האם 90 מיליארד דולרים בסיכון מהווה הזדמנות?
רבות דובר בתקופה האחרונה על ה"צוק הפיסקאלי" והשלכותיו. אך צוק נוסף מאיים על חברות רבות נוספות - "צוק הפטנטים" - מוגדר כאשר הכנסות משמעותיות ממוצר אחד או יותר נבעו מההגנה הפטנטית, ואילו עתה הגנה זו עומדת לפוג והמוצר צפוי להיות מותקף על ידי תחליפים זולים יותר.
בתחום הפרמצבטי החברות הגדולות בעולם צפויות להתמודד עם אובדן ההגנה הפטנטית המסתכם במונחי מכירות מקור בכ-90 מיליארד דולר במהלך החמש השנים הבאות. נזכיר מספר חברות הצפויות לחוות אובדן הכנסות משמעותי.
- פייזר (PFE) מתמודדת עם ירידת הכנסה משמעותית כתוצאה מכניסת תחליפים לתרופות הדגל, ליפיטור. התרופה הראשונה שחצתה את רף המכירות השנתיות של מעל 10 מיליארד דולרים ברחבי העולם, הניבה לחברה מכירות מצטברות של מעל 130 מילארד ד' צפויה להביא בשנת 2015 מכירות של 3 מיליארד דולר בלבד.
- אלי לילי עם מכירות שנתיות של 22.6 מיליארד דולרים צפויה לאבד את הגנת הפטנט על סימבלטה (Cymbalta) עם מכירות שנתיות של כ-4 מיליארד ד'.
- טבע צפויה לסבול מתחרות עזה לקופקסון, המהווה כ-20% ממכירות החברה ואחראי על כ-50% מהרווח הנקי.
-מרק מאבדת את סינגולר - מכירות מקור של 5 מיליארד דולרים המהוות כ-6% ממכירות החברה בארה"ב.
על רקע התמונה המצטיירת יש להכיר מספר נתונים נוספים: ההוצאה על תרופות ממשיכה לעלות ללא תלות למחירן. העלייה בתוחלת החיים מגדילה את כמות החולים והדרישה למציאת פתרונות רפואיים מתקדמים, הן באמצעות תרופות חדשות המבוססות על תהליכי מחקר חדשנים, והן באמצעות ציוד רפואי מתקדם.
החברות אינן שוקטות על השמרים לצד תהליכי התייעלות מסיבים העוברים על כל התעשייה (אשר השפעתן טובה לטווח הקצר בלבד), ופעולות לחיפוש מקורות צמיחה חדשים. ובצורה זו ראינו חברות אתיות רוכשות חברות העוסקות בציוד רפואי, חברות גנריות הרוכשות חברות העוסקות בשלבים השונים של מחקר ופיתוח תרופות חדשות. למעשה, בשנים הבאות אנו צפויים לראות שבירה של אותן מוסכמות קלאסיות בהן ניתן היה לקטלג חברה לא רק תחת תחום פעילות בודד, אלא חברות הפועלות תחת מגוון רחב של תחומי פעילות.
החברות בישראל מאופיינות בחברות חדשניות היכולות להוות חברות מטרה ולהלן מס' דוגמאות:
פייזר אופיינה כאמור במכירות של תרופות גנריות ופועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם חברת פרוטליקס , המייצרת תרופה למחלת הגושה בשיטת ייצור חדשנית. בנוסף, פייזר השקיעה בחברת ניורונאוטיקס (Neuronetics) המטפלת בשיטת TMS באמצעות ציוד רפואי.
בישראל פועלת בריינסויי הפועלת בשיטת ה-DTMS. כמוה גם אינטק פארמה מפתחת תרופות ופועלת בשיטת ייצור חדשנית היכולה להאריך חיי פטנט על תרופות קיימות. ישנן חברות נוספות כדוגמת כן פייט וביוליין שבמידה ואכן יעמדו ביעדים הקליניים יהוו גם הן יעד אטרקטיבי לשיתוף פעולה או קומפיוג'ן הפועלת בשלבים המוקדמים של איתור מולקולות לתרופות למחלות סרטניות. איתור מוקדם של חברות שמהוות יעד לרכישה יכול להשיא למשקיעים תשואה של עשרות אחוזים.
- 1.נהדר,לחשוב מחוץ ל"קופסה". (ל"ת)אבנר 23/10/2013 22:06הגב לתגובה זו

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7