כשהכול נשמע כל כך לוגי - עצור להתייעצות עם האינטואיציה שלך

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, מתייחס לדרך אל ההשקעה הנכונה. למי מוטב להקשיב - לראש הלוגי או ללב האינטואטיבי?
מיכה צ'רניאק | (74)

חיי היום יום של הפעילים בשוק ההון מלאים במפגשים אקראיים, שיחות מסדרון וישיבות. בכל המצבים הללו נזרקים רעיונות רבים לאוויר, כל אחד מהרעיונות או ההצעות מלווה באינספור הסברים לוגיים ומשכנעים. במקרה אחד מתוארת הזדמנות השקעה מעניינת, "שלא ניתן להפסיד בה", במקרה אחר מוסבר, שוב באופן משכנע ביותר, עד כמה מסוכנת השקעה אחרת. אפשר להמשיך כך בלי סוף, אך אני מאמין שהבנתם את התמונה.

בשבוע שעבר מצאתי עצמי במפגש שכזה, בו הדובר מולי הסביר לי בצורה משכנעת מדוע אג"ח בינוניות - ארוכות ממשלתיות ואג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים הן עדיין השקעה לא רעה בכלל. הטיעונים שלו לגבי אג"ח קונצרניות כללו הסבר כי המרווח של מדדי התל בונד ביחס לתשואות באג"ח הממשלתיות למח"מ מקביל (כ-4 שנים) עדיין טוב (מרווח מדד התל בונד עומד על 1.2%-1.5% ביחס לאג"ח ממשלתיות צמודות ל-4 שנים).

הוא המשיך והדגיש כי התשואות באג"ח הקונצרניות בדירוג גבוה בארץ טובות משמעותית מהתשואות של המקבילות שלהן בעולם. לגבי האג"ח הממשלתיות, הזכיר כי הן נסחרות במרווח של כ-2% מהאג"ח האמריקניות המקבילות, שוב במרווח סביר מאוד. דבריו כללו, בין השאר, את הסבריהם המנומקים של הנגיד האמריקני ועמיתו הישראלי, על כך שהריבית לא תעלה בעתיד הנראה לעין. במצב שכזה, כשהתשואה בארץ על פיקדונות קצרים ניצבת על כ-1% ותשואתו של המק"מ לשנה הינה כ-1.6% - 4% על אג"ח ארוכה הינה השקעה מצוינת.

במהלך כל השיחה לא הפסקתי להרהר ביני לבין עצמי עד כמה דבריו של הקולגה כוללים ציטוטים והסברים נכונים, ועד כמה דבריו נשמעים משכנעים. כמובן שלא הסכמתי עם דבריו, הבעיה היא שלא יכולתי לומר לו שהאינטואיציה שלי אומרת אחרת. תחושת הבטן צועקת לי שזאת טעות להשקיע באותן איגרות חוב.

לאחר המפגש בדקתי קצת באינטרנט, על מנת לבחון מהי ההגדרה של אינטואיציה. די מהר הגעתי לציטוט נחמד של אלברט איינשטיין בדיוק באותו נושא, "האינטואיציה היא מתנה מקודשת, המחשבה הלוגית היא עבד נאמן. יצרנו חברה שסוגדת לעבד ומזניחה את המתנה" . אם אלברט איינשטיין חושב שיש חשיבות גדולה לאינטואיציה, מדוע שלא אשתף אתכם באינטואיציות שלי לגבי שוק ההון המקומי לחודשים הקרובים.

- שוק המניות יעלה . לא משנה עד כמה אתם חושבים כי העתיד הפוליטי - מדיני מעורפל, עד כמה המצב הביטחוני מסוכן ועד כמה החשש מהמצב הכלכלי העולמי גדול, בהשוואה למחירים יחסיים, שוק המניות מהווה כאחד הנכסים היחידים שנסחר במחירים נוחים, במיוחד ביחס לפיקדונות ולאגרות החוב.

- מימושים בשוק עוד יבואו . זה טבעו של כל שוק הון - הוא אינו עולה לעד. מימושים הינם חיוביים לשוק עולה כי הם מאפשרים לו לייצר מומנטום להמשך עליות על ידי הכנסת ידיים חדשות למשחק.

- אין טעם להחזיק אג"ח ארוכות- בינוניות ממשלתיות ובדירוגים גבוהים בתשואות הנוכחיות. ההשקעה בנכסים אלו היא משחק באש. כשהתמורה כולה על ההשקעה בנכסים אלו עלובה ומסתכמת בעודף תשואה שנתי של כ-2%, אני מעדיף לשבת בפיקדון או במק"מ, מאשר להשקיע באותם נכסים מדוברים. אם כבר לוקחים סיכון אז מבחינתי עדיף שאקבל פיצוי ראוי על הסיכון.

- עדיין יש מספר חברות, במה שמכונה אג"ח בסיכון גבוה, שלדעתי עשויות להיות מעניינות להשקעה . אג"ח אלו עשויות להניב בשנה הקרובה תשואות גבוהות מאוד. אני מבין מהתגובות לכתבות, שחלק נכבד מכם היה רוצה שאשוב ואכתוב ניתוח לוגי ומפורט כבעבר, לגבי אג"ח אלו על מנת לשתף אתכם בניתוח. אבל בפועל אני חש כי טורים אלו די מיותרים מבחינתי (זה כרוך בעיקר בכאבי ראש עבורי).

