להלן דוגמה למיזוג שייצור פגיעה קשה בתחרות

אוהד חיים |
נושאים בכתבה מיזוג רגולטור

בסוף החודש עם פרסום הדו"חות הרבעוניים של חברת Rite Aid, יצאה החברה בהודעה דרמטית הקשורה למיזוג המתוכנן של עם Walgreens. נציין כי שתי החברות מנהלות רשת בתי מרקחת עם פעילות ביטוחית וכיסוי תרופתי.

הנהלת Rite Aid הודיעה כי קיבלה מסרים מהרגולטורים על התנגדות צפויה לעסקה הכוללת מיזוג מלא בין שתי החברות. שתי החברות לא חיכו הרבה ופרסמו מתווה לעסקה חדשה בה Rite Aid תמכור כמחצית מסניפיה תמורת 5.1 מיליארד דולר, ובנוסף תפוצה על ביטול העסקה הקודמת בסך 325 מיליון דולר. נזכיר הכי העסקה המקורית הייתה אי שם בסוף 2015 והיא כללה, מיזוג מלא בין שתי החברות, בשווי של 17.2 מיליארד.

המקרה הנוכחי מהווה דוגמא מצוינת לסיבה בגינה משקיעים אינם ממהרים ליישר קו עם הכרזה על מיזוג או רכישה. לא פעם המשקיעים חוששים מפסיקת הרגולטור ובצדק.

זה אינו המקרה היחיד בו הרגולטור התערב במיזוגים ורכישות של חברות, והוא ללא ספק אומר את דברו כשיש חשש לפגיעה בתחרות. למעשה, הדומיננטיות של הרגולטורים החלה עוד בתחילת המאה העשרים, אז פסק הדין המהדהד שהוביל לפירוקו של ענק הנפט סטנדרד אויל מבית רוקפלר. ענקית האנרגיה Exxon Mobil היא תולדה של תהליך פירוק זה.

בעבר החלטת הפירוק הייתה מקרה נדיר להתערבות רגולטורית בפעילות העסקית, כיום התערבות הרגולטור בעסקאות מיזוגים ורכישות היא דבר שבשגרה. דוגמא בולטת לכך הייתה ביטול עסקת Haliburton  ו-Baker Hughes בשווי של 28 מיליארד דולר. (במקור הייתה מוערכת בשווי של 34.6 מיליארד דולר) בסופו של דבר התמזגה Baker Hughes  עם פעילות האנרגיה של GE.

הריביות הנמוכות היו בין הסיבות העיקריות להתעוררות בפעילות המיזוגים והרכישות, ברוב הסקטורים. למעשה במהלך השנה האחרונה היו 11 עסקאות בשווי כולל של כמעט חצי טריליון דולר. נכון לעכשיו הרגולטור לא אישר 3 מתוך אותן 11 עסקאות, 4 עסקאות נוספות עדיין ממתינות לאישור. הפרמטר העיקרי לבחינת מיזוג מעבר לביטחון לאומי, הוא החשש מפגיעה בתחרות.

המקרה של Rite Aid ו-Walgreens הוא מקרה קלאסי לחשש מפגיעה בתחרות. לשתי רשתות בתי המרקחת נוכחות חזקה בעיקר בחוף המזרחי, ובמידה והחברות היו מקבלות אישור, לנוכחות אגרסיבית של החברה החדשה, הייתה פגיעה מהותית בתחרות באזור זה. כדי להתמודד עם חששות הרגולטור, החברות מיתנו את העסקה המקורית.

עסקאות מיזוג, לפעמים מועילות גם למחזיקי המניות ולמחזיקי האג"ח, אך לא תמיד. במקרה של Rite Aid מחזיקי המניות נפגעו, בהשפעת הציפיות לתמורה גבוהה יותר, ומשזו לא התממשה ולנוכח האתגרים העומדים בפני התעשייה (קצבי צמיחה ורווחיות נמוכים), מחיר המנייה התרסק מיום הודעת הביטול בכ-30%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לעומתם מצבם של מחזיקי האג"ח השתפר משמעותית, גם אם מצבה הפיננסי העתידי החדש של החברה עדיין אינו משתקף במלואו במחירי האג"ח. בנקודה זו נציין כאשר ישנו אירוע מהותי בחברה, מחזיקי המניות מגיבים בצורה נחרצת ומהירה יותר לחדשות מאשר מחזיקי האג"ח.

בעקבות העסקה RAD צפויה לקבל 5.425 מיליארד דולר, עם פגיעה מסוימת בתזרים, אך הרווחיות צפויה להשתפר. בנוסף, חלק מהמזומנים ישמשו להחזר חוב והיחסים הפיננסים צפויים להשתפר באופן ניכר. עבור מחזיקי החוב של החברה מדובר בבשורות מצוינות ולהערכתנו העסקה צפויה לקבל את האישור המיוחל. אלו בדיוק ההזדמנויות אותן אנו מחפשים כדי להשיא תשואה עודפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.