דעה

בקרוב סוחרים יחלו לתהות למה השווקים יורדים "ללא סיבה" - אז הנה ההסבר

בטור מיוחד ל-Bizportal מתייחס אמיר ארגמן, אנליסט המאקרו באופנהיימר ישראל, לסיטואציה בשוק המניות, והקשר למצב המאקרו
אמיר ארגמן | (25)

פעם היה נהוג לחשוב כי קיים קשר בין הכלכלה לשווקים. אותה מחשבה מוזרה נסמכה על הרעיון שהשווקים מורכבים מחברות, שפעילותן קשורה בצורה כזו או אחרת לכל המרכיבים של הפעילות הכלכלית (צריכה, השקעה וכיוב'). נדמה כי בשנים האחרונות הקשר בין שני המרכיבים הוא חלקי בלבד, אם בכלל, והדבר מציף סוגיות שעל המשקיעים להתמודד איתם.

מבט אל הגרף שלהלן מעלה שני היבטים חשובים של התהליך האמור:

1. תחזיות השוק לגבי הצמיחה מול הצמיחה בפועל.

2. הקשר ההדוק בין שוק המניות האמריקני (במקרה זה) למאזן הבנק המרכזי.

החלק הראשון הוא מדהים למדי. ניתן לראות כי בשנים האחרונות השוק ראה באופן אופטימי מדי את צפי הצמיחה של הכלכלה. ניתן לראות כי בשנת 2011 (שחור) קצב הצמיחה בפועל היה נמוך בכ-40% ביחס לצפי הראשוני של האנליסטים. באופן דומה למדי ניתן לראות כי גם בשנים 2012 (גרף סגול) ו-2013 (גרף ירוק) הייתה הצמיחה בפועל נמוכה ב-35% ו-40% בהתאמה ביחס לתחזית הראשונית שראה השוק לפני שהמציאות התקלקלה לו. לעומת זאת, שנת 2014 (תכלת) עדיין לפנינו, כך שהשוק עדיין מקווה לטוב, ומעריך כי הצמיחה תהיה קרובה לתחזיתו הראשונית, אם כי עד כה ירדה הציפייה של השוק כבר ב-13% ביחס לתחזיות הראשוניות.

האם הייתם מצפים לראות שבשנים עוקבות בהן השוק מתאכזב פעם אחר פעם (ביחס לציפיותיו שלו) מהצמיחה, שהשווקים יהיו חלשים? יש הגיון מאחורי המחשבה, אם כי כפי שאתם יודעים המחשבה הזו לא הייתה תקפה בשנים האחרונות.

מה פשר האנומליה? נכנס גורם חדש למשוואה והוא הנזילות העצומה שמשגעת את השווקים ומעוותת את תמחורם. הגרף הכתום (מאזן הפד) והכחול (מדד ה S&P500) מלמדים על הקשר ההדוק בין שני פרמטרים אלו, כאשר מדי פעם רק ארועים אקסוגניים מהותיים מצליחים לפגוע בקשר שבין שני אלו (משבר החוב באירופה, משבר תקציב בארה"ב).

עד כאן ההיסטוריה הקצרה, אך מה המשמעות של הדבר מבחינת המשקיעים? לדעתי האישית מדובר בתהליך משמעותי שהפנמתו קריטית לתמרון שבין שנאת ואהבת הסיכון של המשקיעים בשנים העתידות לבוא. אז מה המסקנות שיש לקחת מכאן?

- קחו בעירבון מוגבל את אופטימיות השוק לגבי הצמיחה העתידה לבוא.

- כל עוד ממטרות הנזילות ממשיכות בפועלן, סביר להניח שללא אירוע אקסוגני מהותי הקשר בין השווקים ובין הנזילות ימשיך להיות מהותי.

- שילוב של שני הסעיפים יכול ללמד אותנו, כי החלק של סיפור המאקרו כמסביר של השווקים ימשיך להיות מוגבל אם לא מבוטל.