חלק מהקוראים, אותם קוראים שאין הסבר לוגי שיכול לנחם אותם אחרי שהשקיעו באחת או שתיים מתוך אג"ח אלו, וחס ושלום גם הפסידו באותה השקעה. אפילו אני הצלחתי להפנים, כי אין זה משנה כמה פעמים אסביר כמה אותן אג"ח מסוכנות ואינן מתאימות לכל אחד. לא משנה כמה פעמים אדגיש שיש לרכוש אותן במינון נמוך תוך פיזור רחב, מתברר כי משקיעים רבים פשוט אינם בנויים לסוג השקעה שכזה. הם אינם מסוגלים לשאת בתוצאות רעות של סוג כזה של השקעות. לכן מאותם קוראים, אני מבקש שמוטב שימתינו בסבלנות עד שהבורסה תייצר מדד אג"ח בסיכון גבוה, כפי שקראתי שהיא עתידה לעשות - אז יהיה להם כלי השקעה שיקטין את הסיכון הקיים בחוסר הפיזור. לקוראים הנאמנים שכבר הפנימו את נושא הפיזור והסיכון, אשתדל לייחד את אחד התורים הבאים לאג"ח מעניינות בסיכון גבוה.

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה

תגובות לכתבה(74):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 33.
    אורי 18/03/2013 15:25
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום, רציתי לשמוע מה דעתך על אג"ח אינטרנט זהב ג', האג"ח הארוכה שנסחרת בשערים של 58 אגורות ונותנת תשואה של כ-20%,לאור הדוחות הטובים של בזק והתחזית האופטימית שנתנה לשנת 2013? מצפה לתובתך אריק
  • 32.
    מדבר מהלב 09/03/2013 22:15
    הגב לתגובה זו
    הם תמיד לטובת בתי ההשקעות הגדולים ולרעת הלקוחות.
  • 31.
    ברבור שחור 09/03/2013 18:49
    הגב לתגובה זו
    אין לך דעה בנוגע לאידיבי? יהיה הסדר או לא יהיה הסדר?
  • 30.
    אלי 09/03/2013 13:14
    הגב לתגובה זו
    רק היום פורסם בגלובס שהוא השקיע 11 מיליון ש"ח בהנפקות אג"ח. סימן שיש לו כסף ל"תרומת בעלים" להסדר בסאני...שלא יחרטט את בעלי האג"ח. רק ה 11 מיליון זה 5% משווי החוב כיום....
  • 29.
    מיכה היקר, ניתוח מצוין אבל השוק מהונדס מידיי (ל"ת)
    מועיז הפזיז 09/03/2013 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    רון 09/03/2013 01:38
    הגב לתגובה זו
    אני יהמר בתקווה שתענה לי. בכל דיוני ההסדר עם בן דב, האם עלתה השאלה מה תעשו (בעלי החוב) אם בן דב יחליט שהוא מעביר את זכיון סמסונג לחברה חדשה שיקים וישאיר את נושיו עם מה שישאר בסאני וסמסונג (כפי שמתכוון לעשות בטאו)?
  • מיכאל צ'רניאק 09/03/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
    1- כן זה עלה , לא כנקודה רשמית כי אין צורך בכך. 2- טכנית הוא יכול לעשות זאת אבל בכך הוא יעבור על חוזה / התחייבות שלו גם מול אג"ח סאני והחשוב יותר גם מול אג"ח סקיילקס (יש סעיף אי תחרות שלו מול החברה בכול ההנפקות שהוא ביצע). 3- החשש הגדול יותר הוא דווקא מאיבוד הזיכיון של סמסונג ולא לבן דוב כי אם לסמסונג עצמה. ברוב העולם סמסונג אינה נוהגת לתת זיכיונות בלעדיים למשווק כמו בישראל ובמקומות רבים סמסונג פותחת חנויות בעצמה באמצעות חברות בת. בארץ כאמור סמסונג פעילה באמצעות סקיילקס. העזיבה הפתאומית של מי שניהל את הפעילות הזו- דוידי פיאמנטה לפני כחודש הדאיגה אותי כי חששתי שאולי יש לסמסונג תוכניות לפעילות. אבל אני רואה כי לאחרונה סקיילקס פותחת חנויות חדשות לפעילות שיווק מכשירי סמסונג כך שאני מבין שמבחינת סקיילקס ובן דוב העסקים כרגע הם כרגיל ולא ידוע להם על חשש לאיבוד הזיכיון.
  • 27.
    איתי 09/03/2013 00:22
    הגב לתגובה זו
    מדוע "להבה" גובה דמי ניהול כל כך גבוהים ועל זה עוד מלבישה דמי הוספה לא מבוטלים ? יש משהו שנעלם מעיני ?
  • מיכאל צ'רניאק 09/03/2013 11:26
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עסק שמטרתו להרוויח ולכן דמי הניהול שנתפסים כיקרים. שים לב שבקרן להבה אג"ח ללא מניות דמי הניהול אומנם הם 1.5% אבל 0.4% לוקח הבנק ( זה נקרה עמלת הפצה , רעיון מצוין כיצד לשמור על הרווח של הבנקים לאחר שהם מכרו את חברות ניהול הקרנות שלהם) , הקרנות בהוסטינג במיטב וגם להם צריך לשלם וגם לבורסה ולרשות ני"ע סה"כ זה עוד 0.2% בשנה. בנוסף יורד לנו מע"מ מדמי הניהול למרות שבדרך כלל אין מע"מ בקרן נאמנות (זה מוסד כספי) , אבל אנחנו משמשים כמנהל השקעות ולכן המדינה לוקחת עוד 0.2% בערך . הנהגתי שיעור הוספה בקרנות שלנו (פעולה שאינה נהוגה בשוק ההון כיום) כי לאנשים יש נטייה לקנות ולמכור קרנות בתדירות מפחידה , היציאה והכניסה של הכספים משבשת מאוד את הניהול שלהן ופוגעת במחזיקים הקיימים , ראה התגובות בקשר ל IBI . דרך אגב ביטלנו את שיעור ההוספה לאחרונה בקרן להבה אג"ח ללא מניות ,כניסיון . אם תבדוק תגלה שרוב חברות ניהול קרנות הנאמנות כמעט ולא מרוויחות מפעילות זו כיום.
