ענף הביומד ממשיך לרתוח, אבל לא כל הנוצץ זהב

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר MORE בית השקעות, מתייחס לסקטור הביומד
צחי קלמין | (5)
נושאים בכתבה ביומד שוק ההון

שנה מוצלחת עברה על פעילי אחד העם, מדדי המניות המובילות, בראשות מדד המעו"ף, רשמו תשואות דו ספרתיות של למעלה מ- 12%. המדדים הסקטוריאליים לא נשארו מאחור, מדד הבנקים רשם תשואה של 16% ומדדי חברות הביטוח והנדל"ן הניבו תשואה של 25% בקירוב.

סקטור הביומד מוביל את רשימת הסקטורים האטרקטיביים, זאת לאחר שבשנת 2013 רשם הענף תשואה של מעל 30%. ע"פ הערכות מחלקות המחקר של הבנקים ובתי ההשקעות, ענף זה ימשיך לרכז את מרבית העניין ותשומת הלב גם בשנה הקרובה.

לאחרונה, חברות ביוטכנולוגיה זוכות לכותרות חיוביות ביחס להצלחות בניסויים קליניים, חתימה על הסכמי שת"פ וקבלת מענקים ממשלתיים כאלו ואחרים.

אולם, הניסיון מלמד כי פעילי השוק נוטים שלא לרדת לעומקם של דברים ולהמעיט בניתוח משמעות הפרסומים. למעשה, המורכבות של תהליך פיתוח מוצר קליני, פרוצדורת קבלת האישורים הרגולטורים השונים והודעות הבורסה אותן מפיצות החברות, מקשים על האנליסטים ומנהלי ההשקעות להבין ולאמוד את מצבן האמיתי.

במסמך זה, ניתן מס' כללים והדגשים אשר יש בכוחן לסייע למשקיעים בטרם ביצוע השקעה במניות סקטור הביומד:

הערכת שווי: בבסיס ההחלטה לביצוע השקעה בחב' הביומד נמצאת הערכת השווי, הגישה המקובלת לביצוע הערכות השווי נשענת על היוון תזרימי המזומנים להסתברויות ההצלחה של קבלת אישורים רגולטוריים לשיווק. כדי לבחון את הסתברות ההצלחה לקבלת האישורים הרגולטוריים, משתמשים בסטטיסטיקות מקובלות המביאות בחשבון את שלב הניסויים הקליניים, ייעוד התרופה וסוג התרופה. יחד עם זאת, כאשר החברה או המיזם נמצאים בתחילת דרכם לא ניתן לבצע הערכת שווי איכותית, מאחר ומימד הסיכון אדיר וסיכויי ההצלחה לא ידועים. לכן, במידה ונדרשת הערכת שווי בשלב מקדמי, עדיף ומקובל להיעזר ב"מודל השוק" אשר מנתח עסקאות דומות בהתייחס להתפתחות שלבי מסחור המוצר, אופי המוצר, גודל שוק היעד וכדומה.

זהות הנהלה והאסטרטגיה העסקית: הנהלה בעלת ניסיון ורקורד איכותי תפתח קשרים עסקיים אשר נחוצים לפיתוח התרופה ושיווקה, תגייס כח אדם איכותי ותוביל גיוסי כסף מוצלחים. בנוסף, חשוב לבחון את האסטרטגיה העסקית של החברה, האם לחברה יש אסטרטגיה מגובשת בנושא מיזמים רפואיים וניסויים קליניים המגדירים את המטרות והיעדים של החברה. אי-קיום אסטרטגיה ברורה עלול לגרום לפיזור לא ממוקד של משאבי החברה בין הפעילויות השונות.

תקציב ומקורות מימון: מימד נוסף אשר חשוב לבחון הינו היקף המשאבים התקציביים הקיימים לחברה לצורך מימון עלויות הניסוי עד לסיומו. חוסר במימון עלול ליצור לחברה קושי להשלים את הניסוי הקליני ואף לאיבוד הכספים אשר הושקעו בניסוי עד כה. כמו כן, חוסר במקורות כספיים עלול להוביל את החברה לגיוס הון נוסף אשר עשוי לדלל את אחזקות המשקיעים. אינדיקציה נוספת להערכת יכולות המימון של החברה ניתן למצוא בנתון קצב שריפת מזומנים, Burn rate, אשר מייצג את הקצב בו מכלה החברה את המשאבים ההוניים שגייסה מהמשקיעים, נתון זה מחושב לפי הסכום "הנשרף" בחודש בודד.

