בשוקי ההון מעריכים כי נגידת בנק ישראל הנכנסת, קרנית פלוג, תשאף לנהל מדיניות מוניטארית מרחיבה, שתתמוך בפעילות המשק. לזאת לאור האינפלציה הנמוכה במשק. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד 1.3% בלבד ובששת החודשים הבאים ייתכן כי לא יעלה כלל. אני סבור כי הקצב הנמוך של האינפלציה מתעה. בטור זה אתאר מספר גורמים העלולים לסבך את התמונה ולגרום למדד לעלות מהר יותר.

- הפעילות הכלכלית המקומית אינה נמוכה ולא מסתמנת בה האטה של ממש. שיעור הבלתי מועסקים נמצא קצת מעל 6%, מחצית משיעורו במדינות גוש האירו. הלמ"ס מעריכה שהתמ"ג יגדל השנה 3.5%, או 1.5% לנפש - נתונים שמשקים רבים ירצו להתהדר בהם. במבט קדימה, המדד המשולב משקף האצה בגידול התמ"ג העסקי, שמקורה בתחילת הפקת הגז הטבעי, אך גם בלעדיו מצביעה על התרחבות יציבה.

- ב-12 החודשים האחרונים גדל היצע הכסף 14.1%. בארבעת החודשים האחרונים לבדם הייתה עלייה בת 10% - קצב מהיר מדי עבור קצבי ההתרחבות (המדד המשולב עלה כ-2% ב-12 החודשים האחרונים) ועליית המחירים (מדד המחירים לצרכן עלה, כאמור, 1.3%). גידול עודף בהיצע הכסף עלול לקדם לחצי מחירים.

- שער הדולר כנגד השקל ירד 6% השנה ו-8% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד כנגד האירו ירד השטר הירוק פחות: 4% ו-6%, בהתאמה. עם זאת, לפי השוואת שער הנוכחי לשערים הנגזרים ממשוואות ארביטראז' של קצבי האינפלציה והריביות בארץ ובארה"ב, אין פיחות או ייסוף יתר של המטבע הישראלי. בנפרד, אם מאמצי הרשויות יצליחו, או הדולר יתאושש בעולם והשקל יופחת כנגדו, ימהרו משקי הבית להסב חלק מתצרוכתם מחו"ל לארץ.

- הירידה בקצב האינפלציה לא תארך זמן רב. לפי שוק ההון, בשנה השנייה מסתמנת עלייה של 2.3% במדד המחירים לצרכן. היות ויעד האינפלציה נע בטווח של 1%-3%, ריבית בשיעור 1% עלולה להיות נמוכה מדי, בפרט אם תוחזק כך תקופה ארוכה.

- עליות מהירות בשערי המניות גורמות תחושת עושר אצל משקי הבית, המתעלים זאת להוצאות גדולות יותר על מוצרים ושירותים. מדד ת"א 25 עלה 9% מראשית השנה ותל-בונד 20 הוסיף 5%. אם הדבר יימשך, תהיינה לכך השלכות תצרוכתיות ללא היצע מספק לחלקן.

- ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בבעלות דייריהן ב-9.3%, בעוד שכר הדירה עלה פחות מ-1/3 משיעור זה. לאורך זמן ייסגר הפער בין השניים, או לפחות יצטמצם, כיוון שסעיף הדיור מהווה 1/4 ממדד המחירים לצרכן. תהליך כזה עשוי להאיץ את קצב האינפלציה.

- לבסוף, היות ו הריביות ברחבי העולם ובארץ נמוכות כל כך, הפעולות שינקטו בנקים מרכזיים במדינות כגון ישראל תהיינה תלויות במידה רבה בצעדים שינקטו בנקים מרכזיים במדינות המפתח ובראשן ארצות הברית ומדינות גוש האירו.