החוליה החדשה של פרויקטי התחדשות עירונית: "קבלני קולות"
השנה ה-11 של תמ"א 38 תהיה קריטית לכאן או לכאן. 10 שנים ויותר חלפו מאז החליטה ממשלת ישראל על חיזוק מבנים שנבנו לפני 1980 נגד רעידות אדמה ובפועל הפכה התמ"א 38 למעין תחליף לתכנית התחדשות עירונית, לטוב ולרע. על ממשלת ישראל לעשות התאמה למצב הקיים ולסייע הן לעיריות, הן ליזמים והן לוועדי בתים ותושבים שמעוניינים לקדם את התמ"א.
הכשלים הגדולים עדיין לפנינו ובעיקר הקושי של העיריות להתמודד עם בעיה של היעדר תשתיות הולמות, יזמים שמתמודדים עם ביורוקרטיה והעדר כדאיות כלכלית, וכן עם תושבים שלעיתים קרובות נתקעים עם התכנית לאחר שחתמו ליזמים לא מהימנים, קבלני חתימות או כאלה שנתקעו עם תכניות מסיבה זו או אחרת. לכן, זה הזמן לערוך סדר בתכנית ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר, זאת בד בבד לקידום תכניות פינוי בינוי גדולות דוגמת זו של מתחם ההסתדרות בגבעתיים, שם הולכות ומקודמות כ-3,700 יחידות דיור.
להערכתי, קיים בגוש דן לבדו פוטנציאל לכ-260 אלף יחידות דיור, כך שבסופו של דבר המסה הקריטית תבוא מפינוי בינוי ולאו דווקא מתמ"א 38. פינוי בינוי, אדגיש, גם מביא לחידוש תשתיות על בסיס הקיימות באותו מתחם, ובכך יתרונו המשמעותי על הקמת שכונות חדשות ותשתיות מאפס. בנוסף, פוטנציאל הדירות העצום שיספק את הביקושים באיזור הביקוש בגוש דן כך שבסופו של דבר- מתמודדים עם ביורוקרטיה.
לאחרונה פורסמה תוכנית פינוי בינוי בנווה שרת בצפון ת"א, שם ייבנו 370 דירות בתוך מתחם ה"צנחנים", ובו ארבעה בניינים חדשים: שני מגדלים בני 25 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 קומות. טוב עושים בעלי הדירות והיזמים המחליטים להגיש את התוכנית באמצעות חברה לפיתוח כלכלי, חברת ניהול או חברה להתחדשות עירונית. הגשת מסמך המדיניות להתחדשות עירונית על ידי עיריית תל אביב לשכונת נווה שרת והכנתו יצרו את האפשרות לתכנן פרויקט איכותי על פני מסגרת זמן קצרה וקצובה.
- ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
- ICR מתקדמת בשני פרויקטים של התחדשות בר"ג ובגבעתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.שי 14/06/2016 09:28הגב לתגובה זו"דוגמה אחת היא ’מודל מתחם ההסתדרות’ בגבעתיים, בו יקדמו בשנים הקרובות 3,700 (!) יחידות דיור בפינוי-בינוי בבנייני מגורים בני 26 -42 קומות ושטח מתחם המשתרע על כ-100 דונם." בשנים הקרובות זה עוד 20 שנה או בנייה תוך 5 שנים?
- 1.mishani 14/06/2016 08:56הגב לתגובה זוהאם את חושבת שנראה את מתחם ההסתסדרות בנוי עם מבנים חדשים של בי 26 ל 45 קומות עד 2050 אן שזה עלול לקחת יותר זמן
- רני מדמון 19/02/2017 10:19הגב לתגובה זוכעשר שנים לאחר אישור קו סגול של נת"ע.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