שלב הניסוי, פרוטוקול הניסוי: השלב בו נמצאים הניסויים הקליניים של החברה (Phase I, Phase II, Phase III) הינו קריטי ומשמעותי, מכיוון שאישור למכירת המוצר ניתן לקבל רק לאחר השלמת כל שלבי הניסוי. חובת העמידה בפרוטוקול הניסוי וביעדיו, מהווה נדבך בלתי נפרד מהצלחת הניסוי ונדרשת אף היא לצורך קבלת האישור. התקדמות בשלבי הניסוי מגבירה את הסתברות ההצלחה לקבלת אישורי השיווק הרגולטוריים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רגולציה, הדרך לאישור ה-FDA: קבלת האישור הנכסף הינו תהליך מפרך ויקר אשר מחייב הצמדות חסרת פשרות לתקנות מנהל המזון והתרופות האמריקאי. השוק האמריקאי נחשב לשוק בעל כח קנייה גדול והתרופות אשר משווקות בו נמכרות בד"כ במחירים גבוהים יותר מהמחיר הממוצע בשאר העולם. אישור ה-FDA מהווה חותמת כשרות אשר מספקת הבטחה להכנסות עתידיות ויציבות לאורך שנים. בשנים האחרונות, אנו עדים להתפתחות מגמה הפוכה, שבה נוקשות תקנות ה-FDA גורמות לחברות ביומד רבות להתחיל לשווק את מוצריהן דווקא במדינות מחוץ לארה"ב.

החזרי ביטוח רפואי והמצאות בסלי התרופות: קיימת חשיבות גבוהה להימצאות מוצרי החברה בסלי הביטוח של חברות הביטוח בעולם ו/או קופות החולים. לעיתים קרובות, הצלחת החדרת הפרוצדורה הטיפולית לשווקי היעד תלויה בהצלחת החברה להחדיר את המוצר לביטוחי הבריאות השונים החלים בכל מדינה. מרבית חברות הביומד נעזרות בשירותיו של "מפיץ מקומי", וזאת בשל קשריו עם לקוחות פוטנציאליים וניסיונו המקצועי להאיץ תהליכים בירוקרטיים מול גורמי ממשל במדינת היעד הרלוונטית. הודעה על חתימת הסכם שת"פ עם מפיץ מקומי, מעלה את הסתברות החברה לעמוד בהצלחה ביעדי המכירות ובחדירה לשוק הרלוונטי.

לסיכום: תעשיית הביוטכנולוגיה בארץ טומנת בחובה פוטנציאל רב, המרכזים האקדמיים, ההון האנושי והתמיכה הממשלתית הנדיבה, יוצרים שילוב מנצח אשר מוביל את חברות הביומד לשיעור גבוה של הצלחות בניסויים קליניים ובאקזיטים. בבסיס החלטת ההשקעה נדרש ניתוח מעמיק של פעילות החברה, בחינת שווקי היעד והכרת המתחרים העסקיים, נתונים אלו, יסייעו למשקיע לקבל הערכה מושכלת בדבר סיכויי ההצלחה של המוצר הרפואי. תשומת לב מיוחדת נדרשת לחברות אשר נמצאות בשלבי החיים המוקדמים שלהן, חברות אלו, מציגות מרכיב גדול של חלום ופחות שמות דגש על ההיתכנות הטכנולוגית והעסקית של המיזם הרפואי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אסף 17/01/2014 11:43
    הגב לתגובה זו
    די אן איי ביומדיקל לאמיצים , מרתון שמחזיקה בה לסולידיים
  • 4.
    טוב שאין המלצות. ראינו את האנליסטים בעבר. על הפנים (ל"ת)
    מאיר 16/01/2014 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סולי 16/01/2014 10:08
    הגב לתגובה זו
    למה לא כתבת איזה מניות ביומד מומלצות
  • 2.
    משקיע 15/01/2014 15:44
    הגב לתגובה זו
    בטוח יותר ? גם אם תשואתו צפויה להיות נמוכה ממניה מצליחה כלשהי ?
  • 1.
    סוף סוף קצת שפיות (ל"ת)
    אחד העם 15/01/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.