הקסם של ברננקי: הסיבה לשינויים בשוק

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לנאומו האחרון של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, אשר הביא לשינויים קיצוניים בשוק ההון בכלל ובמסחר במט"ח בפרט
יוחאי שויגר | (2)

מעולם לא היה נגיד עם כזה כוח במילותיו כמו הנוכחי. בשבוע שעבר, כפי שעשה כבר פעמים אינספור במהלך כהונתו, שינה ברננקי במו פיו, שוב, כבמטה קסם, את הכיוון של השוק. האפקט העיקרי בא לידי ביטוי דווקא במסחר בדולר - תוך כמה שעות זינק האירו-דולר כ-500 פיפס מעלה (3.4%), וזאת לאחר שכבר היה על סף קריסה. גם המניות קיבלו דחיפה מעלה והן כבר בשיא חדש.

אז מה היה כה דרמטי בדבריו של ברננקי? מתברר כי החודש האחרון (יוני), שהתאפיין בהתחזקות משמעותית של הדולר ותיקון עמוק יחסית במדדים, לא היה אלא "אי הבנה" אחת גדולה, פרשנות לא נכונה של השוק לגבי כוונותיו של הפד. ברביעי שעבר, במקביל לנאומו של יו"ר הפד, פורסמו גם הפרוטוקולים מישיבת הבנק האחרונה, השופכים אור על המטרה מאחורי דבריו של ברננקי, והדגשים החשובים שיש לשים אליהם לב.

באותה ישיבת בנק אחרונה בסופה הצהירו כי הבנק יתחיל בצמצום רכישות האג"ח בסוף השנה או תחילת 2014 אם הנתונים הכלכליים יאפשרו זאת, חברי הנהלת הבנק הביעו בדיון חשש כי "הצהרה בדבר הכוונות להאט את קצב רכישת האג"ח... תובן שלא כהלכה כמאותתת על הכוונה לסיים את המדיניות המרחיבה". ואמנם, ירידות השערים והתגובה של השוק בעקבות אותה ישיבת ריבית מלמדות, שהשוק אכן פירש את הדברים כתזוזה של הבנק לעבר מדיניות מצמצמת.

ברננקי רצה להזים את התפישה השגויה הזו ולהבהיר שתי נקודות עיקריות - ראשית, לחדד את ההבדל בין "צמצום" (tapering) לבין "הידוק" (tightening), ולהבהיר שצפוי ככל הנראה פרק זמן ממושך בין סיום ההרחבה הכמותית לבין העלאת הריבית במשק. שנית, להבהיר כי כל שינוי בהרחבה הכמותית מותנה באופן הדוק בהערכות הכלכליות, וכי היעדים שהוצבו בתחילה - 6.5% אבטלה ו-2.5% אינפלציה - אינם יעדי סיום אלא רף תחתון לכל בחינה מחודשת של המדיניות.

התגובה העזה שראינו בעקבות נאום ברננקי, מלמדת שהשוק אכן מבצע כעת הערכה מחדש באשר לציפיות מהבנק המרכזי. צריך להוריד את הכובע בפני ברננקי, שהשיג את כל מה שרצה - עליית המניות, ירידת הדולר, ועליית אג"ח מדינה ל-10 שנים. מי שנפגע בצורה המובהקת ביותר הוא הדולר, שכבר הציג סימנים של מפנה שורי. כעת, כשהריבית על הדולר צפויה להישאר אפסית בעתיד הנראה לעין וכלל לא נשקלות העלאות ריבית, הדולר שוב מוצא עצמו כנכס חסר תשואה בתקופה בה כולם תרים בחירוף נפש אחר זו האחרונה.

הדבר בא לידי ביטוי בחזרת הקורלציה ההפוכה בין המניות והנכסים המסוכנים בכלל לבין הדולר. בתקופה האחרונה, על רקע השיפור בכלכלת ארצות הברית והציפיות להקשחת המדיניות המוניטרית בארה"ב, ראינו את הדולר מתחזק במקביל לעליית המניות מעצם היותו נכס שתשואתו צפויה לעלות. כעת, כשזה ירד מהפרק, הדולר שוב נמצא בתחתית סקאלת התשואה ועל כן עליות השערים האחרונות שראינו באו במקביל להיחלשותו של הדולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מארק 16/07/2013 14:09
    הגב לתגובה זו
    עד כמה המצב בשווקים הוא שיקרי, השוק מחפש בצורה נואשת במה להאחז והוא מצא את זה בכל פיפס שיוצא לברננקי מהפה, הרי מצב הכלכלה לא באמת משתפר, האטה בסין ובמדינות המתפתחות, משבר עצום באירופה והפיננסיירים בכל העולם פשוט לא מוכנים עדיין לסיים את החגיגה, אולי בגלל שאין להם למי לשחרר סחורה כי רוב הציבור הפעם נשאר בחוץ ולא קנה את הלוקש הזה
  • 1.
    שם המשחק- עמימות (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.