- השוק עבר בשנים האחרונות תהליך של חינוך מחדש, שצריך להדיר שינה מעיני כולנו. וכאן נכון להרחיב.

התחושה האישית שלי, שכדי לקבל את התנהגות השווקים, צריך לאמץ כל מיני הסברים כאלה ואחרים שהפכו למוסכמה בקרב המשקיעים. אולם ספק גדול אם תוקפם יעמוד גם לאחר שממטרות הנזילות יפסיקו להשקות את השווקים לרוויה. דוגמא ברורה היא הקשר שבין רווחיות החברות לפעילות הכלכלית. אני שומע לא פעם כי "החברות לא זקוקות לצמיחה על מנת להגדיל את רווחיהן", והדבר הופך ככל שחולף הזמן למוסכמה.

האם הדבר יהיה תקף גם לאחר שהנזילות תתייבש? אני בספק! האם החברות יצליחו להמשיך ולהגדיל את רווחיהן גם בעולם של עלויות מימון גדולות יותר? האם יצליחו להגדיל את הרווח למניה באמצעות ביי-בק של מניות של עצמן מכסף שלוו בריבית אפסית? האם יצליחו לממן מחדש את החוב שלהן בעולם של תשואות ממשלתיות, שיחזרו לרמות הדומות לממוצע ההיסטורי?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל אלו הן שאלות דרמטיות לעולם ההשקעות של היום שאחרי - יום שרבים וטובים מן המשקיעים בוחרים שלא לחשוב עליו, ולהניח כי הדברים "יסתדרו".

תמיד כשחושבים שדברים "יסתדרו", זה לא נגמר טוב.

