ענף הביומד ממשיך לרתוח, אבל לא כל הנוצץ זהב

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר MORE בית השקעות, מתייחס לסקטור הביומד
צחי קלמין | (5)
נושאים בכתבה ביומד שוק ההון

שנה מוצלחת עברה על פעילי אחד העם, מדדי המניות המובילות, בראשות מדד המעו"ף, רשמו תשואות דו ספרתיות של למעלה מ- 12%. המדדים הסקטוריאליים לא נשארו מאחור, מדד הבנקים רשם תשואה של 16% ומדדי חברות הביטוח והנדל"ן הניבו תשואה של 25% בקירוב.

סקטור הביומד מוביל את רשימת הסקטורים האטרקטיביים, זאת לאחר שבשנת 2013 רשם הענף תשואה של מעל 30%. ע"פ הערכות מחלקות המחקר של הבנקים ובתי ההשקעות, ענף זה ימשיך לרכז את מרבית העניין ותשומת הלב גם בשנה הקרובה.

לאחרונה, חברות ביוטכנולוגיה זוכות לכותרות חיוביות ביחס להצלחות בניסויים קליניים, חתימה על הסכמי שת"פ וקבלת מענקים ממשלתיים כאלו ואחרים.

אולם, הניסיון מלמד כי פעילי השוק נוטים שלא לרדת לעומקם של דברים ולהמעיט בניתוח משמעות הפרסומים. למעשה, המורכבות של תהליך פיתוח מוצר קליני, פרוצדורת קבלת האישורים הרגולטורים השונים והודעות הבורסה אותן מפיצות החברות, מקשים על האנליסטים ומנהלי ההשקעות להבין ולאמוד את מצבן האמיתי.

במסמך זה, ניתן מס' כללים והדגשים אשר יש בכוחן לסייע למשקיעים בטרם ביצוע השקעה במניות סקטור הביומד:

הערכת שווי: בבסיס ההחלטה לביצוע השקעה בחב' הביומד נמצאת הערכת השווי, הגישה המקובלת לביצוע הערכות השווי נשענת על היוון תזרימי המזומנים להסתברויות ההצלחה של קבלת אישורים רגולטוריים לשיווק. כדי לבחון את הסתברות ההצלחה לקבלת האישורים הרגולטוריים, משתמשים בסטטיסטיקות מקובלות המביאות בחשבון את שלב הניסויים הקליניים, ייעוד התרופה וסוג התרופה. יחד עם זאת, כאשר החברה או המיזם נמצאים בתחילת דרכם לא ניתן לבצע הערכת שווי איכותית, מאחר ומימד הסיכון אדיר וסיכויי ההצלחה לא ידועים. לכן, במידה ונדרשת הערכת שווי בשלב מקדמי, עדיף ומקובל להיעזר ב"מודל השוק" אשר מנתח עסקאות דומות בהתייחס להתפתחות שלבי מסחור המוצר, אופי המוצר, גודל שוק היעד וכדומה.

זהות הנהלה והאסטרטגיה העסקית: הנהלה בעלת ניסיון ורקורד איכותי תפתח קשרים עסקיים אשר נחוצים לפיתוח התרופה ושיווקה, תגייס כח אדם איכותי ותוביל גיוסי כסף מוצלחים. בנוסף, חשוב לבחון את האסטרטגיה העסקית של החברה, האם לחברה יש אסטרטגיה מגובשת בנושא מיזמים רפואיים וניסויים קליניים המגדירים את המטרות והיעדים של החברה. אי-קיום אסטרטגיה ברורה עלול לגרום לפיזור לא ממוקד של משאבי החברה בין הפעילויות השונות.

תקציב ומקורות מימון: מימד נוסף אשר חשוב לבחון הינו היקף המשאבים התקציביים הקיימים לחברה לצורך מימון עלויות הניסוי עד לסיומו. חוסר במימון עלול ליצור לחברה קושי להשלים את הניסוי הקליני ואף לאיבוד הכספים אשר הושקעו בניסוי עד כה. כמו כן, חוסר במקורות כספיים עלול להוביל את החברה לגיוס הון נוסף אשר עשוי לדלל את אחזקות המשקיעים. אינדיקציה נוספת להערכת יכולות המימון של החברה ניתן למצוא בנתון קצב שריפת מזומנים, Burn rate, אשר מייצג את הקצב בו מכלה החברה את המשאבים ההוניים שגייסה מהמשקיעים, נתון זה מחושב לפי הסכום "הנשרף" בחודש בודד.

