תזרים פקיעה וביטחונות - משלימים זה את זה או קשורים זה בזה?
"אבל מה זה משנה התזרים פקיעה אם יש לי בטחונות?"
"לפני שבוע הביטחונות שלי היו תקינים, מה קרה?"
מסחר באופציות מציב אתגרים חדשים בפני הסוחר שרגיל לסחור במניות ואג"ח. כשאני כותב אופציות אני מתכוון לנגזרים (CALL ו-PUT) - לא כתבי אופציה (WARRENT) או אופציות עובדים שחברים שלכם מהיי-טק מקבלים כל הזמן. כל מי שקונה אופציות שלא לצרכי הגנה אלא כאפיק השקעה בפני עצמו, מודע לכך שמדובר בנכסים תנודתיים מאוד בעלי אורך חיים קצר יחסית (אורך חיים מקסימלי של אופציות מעו"ף הוא 3 חודשים). ועם כל זאת, לא אחת הופתעתי לגלות שסוחרי אופציות רבים לא טורחים ללמוד הרבה יותר מכך.
אופציות נוצרות יש מאין, ברגע שקונה ומוכר מעוניינים לבצע עסקה. כאשר רוצים למכור בחסר אופציות, המוכר למעשה יוצר אופציה עבור הקונה, לכן בסלנג המקצועי פעולה זו נקראת כתיבת אופציה. במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל ישירות לחשבונו את סכום הקניה ששילם הקונה (הפרמיה), וכנגד, עליו להעמיד בטחונות. גובה הביטחונות תלוי בסוג הפוזיציה (אם היא מגודרת/ האם היא בכסף/ ימים שנותרו לפקיעה וכו').
דרישת הביטחונות עצמה נקבעת ע"פ הבורסה מבין כל תרחישי הביטחונות שהיא הגדירה. החל מ-2001, מערך התרחישים בשוק הנגזרים בבורסה המקומית מכיל 45 תרחישים של "מצבי שוק" (ב-44 תרחישים מחושב שווי תיאורטי של תיק לקוח על פי נוסחת Black & Scholes. בתרחיש ה-45 מחושב שווי השוק הנוכחי של התיק). דרישת הביטחונות נקבעת בהתאם לתרחיש הגרוע ביותר.
עד כה סביר להניח שלא חידשתי כלום לסוחרי האופציות ותיקים, ואכן מטרתי בטור זה היא לא ללמד או לחדש לשועלים הוותיקים בתחום. ברצוני לנסות לחדד חלק מאותן נקודות, אשר מניסיוני האישי גיליתי שמבלבלות סוחרים רבים במסחר באופציות:
- דרישת בטחונות אינה זהה להפסד מקסימלי מהפוזיציה - דרישת הביטחונות, כשמה כן היא, מציינת את יתרת הביטחונות המינימלית שהסוחר צריך בשביל לכתוב פוזיציה ע"פ התרחיש הגרוע ביותר, ואינה מתייחסת לכמה יפסיד או ישלם באותו מדד. אם הצהרה זאת נשמעת לכם מוזרה, חשוב לזכור שהתרחישים השונים בודקים את הדרישה בכל אחד מ-44 המדדים, והם זהים עבור כל הסוחרים באופציות מעו"ף בארץ. הבורסה לא בודקת באופן פרטני עבור כל סוחר וסוחר בהתאם לפוזיציה הייחודית לו מהו המדד הבעייתי ביותר עבורו.
- דרישת בטחונות משתנה לאורך זמן - במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל ישירות לחשבונו את הפרמיה ששילם הקונה, אך כאמור עליו להעמיד בטחונות. כל עוד מדובר בפוזיציה שנדרשים בגינה בטחונות (בהנחה שלא מדובר בפוזיציה מגודרת לחלוטין) אז דרישת בטחונות זה דבר דינמי שמשתנה כל הזמן, בהתאם למספר הימים שנותרו לפקיעת האופציות ולמצב השוק.
מסיבה זו הרבה סוחרים עוקבים אחרי הפוזיציה שלהם מדי יום, מתאימים אותה לשוק באופן רציף ומוודאים שהפוזיציה שלהם לא תחרוג מביטחונות הקיימים אצלם בתיק.
- בטחונות זה לא הכל בחיים - הבעיה עם המעקב התמידי אחר הביטחונות במרדף אחר השוק, שלעיתים גם סוחרי האופציות הוותיקים ביותר שוכחים בסופו של דבר מה הפוזיציה המקורית שהם בנו. בהנחה שסוחר מתכנן לפתוח פוזיציה באופציות ולהישאר איתה עד מועד פקיעתה, הוא חייב לדעת כמה כסף יקבל או יצטרך לשלם בכל מדד פקיעה (תזרים פקיעה).
עניין "שולי" זה לפעמים מסתבך, במיוחד כאשר הסוחר מבצע במהלך התקופה מספר רב של פעולות בניסיון להתאים את התיק שלו לשוק ההון - אז נוצרת לנו פוזיציה שמורכבת טלאים טלאים. מסיבה זו הרבה סוחרים בשלב כזה או אחר פשוט מתחילים להסתמך על תרחישי הביטחונות של הבורסה ושוכחים מתזרים הפקיעה שלהם. כפי שראינו הסתמכות עיוורת על דרישת הביטחונות היא לא רק שגויה, אלא גם מסוכנת ועלולה להוביל להפסדים ניכרים לסוחרים.
כיום, שיש פקיעת אופציות מעו"ף מדי שבוע ואיומי מלחמה והשמדת מדינת ישראל עולים אחת לרבעון (בערך). אני מאמין שחשוב שכל סוחר אופציות יכיר את נקודות אלו, כיוון שמלבד הריגוש וההנאה שבמסחר באופציות בסוף היום המטרה של כולנו היא להרוויח כסף.
- 5.דניס 28/10/2013 18:23הגב לתגובה זוגדוד 9242 אש!!!!
- 4.שלומית 28/10/2013 16:00הגב לתגובה זוחוות דעת מעניינת מאוד, סוף סוף אני מבינה מה התהליך של אופציות
- סוחר מעוף 29/10/2013 06:58הגב לתגובה זואת תפסידי את התחתונים שלך!
- 3.סוחר 28/10/2013 14:47הגב לתגובה זולך ללמוד בדיוק על שיטת התרחישים ממליץ לך אצל פניני: התרחישים מודדים את שווי הפוזיציה בהנחה שתצטרך מיידית לסגור אותה בכול תרחיש שוק פעם בעליית סטיה ופעם בירידת סטייה, אם יש לך אמצעים נזילים המכסים את הדרישה מצבך טוב אם לא מתחילות הבעיות....שוב ממליץ לך ללמוד את הנושא.
- 2.מוטי לוי 28/10/2013 13:54הגב לתגובה זוכתבה מועילה מאד. טוב לראות שישנם בתי השקעות שמבהירים ללקוח את מידת הזהירות שבה הם צריכים לנקוט לפני השקעה בנגזרים.
- 1.ג'ינג'י 28/10/2013 11:20הגב לתגובה זוהכותב ממש יודע על מה הוא מדבר
- אבל עברית לא משהו (ל"ת)דנה 28/10/2013 18:34הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
