רותי הרשקוביץ'
צילום: יח"צ

החוליה החדשה של פרויקטי התחדשות עירונית: "קבלני קולות"

רותי הרשקוביץ, אדריכלית ומבעלי המשרד בר הרשקוביץ אדריכלים, מאוד בעד תכניות התחדשות עירונית, אך חושבת שמאוד חשוב להתחבר לגוף מקצועי ולא ליפול להבטחות של קבלני קולות
רותי הרשקוביץ | (3)

השנה ה-11 של תמ"א 38 תהיה קריטית לכאן או לכאן. 10 שנים ויותר חלפו מאז החליטה ממשלת ישראל על חיזוק מבנים שנבנו לפני 1980 נגד רעידות אדמה ובפועל הפכה התמ"א 38 למעין תחליף לתכנית התחדשות עירונית, לטוב ולרע. על ממשלת ישראל לעשות התאמה למצב הקיים ולסייע הן לעיריות, הן ליזמים והן לוועדי בתים ותושבים שמעוניינים לקדם את התמ"א. 

הכשלים הגדולים עדיין לפנינו ובעיקר הקושי של העיריות להתמודד עם בעיה של היעדר תשתיות הולמות, יזמים שמתמודדים עם ביורוקרטיה והעדר כדאיות כלכלית, וכן עם תושבים שלעיתים קרובות נתקעים עם התכנית לאחר שחתמו ליזמים לא מהימנים, קבלני חתימות או כאלה שנתקעו עם תכניות מסיבה זו או אחרת. לכן, זה הזמן לערוך סדר בתכנית ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר, זאת בד בבד לקידום תכניות פינוי בינוי גדולות דוגמת זו של מתחם ההסתדרות בגבעתיים, שם הולכות ומקודמות כ-3,700 יחידות דיור.

להערכתי, קיים בגוש דן לבדו פוטנציאל לכ-260 אלף יחידות דיור, כך שבסופו של דבר המסה הקריטית תבוא מפינוי בינוי ולאו דווקא מתמ"א 38. פינוי בינוי, אדגיש, גם מביא לחידוש תשתיות על בסיס הקיימות באותו מתחם, ובכך יתרונו המשמעותי על הקמת שכונות חדשות ותשתיות מאפס. בנוסף, פוטנציאל הדירות העצום שיספק את הביקושים באיזור הביקוש בגוש דן כך שבסופו של דבר- מתמודדים עם ביורוקרטיה.

לאחרונה פורסמה תוכנית פינוי בינוי בנווה שרת בצפון ת"א, שם ייבנו 370 דירות בתוך מתחם ה"צנחנים", ובו ארבעה בניינים חדשים: שני מגדלים בני 25 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 קומות. טוב עושים בעלי הדירות והיזמים המחליטים להגיש את התוכנית באמצעות חברה לפיתוח כלכלי, חברת ניהול או חברה להתחדשות עירונית. הגשת מסמך המדיניות להתחדשות עירונית על ידי עיריית תל אביב לשכונת נווה שרת והכנתו יצרו את האפשרות לתכנן פרויקט איכותי על פני מסגרת זמן קצרה וקצובה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שי 14/06/2016 09:28
    הגב לתגובה זו
    "דוגמה אחת היא ’מודל מתחם ההסתדרות’ בגבעתיים, בו יקדמו בשנים הקרובות 3,700 (!) יחידות דיור בפינוי-בינוי בבנייני מגורים בני 26 -42 קומות ושטח מתחם המשתרע על כ-100 דונם." בשנים הקרובות זה עוד 20 שנה או בנייה תוך 5 שנים?
  • 1.
    mishani 14/06/2016 08:56
    הגב לתגובה זו
    האם את חושבת שנראה את מתחם ההסתסדרות בנוי עם מבנים חדשים של בי 26 ל 45 קומות עד 2050 אן שזה עלול לקחת יותר זמן
  • רני מדמון 19/02/2017 10:19
    הגב לתגובה זו
    כעשר שנים לאחר אישור קו סגול של נת"ע.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.