החוליה החדשה של פרויקטי התחדשות עירונית: "קבלני קולות"
השנה ה-11 של תמ"א 38 תהיה קריטית לכאן או לכאן. 10 שנים ויותר חלפו מאז החליטה ממשלת ישראל על חיזוק מבנים שנבנו לפני 1980 נגד רעידות אדמה ובפועל הפכה התמ"א 38 למעין תחליף לתכנית התחדשות עירונית, לטוב ולרע. על ממשלת ישראל לעשות התאמה למצב הקיים ולסייע הן לעיריות, הן ליזמים והן לוועדי בתים ותושבים שמעוניינים לקדם את התמ"א.
הכשלים הגדולים עדיין לפנינו ובעיקר הקושי של העיריות להתמודד עם בעיה של היעדר תשתיות הולמות, יזמים שמתמודדים עם ביורוקרטיה והעדר כדאיות כלכלית, וכן עם תושבים שלעיתים קרובות נתקעים עם התכנית לאחר שחתמו ליזמים לא מהימנים, קבלני חתימות או כאלה שנתקעו עם תכניות מסיבה זו או אחרת. לכן, זה הזמן לערוך סדר בתכנית ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר, זאת בד בבד לקידום תכניות פינוי בינוי גדולות דוגמת זו של מתחם ההסתדרות בגבעתיים, שם הולכות ומקודמות כ-3,700 יחידות דיור.
להערכתי, קיים בגוש דן לבדו פוטנציאל לכ-260 אלף יחידות דיור, כך שבסופו של דבר המסה הקריטית תבוא מפינוי בינוי ולאו דווקא מתמ"א 38. פינוי בינוי, אדגיש, גם מביא לחידוש תשתיות על בסיס הקיימות באותו מתחם, ובכך יתרונו המשמעותי על הקמת שכונות חדשות ותשתיות מאפס. בנוסף, פוטנציאל הדירות העצום שיספק את הביקושים באיזור הביקוש בגוש דן כך שבסופו של דבר- מתמודדים עם ביורוקרטיה.
לאחרונה פורסמה תוכנית פינוי בינוי בנווה שרת בצפון ת"א, שם ייבנו 370 דירות בתוך מתחם ה"צנחנים", ובו ארבעה בניינים חדשים: שני מגדלים בני 25 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 קומות. טוב עושים בעלי הדירות והיזמים המחליטים להגיש את התוכנית באמצעות חברה לפיתוח כלכלי, חברת ניהול או חברה להתחדשות עירונית. הגשת מסמך המדיניות להתחדשות עירונית על ידי עיריית תל אביב לשכונת נווה שרת והכנתו יצרו את האפשרות לתכנן פרויקט איכותי על פני מסגרת זמן קצרה וקצובה.
- מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
- מתחם "העלייה השנייה" בחיפה מתקדם: כמה תעלה דירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.שי 14/06/2016 09:28הגב לתגובה זו"דוגמה אחת היא ’מודל מתחם ההסתדרות’ בגבעתיים, בו יקדמו בשנים הקרובות 3,700 (!) יחידות דיור בפינוי-בינוי בבנייני מגורים בני 26 -42 קומות ושטח מתחם המשתרע על כ-100 דונם." בשנים הקרובות זה עוד 20 שנה או בנייה תוך 5 שנים?
- 1.mishani 14/06/2016 08:56הגב לתגובה זוהאם את חושבת שנראה את מתחם ההסתסדרות בנוי עם מבנים חדשים של בי 26 ל 45 קומות עד 2050 אן שזה עלול לקחת יותר זמן
- רני מדמון 19/02/2017 10:19הגב לתגובה זוכעשר שנים לאחר אישור קו סגול של נת"ע.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