  • אני פוסל בד"כ קרנות שגובות ממני דמי הוספה. קונה אחרות. (ל"ת)
    נדב 09/03/2013 20:34
  • איתי 09/03/2013 17:40
    ככל שהקרן גדולה יותר, הכנסות המנהל גדלות, ואני לדוגמה, לא רוכש את קרנות "להבה" כי דמי ההוספה, בדיוק כפי שכתבת, הם חסם בפני לקוחות רבים שמחזיקים רק קרנות, אבל רוצים להבטיח לעצמם פעולות קניה ורכישה בלי "קנסות" כדמי ההוספה. לשיקולכם ?
  • 26.
    קוראת קבועה 09/03/2013 00:14
    הגב לתגובה זו
    האם לסדרה החדשה שתונפק יש בטחונות יותר טובים מאשר לסדרה ד - זה יעזור להחליט האם להענות להצעת החליפין. תודה מראש על התשובה ועל המאמרים המלמדים והמבהירים כל פעם נקודה חשובה אחרת של שוק ההון.
  • מיכאל צ'רניאק 09/03/2013 11:16
    הגב לתגובה זו
    לאג"ח הישנות (סדרות ג,ד) אין כלל ביטחונות כך שלא ניתן להשוואת כלל ביניהן. צריך לשים לב כי מצד אחד את מאריכה את המח"מ של ההשקעה , מצד שני לחברה יש מחסור בנזילות לשנתיים הקרובות ואם החברה תיכנס לבעיות עדיף לשבת באג"ח עם ביטחונות (למרות שלא מדובר בביטחונות החזקים ביותר) מאשר באג"ח ללא ביטחונות. בכול מקרה קשה לי להבין את הדירוג של אג"ח כנפיים. –A נראה כמו רוחב לב מוגזם של חברות הדירוג.
  • 25.
    מה לגבי התכוף? מתי בעלי האגח יקבלו משהו? (ל"ת)
    יאיר 08/03/2013 22:20
    הגב לתגובה זו
  • אני לא עוקב אחרי הצרה הזו ולכן לא אוכל לעזור, מצטער (ל"ת)
    מיכאל צ'רניאק 09/03/2013 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    משה 08/03/2013 21:54
    הגב לתגובה זו
    ירדו 14 אחוז חיכיתי בסבלנות עלה בחזרה ומכרתי הכול שלום אי בי אי ולא להתראות
  • 23.
    משה 08/03/2013 21:45
    הגב לתגובה זו
    באגח המדורגות גבוהה מאחר והסיכון לחדלות פרעון נמוכה מאוד מאוד אז למה לא להחזיק בהם ולקבל אחוז יותר מהפקם או המקם כאשר יש סכום כסף גדול גם אחוז אחד יותר זה משהו
  • מיכאל צ'רניאק 09/03/2013 11:14
    הגב לתגובה זו
    אני אסביר באמצעות דוגמה. אם הכוונה שלך לשבת לאורך זמן על האג"ח הממשלתי הארוך אז אכן אם תשב לפדיון תקבל את התשואה לפיה רכשת את האג"ח. אבל מדובר באג"ח לשנים רבות ואתה מקבע רת התשואה השנתית לפדיון לשנים רבות (סביב 8-10 שנים באג"ח למח"מ של 6-8 שנים). מה יקרה כשהריבית תעלה בעתיד , אז כבר לא יהי לך מרווח של אחוז ביחס לפיקדונות או מק"מ. אם תבדוק תראה כי מדד האג"ח הממשלתי צמוד המדד ירד כ 0.8% מתחילת השנה , אם המדד ימשיך לדשדש או להישחק זה עלול לדחוף משקיעים למכור את האחזקות שלהם גם בהפסד , כידוע לך אנשים לא אוהבים לשבת על השקעות מפסידות ולכן החשש שלי הוא שהשקעה בעת הנוכחית באפיק זה עלולה לדחוף את המשקיעים לעשות טעויות.
  • תודה הבנתי (ל"ת)
    משה 09/03/2013 18:58
  • 22.
    חסיד 08/03/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
    האגחים עושים לך טוב
  • מיכאל צ'רניאק 08/03/2013 17:46
    הגב לתגובה זו
    הדבר שהכי שנוא עלי הוא שפקידים שלא מעניין אותם כלום מלבד להיות פקידים מחליטים כל הזמן מה מותר ומה אסור , כשברוב המקרים הם אינם מבינים כלל בנושא לגביו הם מחליטים עבור כולם.
  • 21.
    מוישה 08/03/2013 14:32
    הגב לתגובה זו
    היו התנגדויות ל"הסדר" עם בעלי האג"ח, יש חדשות אם משהו מתקדם. תודה!
  • מיכאל צ'רניאק 08/03/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
    ביום ה 19/3 צפוי להיות דיון בהסדר עליו סיכמנו עם אלרואי. שים לב כי בגלל ההתמהמהות של בית המשפט פגה תוקף ההצעה של אלרואי. הוא טוען שהוא עומד אחרי הצעתו אבל אין לכך כרגע שום אישור כתוב מלבד ההצהרות בעל פה שהוא נתן. במהלך השבוע הקרוב אצטרך לשוחח עם אלון בנימיני שהוא היועץ המשפטי שנבחר לתפקיד ולהחליט מה צריך לעשות בבית המשפט על מנת שיאפשרו לנו להתקדם עם ההסדר.
