תזרים פקיעה וביטחונות - משלימים זה את זה או קשורים זה בזה?

יוני ברעם, מנהל חדר מסחר, מיטב דש טרייד, מתייחס למסחר באופציות ולשלבים המבלבלים שבתחום
יוני ברעם | (7)

"אבל מה זה משנה התזרים פקיעה אם יש לי בטחונות?"

"לפני שבוע הביטחונות שלי היו תקינים, מה קרה?"

מסחר באופציות מציב אתגרים חדשים בפני הסוחר שרגיל לסחור במניות ואג"ח. כשאני כותב אופציות אני מתכוון לנגזרים (CALL ו-PUT) - לא כתבי אופציה (WARRENT) או אופציות עובדים שחברים שלכם מהיי-טק מקבלים כל הזמן. כל מי שקונה אופציות שלא לצרכי הגנה אלא כאפיק השקעה בפני עצמו, מודע לכך שמדובר בנכסים תנודתיים מאוד בעלי אורך חיים קצר יחסית (אורך חיים מקסימלי של אופציות מעו"ף הוא 3 חודשים). ועם כל זאת, לא אחת הופתעתי לגלות שסוחרי אופציות רבים לא טורחים ללמוד הרבה יותר מכך.

אופציות נוצרות יש מאין, ברגע שקונה ומוכר מעוניינים לבצע עסקה. כאשר רוצים למכור בחסר אופציות, המוכר למעשה יוצר אופציה עבור הקונה, לכן בסלנג המקצועי פעולה זו נקראת כתיבת אופציה. במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל ישירות לחשבונו את סכום הקניה ששילם הקונה (הפרמיה), וכנגד, עליו להעמיד בטחונות. גובה הביטחונות תלוי בסוג הפוזיציה (אם היא מגודרת/ האם היא בכסף/ ימים שנותרו לפקיעה וכו').

דרישת הביטחונות עצמה נקבעת ע"פ הבורסה מבין כל תרחישי הביטחונות שהיא הגדירה. החל מ-2001, מערך התרחישים בשוק הנגזרים בבורסה המקומית מכיל 45 תרחישים של "מצבי שוק" (ב-44 תרחישים מחושב שווי תיאורטי של תיק לקוח על פי נוסחת Black & Scholes. בתרחיש ה-45 מחושב שווי השוק הנוכחי של התיק). דרישת הביטחונות נקבעת בהתאם לתרחיש הגרוע ביותר.

עד כה סביר להניח שלא חידשתי כלום לסוחרי האופציות ותיקים, ואכן מטרתי בטור זה היא לא ללמד או לחדש לשועלים הוותיקים בתחום. ברצוני לנסות לחדד חלק מאותן נקודות, אשר מניסיוני האישי גיליתי שמבלבלות סוחרים רבים במסחר באופציות:

- דרישת בטחונות אינה זהה להפסד מקסימלי מהפוזיציה - דרישת הביטחונות, כשמה כן היא, מציינת את יתרת הביטחונות המינימלית שהסוחר צריך בשביל לכתוב פוזיציה ע"פ התרחיש הגרוע ביותר, ואינה מתייחסת לכמה יפסיד או ישלם באותו מדד. אם הצהרה זאת נשמעת לכם מוזרה, חשוב לזכור שהתרחישים השונים בודקים את הדרישה בכל אחד מ-44 המדדים, והם זהים עבור כל הסוחרים באופציות מעו"ף בארץ. הבורסה לא בודקת באופן פרטני עבור כל סוחר וסוחר בהתאם לפוזיציה הייחודית לו מהו המדד הבעייתי ביותר עבורו.

- דרישת בטחונות משתנה לאורך זמן - במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל ישירות לחשבונו את הפרמיה ששילם הקונה, אך כאמור עליו להעמיד בטחונות. כל עוד מדובר בפוזיציה שנדרשים בגינה בטחונות (בהנחה שלא מדובר בפוזיציה מגודרת לחלוטין) אז דרישת בטחונות זה דבר דינמי שמשתנה כל הזמן, בהתאם למספר הימים שנותרו לפקיעת האופציות ולמצב השוק.

מסיבה זו הרבה סוחרים עוקבים אחרי הפוזיציה שלהם מדי יום, מתאימים אותה לשוק באופן רציף ומוודאים שהפוזיציה שלהם לא תחרוג מביטחונות הקיימים אצלם בתיק.

- בטחונות זה לא הכל בחיים - הבעיה עם המעקב התמידי אחר הביטחונות במרדף אחר השוק, שלעיתים גם סוחרי האופציות הוותיקים ביותר שוכחים בסופו של דבר מה הפוזיציה המקורית שהם בנו. בהנחה שסוחר מתכנן לפתוח פוזיציה באופציות ולהישאר איתה עד מועד פקיעתה, הוא חייב לדעת כמה כסף יקבל או יצטרך לשלם בכל מדד פקיעה (תזרים פקיעה).

עניין "שולי" זה לפעמים מסתבך, במיוחד כאשר הסוחר מבצע במהלך התקופה מספר רב של פעולות בניסיון להתאים את התיק שלו לשוק ההון - אז נוצרת לנו פוזיציה שמורכבת טלאים טלאים. מסיבה זו הרבה סוחרים בשלב כזה או אחר פשוט מתחילים להסתמך על תרחישי הביטחונות של הבורסה ושוכחים מתזרים הפקיעה שלהם. כפי שראינו הסתמכות עיוורת על דרישת הביטחונות היא לא רק שגויה, אלא גם מסוכנת ועלולה להוביל להפסדים ניכרים לסוחרים.

כיום, שיש פקיעת אופציות מעו"ף מדי שבוע ואיומי מלחמה והשמדת מדינת ישראל עולים אחת לרבעון (בערך). אני מאמין שחשוב שכל סוחר אופציות יכיר את נקודות אלו, כיוון שמלבד הריגוש וההנאה שבמסחר באופציות בסוף היום המטרה של כולנו היא להרוויח כסף.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דניס 28/10/2013 18:23
    הגב לתגובה זו
    גדוד 9242 אש!!!!
  • 4.
    שלומית 28/10/2013 16:00
    הגב לתגובה זו
    חוות דעת מעניינת מאוד, סוף סוף אני מבינה מה התהליך של אופציות
  • סוחר מעוף 29/10/2013 06:58
    הגב לתגובה זו
    את תפסידי את התחתונים שלך!
  • 3.
    סוחר 28/10/2013 14:47
    הגב לתגובה זו
    לך ללמוד בדיוק על שיטת התרחישים ממליץ לך אצל פניני: התרחישים מודדים את שווי הפוזיציה בהנחה שתצטרך מיידית לסגור אותה בכול תרחיש שוק פעם בעליית סטיה ופעם בירידת סטייה, אם יש לך אמצעים נזילים המכסים את הדרישה מצבך טוב אם לא מתחילות הבעיות....שוב ממליץ לך ללמוד את הנושא.
  • 2.
    מוטי לוי 28/10/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
    כתבה מועילה מאד. טוב לראות שישנם בתי השקעות שמבהירים ללקוח את מידת הזהירות שבה הם צריכים לנקוט לפני השקעה בנגזרים.
  • 1.
    ג'ינג'י 28/10/2013 11:20
    הגב לתגובה זו
    הכותב ממש יודע על מה הוא מדבר
  • אבל עברית לא משהו (ל"ת)
    דנה 28/10/2013 18:34
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.