מה הביא לסגירת הפער בין שני סוגי חביות הנפט?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לשוני בין רמות המחירים של סוגי הנפט השוני - מה הביא להתהפכות?
יוחאי שויגר | (1)

בחודש האחרון זינק מחיר החוזה על הנפט WTI, החוזה על פיו נקבעת מחירה של חבית נפט בארצות הברית, בכ-14% - מ-94 דולר לחבית ועד כמעט 109 דולר חבית. מה שראוי יותר לציון, זו העובדה כי לראשונה מזה שלוש שנים עקף חוזה ה-WTI את מחיר החוזה מסוג Brent, שמזוקק בים הצפוני ומשווק בעיקר לאירופה.

לכל אורך שלוש השנים האחרונות מחיר הברנט תמיד היה גבוה יותר ממחיר ה-WTI, ובשיאו עמד הפער בין שני החוזים על 27 דולר. בשנה האחרונה עלה מחיר נפט WTI ב-18%, בשעה שמחיר הברנט ירד ב-5%. זהו בהחלט פיצול חריג בין שני חוזים שנסחרים בדרך כלל במתאם גבוה, בעיקר בהתאם לתחזית הצמיחה העולמית. האם זוהי עדות נוספת לפער הצמיחה ההולך ומתרחב בין ארצות הברית לאירופה?

שלל גורמים הביא לעלייה הנוכחית במחירי ה-WTI - ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית, ההרחבה הכמותית המביאה לירידת הדולר ולעליית הסחורות, ירידה באספקת הנפט מקנדה והאופטימיות הכללית בשווקים. עם כל אלה, חשוב לציין כי הזינוק החד במחיר הנפט WTI נבע מהיצע - וביקוש קלאסי. בשנים האחרונות, תשתית בעייתית בהובלת הנפט בארצות הברית גרמה ליצירת צוואר בקבוק והצטברות של מלאים, שהכבידה על מחיר ה-WTI לעומת הברנט.

לעומת זאת, בנייה של מערכת חדשה של צינורות ומסילות בארצות הברית הגבירו את קצב אספקת הנפט מהמאגרים בקאשינג אוקלהומה לשוק האמריקני. בעקבות כך, צנחו המלאים בחדות (ירידה של 27 מיליון חביות בשלושת החודשים האחרונים) ומחיר ה-WTI זינק. כלומר, באופן אירוני, דווקא ההתייעלות הזו הביאה לעלייה במחיר הנפט עבור הצרכן האמריקני.

עכשיו נשאלת השאלה, האם מדובר בסגירת פער בין מחירי שני החוזים, שנובעת כאמור בעיקר משדרוג התשתית והירידה הזמנית במלאים, או שזו מגמה שתתרחב, הן בשל הפער הכלכלי בין ארצות הברית לאירופה והן בשל הפיכתה של ארצות הברית ליצרנית נפט מובילה. לפחות לגבי המהלך הנוכחי, אנחנו מתחילים לראות סימנים של מיצוי ותיקון קרב. על פי נתוני דוח ה-CFTC של הבורסה לחוזים עתידיים, היחס בין סוחרי הלונג על ה-WTI לבין סוחרי השורט הוא בשיא של כל הזמנים. כאשר שוק נוטה באופן כה קיצוני לצד אחד - גוברת הסבירות למפנה.

מלבד זאת, הייתי רוצה להציג בפניכם את הגרף של הנפט, אשר ממנו עולה עוד איתות טכני לכך שהעלייה הנוכחית הגיעה למיצוי. ישנה בתורת הניתוח הטכני תבנית דומיננטית הקרויה "ראש וכתפיים". זוהי תבנית שמתרחשת לרוב בסוף מגמה, והיא מאותתת על מפנה.

בגרף הנוכחי, ראינו לא מכבר היווצרות של תבנית ראש וכתפיים הפוכה. שימו לב כי הראש (ההפוך) נמצא באזור 88, שתי הכתפיים באזור 90.5 וקו הצווארון באזור 98. למעשה כאשר נפרץ קו הצווארון זהו אישוש לתקפות של התבנית, ואכן ראינו את השוק מגיב מאוד חזק לפריצה מעל 98. בדרך כלל, מתוך התבנית אפשר לגזור את היעד של המהלך. היעד של המהלך אמור להיות כמרחק הראש מקו הצווארון - במקרה שלנו 10 דולר לערך (מ-88 ועד 98). ואכן, אנו רואים שמחיר הנפט הגיע כעת קצת מעל 108, 10 דולר לערך מקו הצווארון. לפחות על פי האינדיקטור הזה, הנפט WTI אמור לתקן כלפי מטה כעת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחלה כתבה. (ל"ת)
    אנונימי 24/07/2013 09:26
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.