  • 20.
    יונית 08/03/2013 12:19
    הגב לתגובה זו
    שם הרי לא אמור להיות סיכון של עליית ריבית...
  • dork 09/03/2013 10:33
    הגב לתגובה זו
    ותהיי במצב שקול לאג"ח ממשלתי בריבית משתנה. האג"חים האלה ממש שאינן שוס כי: 1. כשהריבית במשק יורדת השוק דורש פרמיה ולכן הן נסחרות מתחת ל- 100 אג'. 2. כשהריבית עולה אז היא עולה בכל המשק ובמצב הזה אין לאג"חים הללו שום יתרון על מק"מ. בקיצור, רווחים אין אלא רק פתח להפסדים (אלא כמובן אם רוכשים את האג"ח בדיסקאונט עמוק).
  • מיכאל צ'רניאק 08/03/2013 17:39
    הגב לתגובה זו
    אג"ח בריבית משתנה במיוחד אלו בדירוגים הגבוהים אכן אמור להגן על המשקיע מפני עלייה בריבית כיוון שכמו לגילונים יש לו מנגנון של שינוי בריבית כשהריבית עולה (אלו אגרות חוב שהקופון שלהן בדרך כלל משתנה כול שלושה חודשים). אבל חשוב לשים לב כי במקרים בהם נפתחים פערי תשואה והשוק "דורש" תשואה גבוהה יותר גם הן נפגעות והמח"מ הארוך פוגע בהן מאוד כמו כול אג"ח ארוך. התייחסתי במסגרת אחת התגובות שלי כאן לפדיונות העצומים שהיו בקרנות הנאמנות של IBI . יש להם קרן נאמנות בשם איביאיי (!) ריבית משתנה הקרן הזו השקיעה באחוזים משמעותיים מנכסיה באג"ח שקלי בריבית משתנה חלק לא מבוטל ממנו באג"ח במח"מ ארוך . מספיק לראות את הרכבת הרים שעשתה הקרן בשנתיים האחרונות על מנת להבין את מה שאני מנסה לומר.
  • 19.
    dork 08/03/2013 10:49
    הגב לתגובה זו
    מזה זמן שאני עוקב וקורא את הדיווחים על המגעים להסדר חוב בסאני, גם ההתייחסויות של מיכה ממש לא נעלמו מעיני, הדבר הביא אותי למסקנות הבאות: 1. אילן בן דוב רחוק מלהיות פראייר - אחד שמצליח למכור השקעה לחיים סבן, כשמצבו של בן דוב ידוע, וזה במחיר שעולה בהרבה על מחיר השוק- מה אגיד הבחור מפתיע. 2. זיכיון סמסונג שווה כמה מאות מליונים והוא המפתח להסדר חוב בכל הקבוצה, בהיקף המכירות הנוכחי לבן דוב לא צריכה להיות שום בעיה להאריך את הזכיון והוא לא עושה את זה כי כך הוא מכוון אקדח טעון לרקה של נציגות בעלי האג"ח. 3. בעלי האג"ח מכוונים אקדח לראשו של בן דוב כשהם מאיימים עליו שאם לא יביא כסף מהבית יקחו לו את החברה, כשגם הם מבינים שסקיילקס לא שווה הרבה בלי סמסונג. 4. התוצאה תהייה פשרה שאם תרשו לי לנחש תהיה טובה יותר לבן דוב ופחות למחזיקים, אבל זו פשרה שתוכל להביא את החברה לשיקום ולפרעון כל החובות אחרי פריסת תשלומים מחודשת. 5. חברת סקיילקס תצטרך גם היא להביא ממתק להסדר, שאלמלא כן מחזיקי האג"ח של סאני שלא יהיה להם מה להפסיד עלולים לחבל בזכיון של סמסונג. 6. זו הישורת האחרונה, מי שימצמץ פחות - ינצח!
  • מיכה צ'רניאק 08/03/2013 17:28
    הגב לתגובה זו
    זיכיון סמסונג הוא אכן המפתח בכול מתווה להסדר, וחידושו הינו תנאי הכרחי לביצוע הסדר. אפילו נתנה לבן דוב אפשרות להפחית את סכום ההזרמה הנדרש ממנו לסאני אם יצליח להאריך הזיכיון ביותר משנה אחת שזו הארכה סטנדרטית. למרות שהארכת הזיכיון הינו הקלף העיקרי שיש לבן דוב הוא אינו טוען שהוא לא יכול להביא אותו. הטענה שלו שזה אמור להתקבל לקראת סוף הרבעון השני- במהלך השלישי. זה נכון שאנחנו נמצאים בסוג של תיקו , אבל שים לב שבמקרה הנוכחי מי שמשדר שהוא מעוניין בהסדר מהיר הוא אילן בן דוב. לוקסי מכיר את אילן שנים רבות, גם אני מכיר אותו למעלה מ 15 שנה ואולי ההיכרות הארוכה היא זו שלא מאפשרת סגירה של הסדר. אילן מסכים (באופן עקרוני ומבלי שנחתם כלום) למרבית הדרישות שהצבנו מלבד אחת הזרמה של כסף. הטענה שלו שאין לו כסף להביא להסדר. כאמור בגלל ההיכרות הארוכה הזו , אנחנו לא מוכנים לקבל טענה זו. התחושה שלנו היא שהזמן פועל לטובתנו. סקיילקס מפחיתה את החוב בסוף 2014 היא אמורה לעבור ל NAV חיובי מובהק. אז כול הכוח יהיה אצלנו. אילן יודע זאת ולכן השאלה היא באמת מי יישבר ראשון...
  • עוד 1 08/03/2013 19:01
