האם 90 מיליארד דולרים בסיכון מהווה הזדמנות?
רבות דובר בתקופה האחרונה על ה"צוק הפיסקאלי" והשלכותיו. אך צוק נוסף מאיים על חברות רבות נוספות - "צוק הפטנטים" - מוגדר כאשר הכנסות משמעותיות ממוצר אחד או יותר נבעו מההגנה הפטנטית, ואילו עתה הגנה זו עומדת לפוג והמוצר צפוי להיות מותקף על ידי תחליפים זולים יותר.
בתחום הפרמצבטי החברות הגדולות בעולם צפויות להתמודד עם אובדן ההגנה הפטנטית המסתכם במונחי מכירות מקור בכ-90 מיליארד דולר במהלך החמש השנים הבאות. נזכיר מספר חברות הצפויות לחוות אובדן הכנסות משמעותי.
- פייזר (PFE) מתמודדת עם ירידת הכנסה משמעותית כתוצאה מכניסת תחליפים לתרופות הדגל, ליפיטור. התרופה הראשונה שחצתה את רף המכירות השנתיות של מעל 10 מיליארד דולרים ברחבי העולם, הניבה לחברה מכירות מצטברות של מעל 130 מילארד ד' צפויה להביא בשנת 2015 מכירות של 3 מיליארד דולר בלבד.
- אלי לילי עם מכירות שנתיות של 22.6 מיליארד דולרים צפויה לאבד את הגנת הפטנט על סימבלטה (Cymbalta) עם מכירות שנתיות של כ-4 מיליארד ד'.
- טבע צפויה לסבול מתחרות עזה לקופקסון, המהווה כ-20% ממכירות החברה ואחראי על כ-50% מהרווח הנקי.
-מרק מאבדת את סינגולר - מכירות מקור של 5 מיליארד דולרים המהוות כ-6% ממכירות החברה בארה"ב.
על רקע התמונה המצטיירת יש להכיר מספר נתונים נוספים: ההוצאה על תרופות ממשיכה לעלות ללא תלות למחירן. העלייה בתוחלת החיים מגדילה את כמות החולים והדרישה למציאת פתרונות רפואיים מתקדמים, הן באמצעות תרופות חדשות המבוססות על תהליכי מחקר חדשנים, והן באמצעות ציוד רפואי מתקדם.
החברות אינן שוקטות על השמרים לצד תהליכי התייעלות מסיבים העוברים על כל התעשייה (אשר השפעתן טובה לטווח הקצר בלבד), ופעולות לחיפוש מקורות צמיחה חדשים. ובצורה זו ראינו חברות אתיות רוכשות חברות העוסקות בציוד רפואי, חברות גנריות הרוכשות חברות העוסקות בשלבים השונים של מחקר ופיתוח תרופות חדשות. למעשה, בשנים הבאות אנו צפויים לראות שבירה של אותן מוסכמות קלאסיות בהן ניתן היה לקטלג חברה לא רק תחת תחום פעילות בודד, אלא חברות הפועלות תחת מגוון רחב של תחומי פעילות.
החברות בישראל מאופיינות בחברות חדשניות היכולות להוות חברות מטרה ולהלן מס' דוגמאות:
פייזר אופיינה כאמור במכירות של תרופות גנריות ופועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם חברת פרוטליקס , המייצרת תרופה למחלת הגושה בשיטת ייצור חדשנית. בנוסף, פייזר השקיעה בחברת ניורונאוטיקס (Neuronetics) המטפלת בשיטת TMS באמצעות ציוד רפואי.
בישראל פועלת בריינסויי הפועלת בשיטת ה-DTMS. כמוה גם אינטק פארמה מפתחת תרופות ופועלת בשיטת ייצור חדשנית היכולה להאריך חיי פטנט על תרופות קיימות. ישנן חברות נוספות כדוגמת כן פייט וביוליין שבמידה ואכן יעמדו ביעדים הקליניים יהוו גם הן יעד אטרקטיבי לשיתוף פעולה או קומפיוג'ן הפועלת בשלבים המוקדמים של איתור מולקולות לתרופות למחלות סרטניות. איתור מוקדם של חברות שמהוות יעד לרכישה יכול להשיא למשקיעים תשואה של עשרות אחוזים.
- 1.נהדר,לחשוב מחוץ ל"קופסה". (ל"ת)אבנר 23/10/2013 22:06הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