נקודת המבחן הבאה, עליה כתבתי כבר פעמים רבות, היא המשך תהליך הקטנת הרכישות של הפד (שמשמעותו הוא בגרף שלעיל שהקו הכתום ישתטח). תהליך זה יביא למבחן משמעותי, אך לא ראשון, של התנהגות השווקים והכלכלה, ללא ממטרות הנזילות הנדיבות. הערכתי, כי להמשכיות תהליך זה תהיה משמעות שלילית עבור השווקים, מה שיעמיד את המשקיעים בנקודת מבחן בה יצטרכו להסביר לעצמם, מדוע השווקים יורדים גם ללא גורמים אקסוגניים אחרים.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    נהדר!!! כתבה נהדרת !!! (ל"ת)
    מולי 23/03/2014 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    לא להקשיב לכול מי אמר מה (ל"ת)
    משה 23/03/2014 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    כתבה מצויינת (ל"ת)
    משה 22/03/2014 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    רק עליות! כלום לא יעזור! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 21/03/2014 12:11
    הגב לתגובה זו
  • הכל טוב ויפה אבל תזהר שלא להפסיד את התחתונים (ל"ת)
    מולי 23/03/2014 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אנונימי 21/03/2014 11:25
    הגב לתגובה זו
    השוק. שיפגע כמובן בצמיחה ..... תשאלו את היפנים חשבו היה להם עשור אבוד היו להם בסוף עשור וחצי אבודים עד ששין זואבה למד מהאמריקאים ועשה הרחבה כמותית שאוששה זמנית את השוק...להזכירכם ריבית אפסית היתה ביפן מעל 10 שנים !!
  • 14.
    זיפו 21/03/2014 10:05
    הגב לתגובה זו
    רבותיי ניתחתי את המדדים והנגזרים לתווח הקצר. בשבוע הבא עד הפקיעה המעוף יעוף עוד 3-4 אחוזים ויחצה בעוצמה את 1400 אחר כך יירד קצת והפקיעה תהיה בין 1400 ל-1410. לא להאמין לכתבות סרק משחילות. לא לקנות פוטים בשום אופן. האמיצים יקנו חבילות קולים 1390 ו-1400 ויעשו רווחים נאים.
  • רובי 22/03/2014 12:17
    הגב לתגובה זו
    פקיעה לשבוע הקרוב 1350 לפחות.....עבדו על כולם כל החודש שהשוק חזק ורק למעלה.......אבל תמיד יש את שבוע הפקיעה.....ויהפכו את כל הקולים לעפר ולא ללכת נגד הזרם
  • 13.
    יורם פן 20/03/2014 15:56
    הגב לתגובה זו
    אין זהב בקצה הקשת
  • 12.
    יוסי 20/03/2014 15:24
    הגב לתגובה זו
    פו רק עולה ונסדק מדשדש או פו יש כרשים ושם תמימים שעבדים ביושר ופו רק אך לגנוב מהציבור את הכסף שפו רק עולה צריך דחוף לבדוק אם הבורסה עבדת ביושר כך לא יכול להיות שהי רק עולה יותר מ36 אחוז בלי אפסקה
  • 11.
    אבי 20/03/2014 15:14
    הגב לתגובה זו
    זה ארץ חלב ודבש לחלוב את הציבור הבורסה לא עבדת ביושר הם נמצאים בלללן מחלבות הבורסה זה לא בורסה כמו שהיתה בעבר
  • 10.
    חישגד 20/03/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    בורסה היא הימור גרוע של מי שאינו מקורב ! ראינו איך בעלי חברות משחקים בדירקטוריון, לאחר הנפקה,מוציאים את לשד החברה.ולא מתביישים להשאיר לציבור שימשיך לשחק בפונזי.
  • 9.
    כתבה טיפשית ללא קשר בין העובדות השונות, סתם הכל מקרי.. (ל"ת)
    מה הקשר בין הדברים? 20/03/2014 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גם לחוסר אלטרנטיבה יש גבול ונראה שיש כרגע בועה במניות (ל"ת)
    תרנגול 20/03/2014 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אין לי כסף ....הכל במניות....... (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 20/03/2014 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יש חיים בבורסה שהי רק עולה הי נמצאת בארץ הקודש (ל"ת)
    חיים 20/03/2014 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון 20/03/2014 14:11
    הגב לתגובה זו
    בדיוק מסוג הכתבות הזה צריך להביא עוד ועוד. זה בדיוק סוג הכתבות שמאיץ את העליות. בבקשה עוד.
  • במילים פשוטות: ריבית אפסית הורסת הכל! (ל"ת)
    ריבית נמוכה 20/03/2014 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עו"ד אורי 20/03/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
    אל תנסה לנתח את חוכמת ההמונים.. אתה לא מספיק חכם בשביל זה..
  • 3.
    יוסי 20/03/2014 13:56
    הגב לתגובה זו
    שהבורסה ירדת הדולר עולה אבל פו מורידים את הדולר בכוך תוך כדי שמעלים את הבורסה בכוח גם שלו צריך וכח הדולר נמוך זה אומר שבבורסה עבדים לו מנסים הם יודעים רק לעלות בסוף יהה פיצוץ גדול
  • 2.
    אבי 20/03/2014 13:51
    הגב לתגובה זו
    שהבורסה היתה ב1344 כבר בתיקשרת היתה הצגה של סי היום הי ב1382 והתיקשרת בשתיקה יש פו במה לפחד ליכנס לבורסה שהי לא עובדת כמו בשווקים נסדק מדשדשת ופו רק עולה לא מתיחסת לנסדק רק מתי שהי רוצה לרדת הי מתיחסת לנסדק האם בבורסה לא מבנים בכלכלה או בהרצאת מניות זה מה שהי מבנה
  • פעם אתה אבי ופעם אתה יוסי אבל שגיאות הכתיב נשארות -"פו" (ל"ת)
    יאיר 21/03/2014 07:13
    הגב לתגובה זו
  • הוא התכוון לפו הדב (ל"ת)
    מולי 23/03/2014 18:13
  • נסדק מדשדשת...? כולם רק עולים. (ל"ת)
    בגלל ריבית אפס 20/03/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שאפו (ל"ת)
    פיני 20/03/2014 13:38
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.