    בן חוב אמנם משחק על הקטע של הזכיון אבל בסמסונג לא יושבים הדיוטות וברור להם שעם אילן בלי אילן סקיילקס עושה עבודה מצויינת בשיווק ובהפצה שלהם כאן . להקים פלטפורמה חדשה יעלה להם במכירות ובנזק כספי לא מבוטל והם מעולם לא אמרו שהם הפודלים של בן חוב ייתנו לו לשחק עם הזכיון .
  • 18.
    מחזיק קרנות איביאי 08/03/2013 10:32
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי באו מנהלים חדשים באייביאיי ובגלל זה הם מוכרים את כל אגרות החוב הזולות שנגרמו לי בעטיין הפסדים כבדים ? רגע לפני שהן מתאוששות ? רגע לפני שמגיעים להסדרים ? חוצפה ושערוריה ממדרגה ראשונה . איך יתקנו לי את התשואות השליליות ? בעזרת אגח מדינה בתשואה נטו שלילית ? האם אני יכול לתבוע אותם שפועלים משיקולים זרים ולא כלכליים ?מה מנסים לעשות ? ניקוי אורוות על חשבון כספי ?
  • מיכאל צ'רניאק 08/03/2013 10:49
    הגב לתגובה זו
    שוב אני לא הסנגור של IBI. אבל שים לב שבשנה וחצי האחרונות הם סובלים מפדיונות ענק , בעיקר בקרנות האג"ח הקונצרניות שלהם. אם תבדוק תראה שהקרנות הרלוונטיות שלהם בממוצע איבדו כ 70% מהנכסים שלהם. פדיונות כה משמעותיים לבדם חייבו אותם למכור כמויות בלתי נתפסות של אג"ח קוצרניות (קרן בהיקף של כ 1.5-1.6 מיליארד ₪ שירדה ל 500 מיליון ₪ צריכה למכור הרבה כמו שאפשר להבין). במקרה הייתה ל IBI חשיפה עצומה לסאני –סקיילקס ולכן גם המכירות הגדולות שלהם באג"ח אלו. לדעתי היו חודשים שבגלל הפדיונות הגדולים הם הגיעו לחשיפה של יותר מ 100% באג"ח קוצרני ( לטווחים קצרים של מספר ימים) בעיקר בגלל הקושי למכור אג"ח קונצרני שלא תמיד היה סחיר. הם נכוו קשות והחליטו לשנות אסטרטגיה הכוללת בין היתר החלפה של מנהלי ההשקעות המובילים שלהם. החדשים באים עם תפיסה שונה שקובעת שצריך להקטין חשיפה לאג"ח בדירוג נמוך או לא מדורג. שים לב שלמרות שהם מכרו בטירוף אג"ח קונצרניות ולעיתים במחירים גרועים , עדיין התשואות שלהם בחצי השנה האחרונה מצוינות , זה רק ממחיש עד כמה עמוק הם היו קבורים באג"ח קונצרניות ועד כמה הם היו חשופים לאג"ח בדירוג נמוך.
  • משה 08/03/2013 21:50
    אי בי איי אגח ואיי בי איי אגח פלוס בימים הגרועים הקרן נפלה ב 14 אחוזים אבל לא מכרתי וחיכיתי בסבלנות והתיקון היגיע ברגע שהגעתי לשער הקניה מכרתי את כול קרנות אי בי איי שומר נפשו ירחק
  • מאיר עיניים, תודה (ל"ת)
    רוני 08/03/2013 19:15
  • 17.
    קליפ 08/03/2013 08:20
    הגב לתגובה זו
    אני רק ? קטנה......אלביט הדמיה שווה השקעה או אבודה לנצח?
  • מיכאל צ'רניאק 08/03/2013 10:39
    הגב לתגובה זו
    1-תודה. 2- בלתי אפשרי לדעת. הניסיון שלי עם חברות שהגיעו למצב הזה הוא שבפירוק מפסידים הרבה יותר מאשר בהסדר. הכוח עובר ממחזיקי האג"ח למפרקים. אלו יותר רגישים לתשלום להם מאפשר למקסם את התמורה בפירוק. וכך כולם מנצלים את המצב ופשוט מוכרים/קונים את הנכסים של החברה כמעט בחינם. לכן אני מאמין כי אלביט לא תגיע לפירוק. הבעיה מתחילה כשבעל השליטה לא יכול/רוצה להזרים כסף לחברה , כאן לדעתי הוא לא יכול .במצב כזה יש בעיה קשה להגיע להסדר טוב. לכן לדעתי אנחנו לפני תהליך ארוך באלביט הדמיה וצריך הרבה סבלנות. לא ניתן לדעת מה נכון ומה לא במצב כזה מה שאוכל לומר זה שבקרן להבה משולבת מכרנו מניות אלביט הדמיה (קיבלנו מחיר שלא האמנתי שאפשרי במצב של החברה) ורכשנו אג"ח . האם לרכוש אג"ח של אלביט ב 0.4 על הפארי זו פעולה נכונה ? אני לא חושב שמישהו יודע כיצד המו"מ יסתיים לכן זה סוג של הימור שבטח לא מתאים לכול אחד .
  • 16.
    כנפיים ד-מה פשר הצעת הרכש? (ל"ת)
    יעל 07/03/2013 19:29
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 20:53
    הגב לתגובה זו
    זו אינה הצעת רכש כי אם הצעה להחליף אג"ח בסדרה חדשה ארוכה יותר. לחברה אין את כול המקורות הכספיים לעמוד בתשלומים לסדרות ג,ד בשנתיים הקרובות ויש לה מגבלה לכמות הדיבידנד שניתן למשוך מגלובל כנפיים ולכן יש רצון להקטין את עומס הפירעונות בשנתיים הקרובות על החברה.
  • 15.
    מירית 07/03/2013 19:09
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על הבטחונות באגח זה- מניות עוגן נדל"ן תודה
