האם שנות הזהב תמו? על טיבו של התיקון האחרון
השנים האחרונות היו "שנות זהב", תרתי משמע. הסחורה הנוצצת העפילה תוך שנתיים מרמה של 700 דולר לאונקיה ועד לשיא כל הזמנים של 1,930 דולר לאונקיה. לזהב יש כמה פונקציות, כחומר גלם תעשייתי, כ"מטבע" אוניברסלי השומר על ערכו, כעוגן מוניטארי שבנקים מרכזיים שומרים במרתפיהם, כנכס לגידור מפני אינפלציה וסיכון, וכמובן - כנכס ספקולטיבי טהור.
בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, שהוביל למיתון כלכלי עולמי ולתהליך מוניטארי של הדפסת כסף ושחיקת המטבעות, כל הגורמים הללו חברו יחדיו ופעלו לטובתו של הזהב, ובכך הפך להיות הנכס המבוקש בשוק. אולם, בשנה האחרונה התהפכה הקערה, והזהב החל לאבד גובה. התייצבות השוק הפיננסי, הירידה בתחזיות האינפלציה העולמיות, ובעיקר הסיום המתוכנן של סבב ההרחבה הכמותית בארצות הברית, אשר יוביל, בסופו של דבר, להקשחה מוניטרית ביתר כלכלות המפתח - הנחיתו על הזהב מכה קשה והוא החל לצלול, מ-1,700 בינואר ועד שפל של מתחת ל-1,200 בסוף יוני.
בשוק ישנה אימרה לפיה, ככל שהנכס יעפיל גבוה יותר ומהר יותר, כך נפילתו תהיה קשה יותר. זה טיבו של שוק פיננסי כה ממונף. וזה למעשה מה שקרה לזהב. אבל לצניחה הזו גם מתלווה שיח שמטרתו להוציא "שם רע" לזהב, כאשר נשמעת הטענה שהזהב איבד את הפונקציה שלו ככסף אמיתי וככלי להגנה מפני שחיקת המטבעות. אותו שיח משרת את הבנק המרכזי המעוניין לשמור על שוק האג"ח המבעבע. עיקר המכירות של הזהב בחוזים על הזהב ומ-ETFים. הבנקים המרכזיים ומשקיעים גדולים ממשיכים לקנות את הפיזי, והפיצול הזה דווקא מרמז שבמהות, עליונותו של הזהב עדיין שרירה וקיימת.
קל להגיב לאותן תנועות חדות ולהספיד את הזהב. אבל בימים אלו, כאשר התנועות בנכסים מסוימים כה חדות, חשוב לפתוח את אופק הגרפים ולבחון את המגמות ממעוף הציפור, בטווח ארוך יותר. הבה נסתכל על הגרף של הזהב של השנים האחרונות, כדי לנסות ולהעריך את משמעות המהלך האחרון.
אין ספק שאנו רואים מהלך עצום ורב מטה, שסחף עימו משקיעים רבים וגרם לחיסול רבתי של פוזיציות ולבריחה של משקיעים עם בטחונות קטנים יותר. אבל רגע, הבה נשווה את הירידה למהלך העליות הקודם, ונראה את היחסים ביניהם. בניתוח הטכני, אנחנו משתמשים בכלי הקרוי סרגל פיבונאצ'י כדי לאתר רמות של תיקון.
מן העלייה המגמתית האחרונה (מ-700 ל-1900) רמת התיקון הראשונה (38.2%) עמדה סביב 1450. שם אכן היתה תחנת ביניים קצרה, בה השוק בחן את דרכו. 50% תיקון נמצא ב-1300 ושם גם נקבעה תחנת ביניים. שני-שליש (61.8%) עומד סביב 1156 - די קרוב לתחתית של 1180 שראינו לאחרונה.
אז מה היה לנו? תיקון שני-שליש של מהלך מגמתי (בינתיים לכל הפחות). מבחינה טכנית, אין בכך שום דבר מיוחד. המעלית עלתה מהר, והיא יורדת באותה מהירות. על כן, בהסתכלות ארוכה יותר אי אפשר לפסוק ולומר שמהותה של המתכת הצהובה השתנתה. אפילו לא ניתן לומר עדיין שאנחנו בעיצומו של שוק דובי ארוך שנים. עד כה, הירידה של הזהב עדיין נופלת תחת הקריטריונים של תיקון מגמתי.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
