תזרים פקיעה וביטחונות - משלימים זה את זה או קשורים זה בזה?
"אבל מה זה משנה התזרים פקיעה אם יש לי בטחונות?"
"לפני שבוע הביטחונות שלי היו תקינים, מה קרה?"
מסחר באופציות מציב אתגרים חדשים בפני הסוחר שרגיל לסחור במניות ואג"ח. כשאני כותב אופציות אני מתכוון לנגזרים (CALL ו-PUT) - לא כתבי אופציה (WARRENT) או אופציות עובדים שחברים שלכם מהיי-טק מקבלים כל הזמן. כל מי שקונה אופציות שלא לצרכי הגנה אלא כאפיק השקעה בפני עצמו, מודע לכך שמדובר בנכסים תנודתיים מאוד בעלי אורך חיים קצר יחסית (אורך חיים מקסימלי של אופציות מעו"ף הוא 3 חודשים). ועם כל זאת, לא אחת הופתעתי לגלות שסוחרי אופציות רבים לא טורחים ללמוד הרבה יותר מכך.
אופציות נוצרות יש מאין, ברגע שקונה ומוכר מעוניינים לבצע עסקה. כאשר רוצים למכור בחסר אופציות, המוכר למעשה יוצר אופציה עבור הקונה, לכן בסלנג המקצועי פעולה זו נקראת כתיבת אופציה. במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל ישירות לחשבונו את סכום הקניה ששילם הקונה (הפרמיה), וכנגד, עליו להעמיד בטחונות. גובה הביטחונות תלוי בסוג הפוזיציה (אם היא מגודרת/ האם היא בכסף/ ימים שנותרו לפקיעה וכו').
דרישת הביטחונות עצמה נקבעת ע"פ הבורסה מבין כל תרחישי הביטחונות שהיא הגדירה. החל מ-2001, מערך התרחישים בשוק הנגזרים בבורסה המקומית מכיל 45 תרחישים של "מצבי שוק" (ב-44 תרחישים מחושב שווי תיאורטי של תיק לקוח על פי נוסחת Black & Scholes. בתרחיש ה-45 מחושב שווי השוק הנוכחי של התיק). דרישת הביטחונות נקבעת בהתאם לתרחיש הגרוע ביותר.
עד כה סביר להניח שלא חידשתי כלום לסוחרי האופציות ותיקים, ואכן מטרתי בטור זה היא לא ללמד או לחדש לשועלים הוותיקים בתחום. ברצוני לנסות לחדד חלק מאותן נקודות, אשר מניסיוני האישי גיליתי שמבלבלות סוחרים רבים במסחר באופציות:
- דרישת בטחונות אינה זהה להפסד מקסימלי מהפוזיציה - דרישת הביטחונות, כשמה כן היא, מציינת את יתרת הביטחונות המינימלית שהסוחר צריך בשביל לכתוב פוזיציה ע"פ התרחיש הגרוע ביותר, ואינה מתייחסת לכמה יפסיד או ישלם באותו מדד. אם הצהרה זאת נשמעת לכם מוזרה, חשוב לזכור שהתרחישים השונים בודקים את הדרישה בכל אחד מ-44 המדדים, והם זהים עבור כל הסוחרים באופציות מעו"ף בארץ. הבורסה לא בודקת באופן פרטני עבור כל סוחר וסוחר בהתאם לפוזיציה הייחודית לו מהו המדד הבעייתי ביותר עבורו.
- דרישת בטחונות משתנה לאורך זמן - במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל ישירות לחשבונו את הפרמיה ששילם הקונה, אך כאמור עליו להעמיד בטחונות. כל עוד מדובר בפוזיציה שנדרשים בגינה בטחונות (בהנחה שלא מדובר בפוזיציה מגודרת לחלוטין) אז דרישת בטחונות זה דבר דינמי שמשתנה כל הזמן, בהתאם למספר הימים שנותרו לפקיעת האופציות ולמצב השוק.
מסיבה זו הרבה סוחרים עוקבים אחרי הפוזיציה שלהם מדי יום, מתאימים אותה לשוק באופן רציף ומוודאים שהפוזיציה שלהם לא תחרוג מביטחונות הקיימים אצלם בתיק.
- בטחונות זה לא הכל בחיים - הבעיה עם המעקב התמידי אחר הביטחונות במרדף אחר השוק, שלעיתים גם סוחרי האופציות הוותיקים ביותר שוכחים בסופו של דבר מה הפוזיציה המקורית שהם בנו. בהנחה שסוחר מתכנן לפתוח פוזיציה באופציות ולהישאר איתה עד מועד פקיעתה, הוא חייב לדעת כמה כסף יקבל או יצטרך לשלם בכל מדד פקיעה (תזרים פקיעה).
עניין "שולי" זה לפעמים מסתבך, במיוחד כאשר הסוחר מבצע במהלך התקופה מספר רב של פעולות בניסיון להתאים את התיק שלו לשוק ההון - אז נוצרת לנו פוזיציה שמורכבת טלאים טלאים. מסיבה זו הרבה סוחרים בשלב כזה או אחר פשוט מתחילים להסתמך על תרחישי הביטחונות של הבורסה ושוכחים מתזרים הפקיעה שלהם. כפי שראינו הסתמכות עיוורת על דרישת הביטחונות היא לא רק שגויה, אלא גם מסוכנת ועלולה להוביל להפסדים ניכרים לסוחרים.
כיום, שיש פקיעת אופציות מעו"ף מדי שבוע ואיומי מלחמה והשמדת מדינת ישראל עולים אחת לרבעון (בערך). אני מאמין שחשוב שכל סוחר אופציות יכיר את נקודות אלו, כיוון שמלבד הריגוש וההנאה שבמסחר באופציות בסוף היום המטרה של כולנו היא להרוויח כסף.
- 5.דניס 28/10/2013 18:23הגב לתגובה זוגדוד 9242 אש!!!!
- 4.שלומית 28/10/2013 16:00הגב לתגובה זוחוות דעת מעניינת מאוד, סוף סוף אני מבינה מה התהליך של אופציות
- סוחר מעוף 29/10/2013 06:58הגב לתגובה זואת תפסידי את התחתונים שלך!
- 3.סוחר 28/10/2013 14:47הגב לתגובה זולך ללמוד בדיוק על שיטת התרחישים ממליץ לך אצל פניני: התרחישים מודדים את שווי הפוזיציה בהנחה שתצטרך מיידית לסגור אותה בכול תרחיש שוק פעם בעליית סטיה ופעם בירידת סטייה, אם יש לך אמצעים נזילים המכסים את הדרישה מצבך טוב אם לא מתחילות הבעיות....שוב ממליץ לך ללמוד את הנושא.
- 2.מוטי לוי 28/10/2013 13:54הגב לתגובה זוכתבה מועילה מאד. טוב לראות שישנם בתי השקעות שמבהירים ללקוח את מידת הזהירות שבה הם צריכים לנקוט לפני השקעה בנגזרים.
- 1.ג'ינג'י 28/10/2013 11:20הגב לתגובה זוהכותב ממש יודע על מה הוא מדבר
- אבל עברית לא משהו (ל"ת)דנה 28/10/2013 18:34הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")