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 20:50
    הגב לתגובה זו
    1- אני חייב לומר כי לדעתי שלמה אייזנברג אינו אדם שקל "לעשות איתו עסקים" או במילים אחרות להיות בעל חוב שלו.2- בניגוד לשעבודים רבים אחרים על מניות של חברות שלא תמיד יש להם שווי , דווקא למניות של חברת עוגן יש שווי אמיתי. רק צריך להיזהר משלמה אייזנברג שלא ישנה את המצב הזה ...
  • 14.
    יעל 07/03/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
    האם יהיה הסדר ב- רילון אג 2 עד 31/05/2013
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 20:44
    הגב לתגובה זו
    ברילון לא צפוי הסדר , מונה מפרק שאמור למכור את נכסי החברה ולחלקם לנושים שזה בעלי האג"ח. בתאריך ה 25/4/2013 על פי החלטת הבורסה צפויה מחיקה של האג"ח מהמסחר. כעת נותר לך לקוות שהמפרק יעשה את עבודתו במהירות האפשרית, הניסיון ממקרים דומים אומר שהמימוש צפוי לקחת זמן.
  • 13.
    מה קורה בחבס אגח ד' ? ירידות חזקות, מדוע? (ל"ת)
    דב 07/03/2013 13:56
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 14:19
    הגב לתגובה זו
    למיטב ידעתי לטובת אג"ח ד יש שעבוד על מניות חברה המחזיקה בקרן ריט שמשקיעה באירופה. אחת הבעיות שהשקעה בקרן הריט עצמה ממונפת ולפני בעלי האג"ח יש בנקים כך שזה שעבוד חלש יחסית. מלבד זאת לא אוכל לעזור וכמובן גם אסור לי להתייחס לנושא.
  • 12.
    יובל 07/03/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
    שלום מיכה, איך לדעתך ישפיעו הגיוסים ומכירת הנכסים על החברה במה זה יכול לתרום לעתיד החברה,אם בכלל. תודה
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 14:17
    הגב לתגובה זו
    1- אסור לי להתייחס כיום לשאלות ספציפיות לגבי חברות.2- אני מפנה אותך לכתבות קודמות שכתבתי על אג"ח ד של החברה והשנה התייחסתי לאג"ח ה החדש של החברה. אפשר למצוא כתבות אלו כאן בביזפורטל או באתר של להבה.3- אנחנו מחזיקים בסדרות האג"ח של החברה (ד,ה).
  • 11.
    איציק 07/03/2013 12:42
    הגב לתגובה זו
    יש מצב לקבל שם משהו? או שהכסף הלך..
  • לצערי אני לא מכיר את בחברה נכון להיום. (ל"ת)
    מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מה קורה לגבי הסדר באולימפיה? (ל"ת)
    [email protected] 07/03/2013 12:36
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:22
    הגב לתגובה זו
    ב 17/3 מתקיימת אסיפת בעלי אג"ח אולימפיה לכן אני מציע להשתתף בה שם ימסרו עדכונים חדשים לגבי מצב הפירוק.
  • 9.
    יאיר 07/03/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
    מיכה יקר שלום רב, תובנותיך בנושא חברת טאואר. האג"ח, לא המנייה. בתודה.
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:22
    הגב לתגובה זו
    אני כמובן לא יכול להתייחס לחברה ולאג"ח. רק אוכל לומר שאנחנו ממשיכים להחזיק באג"ח ו (בעיקר בקרן הנאמנות שלנו להבה משולבת ושם האחזקה נחשבת כמניה !!!). אני מניח שהירידות החזקות במניה משפיעות לרעה על האג"ח גם התוצאות הכספיות החלשות והציפיות לרבעון ראשון חלש גם הוא לא עוזרות...
  • 8.
    להבה אגח ללא מניות - עדיין בניהול שלכם? (ל"ת)
    pelege 07/03/2013 12:22
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:18
    הגב לתגובה זו
    הקרן היא של להבה והיא נמצאת בהוסטינג במיטב שמספקת לה את כול השירותים הנדרשים מקרן נאמנות מלבד נושא ניהול ההשקעות בקרן שזה תפקידה של חברת להבה , כך זה היה מיום הקמתה ב 2008.
  • 7.
    ישאל אגח - מה הצפי? (ל"ת)
    pelege 07/03/2013 12:20
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:17
    הגב לתגובה זו
    המפרק אמור למסור דיווח באסיפה ולכן מומלץ להגיע לאסיפה.
  • 6.
    ארז 07/03/2013 12:16
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על הכתבה. מה דעתך לגבי טאוור? לאחר נפילא הרוכה כלכך? מה עם האגחים? תודה מראש.
  • אני לא יכול כמובן להגיב על ני"ע ספציפי שנסחר (ל"ת)
    מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוי 07/03/2013 12:09
