפות ההשפעות של אירועים גיאו-פוליטיים על הכלכלה הגלובאלית ככלל (ואצלנו בפרט), תגלית הגז הטבעי, הירידה המתמדת של החוב הציבורי והגירעון הפיסקאלי מתחת לרף המקובל למדינות מפותחות, ההיי טק, האקזיטים ועוד.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
כל אלו גרמו לכך שמשקיעים זרים, תושבי חוץ וחברות דירוג אשראי מחמיאים ומציינים לטובה את ביצועי המשק ואפשרויות ההשקעה הגלומות בו. הם גם העמידו בצל את הריבית המקומית, שנמוכה משמעותית מהריבית בארה"ב ובכל זאת לא מחלישה את השקל. הביקושים לשקל הצריכו את בנק ישראל לרכוש דולרים בהיקפים עצומים על מנת למתן את תיסוף השקל, שהרי יש קו דק בין תיסוף, שמשקף עוצמה כלכלית, לבין תיסוף יתר, שמזיק לה דרך פגיעה בסקטור הייצוא הסחיר.
נכון, גם חולשת הדולר בעולם מאדירה את ביצועי השקל ונכון שלא רק הגורמים הכלכליים משחקים לטובתו; אך אנו בימי חג והיכן שאפשר – מותר לנו לטפוח לעצמנו על השכם. נכון להיום, פני השקל כפני המדינה – עצמאותנו המדיניות מגובה היטב על ידי איתנות הכלכלית. התנהגות השקל בעשור האחרון היא כנראה ההוכחה הטובה ביותר לכך.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- 3.ומה מספר לכם הליצן בעניבת הדולר ? (ל"ת)משה 23/04/2018 10:29הגב לתגובה זו
- 2.מוטי 23/04/2018 09:29הגב לתגובה זוהסיבה שהמשק הישראלי לא נכנס למיתון ושהמערכת הפיננסית (בנקים) עברו את המשבר בהצלחה לא קשורה כלל לניהול אחראי. פשוט מאוד עוד לא היינו חשופים (או חשופים מספיק - בנק פועלים) ל MBS. זה הכל. אם המשבר היה פורץ שנה -שנתיים אחרי הכל היה נראה אחרת
- 1.Lior Lev 23/04/2018 00:13הגב לתגובה זושער חליפין גבוה\נמוך יכול להיות כתוצאה משלל דברים

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 1.06%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.