שלב הניסוי, פרוטוקול הניסוי: השלב בו נמצאים הניסויים הקליניים של החברה (Phase I, Phase II, Phase III) הינו קריטי ומשמעותי, מכיוון שאישור למכירת המוצר ניתן לקבל רק לאחר השלמת כל שלבי הניסוי. חובת העמידה בפרוטוקול הניסוי וביעדיו, מהווה נדבך בלתי נפרד מהצלחת הניסוי ונדרשת אף היא לצורך קבלת האישור. התקדמות בשלבי הניסוי מגבירה את הסתברות ההצלחה לקבלת אישורי השיווק הרגולטוריים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רגולציה, הדרך לאישור ה-FDA: קבלת האישור הנכסף הינו תהליך מפרך ויקר אשר מחייב הצמדות חסרת פשרות לתקנות מנהל המזון והתרופות האמריקאי. השוק האמריקאי נחשב לשוק בעל כח קנייה גדול והתרופות אשר משווקות בו נמכרות בד"כ במחירים גבוהים יותר מהמחיר הממוצע בשאר העולם. אישור ה-FDA מהווה חותמת כשרות אשר מספקת הבטחה להכנסות עתידיות ויציבות לאורך שנים. בשנים האחרונות, אנו עדים להתפתחות מגמה הפוכה, שבה נוקשות תקנות ה-FDA גורמות לחברות ביומד רבות להתחיל לשווק את מוצריהן דווקא במדינות מחוץ לארה"ב.

החזרי ביטוח רפואי והמצאות בסלי התרופות: קיימת חשיבות גבוהה להימצאות מוצרי החברה בסלי הביטוח של חברות הביטוח בעולם ו/או קופות החולים. לעיתים קרובות, הצלחת החדרת הפרוצדורה הטיפולית לשווקי היעד תלויה בהצלחת החברה להחדיר את המוצר לביטוחי הבריאות השונים החלים בכל מדינה. מרבית חברות הביומד נעזרות בשירותיו של "מפיץ מקומי", וזאת בשל קשריו עם לקוחות פוטנציאליים וניסיונו המקצועי להאיץ תהליכים בירוקרטיים מול גורמי ממשל במדינת היעד הרלוונטית. הודעה על חתימת הסכם שת"פ עם מפיץ מקומי, מעלה את הסתברות החברה לעמוד בהצלחה ביעדי המכירות ובחדירה לשוק הרלוונטי.

לסיכום: תעשיית הביוטכנולוגיה בארץ טומנת בחובה פוטנציאל רב, המרכזים האקדמיים, ההון האנושי והתמיכה הממשלתית הנדיבה, יוצרים שילוב מנצח אשר מוביל את חברות הביומד לשיעור גבוה של הצלחות בניסויים קליניים ובאקזיטים. בבסיס החלטת ההשקעה נדרש ניתוח מעמיק של פעילות החברה, בחינת שווקי היעד והכרת המתחרים העסקיים, נתונים אלו, יסייעו למשקיע לקבל הערכה מושכלת בדבר סיכויי ההצלחה של המוצר הרפואי. תשומת לב מיוחדת נדרשת לחברות אשר נמצאות בשלבי החיים המוקדמים שלהן, חברות אלו, מציגות מרכיב גדול של חלום ופחות שמות דגש על ההיתכנות הטכנולוגית והעסקית של המיזם הרפואי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אסף 17/01/2014 11:43
    הגב לתגובה זו
    די אן איי ביומדיקל לאמיצים , מרתון שמחזיקה בה לסולידיים
  • 4.
    טוב שאין המלצות. ראינו את האנליסטים בעבר. על הפנים (ל"ת)
    מאיר 16/01/2014 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סולי 16/01/2014 10:08
    הגב לתגובה זו
    למה לא כתבת איזה מניות ביומד מומלצות
  • 2.
    משקיע 15/01/2014 15:44
    הגב לתגובה זו
    בטוח יותר ? גם אם תשואתו צפויה להיות נמוכה ממניה מצליחה כלשהי ?
  • 1.
    סוף סוף קצת שפיות (ל"ת)
    אחד העם 15/01/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.