    הגב לתגובה זו
    למה השקעה בממשלתיות בנוניות-ארוכות זה משחק באש
  • מיכאל צ'רניאק 07/03/2013 13:14
    הגב לתגובה זו
    משקיעים מעדיפים כיום להשקיע באג"ח ממשלתיות ארוכות יחסית כיוון שבאג"ח לשנתיים-שלוש התשואה נמוכה מאוד (סביב 2% שקלי ברוטו לפני עמלות ועלויות). אם ניקח אג"ח ל 10 שנים שחר 323 (מח"מ של 8 שנים) הוא מניב תשואה של 3.9% בשנה לפני עלויות למשקיע. רוב המשקיעים מצד אחד מתעלמים מהדבר הראשון שצץ מיד והיא התשואה לפדיון שהיא רק 3.9% ומצפים לתשואות של השנים האחרונות כ 6%-8% בשנה זה כמובן מתמטית בלתי אפשרי. בנוסף אנחנו במצב של ריבית שפל ואינפלציה יחסית נמוכה אלו אמורים לעלות כשזה ייקרה באותה שנה (זה יכול לקרות כבר בשנה הבאה) האג"ח יצטרך לעשות התאמה בתשואה לפדיון שלו ולכן בשנה זו הוא עשוי לא להניב תשואה למחזיק ואולי אפילו הפסד , מניסיון מצב כזה יגרור מיד מכירות מבוהלות של מחזיקים שיאיצו את הירידות וההפסדים בהשקעה. כמובן שמי שמחזיק את האג"ח לפדיון יקבל את התשואה שציינתי אבל כיום אני לא מכיר מישהו שיושב על אג"ח 10 שנים. וכשהריבית תעלה ל 4% רוב המשקיעים ישכחו את הכוונה לשבת לפדיון. לכן מה שאני מנסה לומר הוא שבתשואות של 2%-3% ברוטו בשנה (באג"ח ל 5-6 שנים) אפשר לשבת על פיקדון שנותן 1% במשך שנה ולהמתין .
  • 4.
    אהבתי מאד את הכתבה. ישר כוח! (ל"ת)
    אלי 07/03/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 07/03/2013 11:00
    הגב לתגובה זו
    מה היה באסיפה האחרונה שמעתי שנקבל משהו...
  • מיכה צ'רניאק 07/03/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
    באסיפה של דוראה התקבלה החלטה לחלק 17 מיליון ₪ לבעלי האג"ח . רק כ- 90% מהסכום יגיע לבעלי האג"ח בגלל שקרן בראשית מצטרפת לנשייה וגם שמים בצד חלק מהתשלום עד שלא יתברר מה המצב עם החוב לבנק דיסקונט לו יש שיעבוד על פרויקט ריבר ברוסיה. בקופת החברה יישארו (לאחר סגירת המכירה של הנכס בפ"ת ) כ 3-4 מיליון ₪ , ובנוסף פרויקט השוקולד ברוסיה ועוד מספר נכסים שרובם משועבד לאחרים (בראשית ודיסקונט). הבעיה שהמפרקים בכלל לא מתאמצים למכור את הנכסים שנותרו ולמרות שעברה כמעט שנה מאז שהם נכנסו לתפקידם הם עדיין לא מכירים את הנכסים ואפילו לא קיבלו דוחות כספיים בגין הנכסים ברוסיה כשמדובר בנכסים הרשומים לפי שווי של 50 מיליון ₪ בספרים כך שלא ברור מתי יתחיל תהליך המימוש שלהם.
  • רון 07/03/2013 14:24
    מתי נקבל וכמה אגורות בחישוב גס נקבל תודה מראש.
  • 2.
    kamran 07/03/2013 10:37
    הגב לתגובה זו
    פרעון ,תודה
  • מנדלסון ב' וג', פרקובסקי ג', אלמוגים. (ל"ת)
    אלי 11/03/2013 04:12
    הגב לתגובה זו
  • אלי 08/03/2013 08:41
    הגב לתגובה זו
    מישורים אגח ב סינרגי אגח ב -תשואה גבוהה ושילמו הריבית וחלק מהקרן
  • 1.
    דוד 07/03/2013 10:21
    הגב לתגובה זו
    תודה מיכה על כל כתבה! יש משהו חדש בסאני?
  • מיכה צ'רניאק 07/03/2013 11:09
    הגב לתגובה זו
    מבלי לפרט הרבה מה שאוכל לומר שהמצב בסאני מסובך מעט. גוף כמו IBI לאחר שנכווה מאוד בגלל האחזקות שלו באג"ח של סקיילקס-סאני מנסה להיפטר מכול האחזקות שלו באג"ח אלו שכוללות את אגרות החוב של סאני והסדרות הארוכות בסקיילקס. זה כמובן מפעיל לחץ עצום על מחירי אגרות החוב בשוק.לגבי סאני יש מתווה הסדר ראשוני די מפורט כאשר יש הסכמה בין המחזיקים הגדולים לבעל השליטה על מרבית הסעיפים בו , הבעיה היא שמתווה ההסדר כולל "תרומת בעלים" המהווה סעיף קריטי בשביל בעלי האג"ח ואילו בן דוב טוען שאין בידיו מקורות כספיים. לכן בגלל חוסר הנכונות של בעל השליטה להזרים כסף (לא מדובר בסכומים גבוהים במיוחד לדעתי) אין התקדמות לקראת סגירה והצדדים תקועים. בינתיים המחזיקים העיקריים באג"ח סאני (שזה בעיקר לוקסי (לפידות) ,להבה וגוף נוסף) , בגלל שהמחזיקים העיקריים מעריכים שהזמן לטובתם הם אינם ממהרים .
  • ilanadler 07/03/2013 12:01
    מדוע IBI מנסה להיפתר מאחזקותיו באגחים שציינת. מה הם לא חושבים שבמחיר הנוכחי עדיף להמתין להסדר לכשיגיע? או שיש משהו אחר... תודה

הסיפור המאלף על השורט הגדול של דרקנמילר וסורוס

סטן דרקנמילר, אחד מהמשקיעים האגדיים ויד ימינו של ג'ורג סורוס, חתום על כמה עסקאות עם רווח פנומנלי, אבל נראה שהניצול של משבר המט"ח בליש"ט בשנות ה-90 הוא הגדול בהן - מה אפשר ללמוד מהעסקה הזו, ולמה לפעמים - "צריך ללכת על הגרון"?
איתי בן דן |
"אם אתה מאוד בטוח בעצמך אתה תהיה מסוגל לספוג הפסדים״   סטן דרקנמילר גדל בדיוקנסה פיטסבורג פנסילבניה. מבחינת מראה וסגנון  דיבור הוא ייצג נאמנה את המיד-ווסט  האמריקני.  סטן הגשים חלק ניכר מהסטראוטיפים הקלאסיים מלבד תיאבון לסיכונים, חשיבה מקורית והטלת ספק ב״אמיתות״ שגובשו על ידי כלכלנים בלי בסיס מספק. דרקנמילר התוודע לגורג' סורוס ב-1987 - בתקופה שבה כיהן כמנהל קרנות נאמנות מצליח שהיה ידוע בחשיבה בלתי קונבנציונלית עם תיאבון לסיכונים. הוא עבד אז עבור משפחת דרייפוס, והיה בין הבודדים שצמצם פוזיציות לפני קריסת שוק המניות ב-1987. היתרון הגדול של דרקנמילר על רוב מנהלי הקרנות היה היכולת להשתמש במידע שהופיע באופן חסר מבנה וקשה לעיכול, ולהשליך ממנו בצורה מהימנה סטטיסטית על תחומים אחרים. כך למשל השליך מנתוני חברות על צמיחה, משרות וריביות עתידיות. בנוסף, נהג להסתכל על ארביטראז׳ים סטטיסטיים שנוצרו כתוצאה משינויים מקרו כלכליים כגון חברות תעשייה מוטות ייצוא שהערך האבסולוטי שלהן נפגע כתוצאה מהיחלשות המטבע ועוד. למרות שסורוס היה ידוע בגחמותיו לפטר בן לילה סוחרים, ובמקרים מסוימים אף להמר נגד סוחרים שעבדו תחתיו, דרקנמילר נענה בחיוב להצעה. הוא אמנם העריך ורחש כבוד רב  לגורג' סורוס שהציע לו לעבוד תחתיו, אבל הוא גם חשש לקבל את ההצעה. לדבריו הוא התייחס אל ההצעה כשכר לימוד כשהוא מאמין שתוך זמן קצר הזיווג לא יצליח. דרקנמילר קיבל אישוש לכך כאשר לאחר שנה הוא גילה במהלך חופשה משפחתית שסורוס סגר את הפוזיציות שלו בתיק האג״ח.  לפי העדויות של שניהם דרקנמילר הודיע שהוא מתפטר, על רקע צעקות הדדיות. אלא שלהפתעת כולם (מלבד סורוס) הדרמה הסתיימה דווקא במעבר של סורוס ללונדון והפיכת דרקנמילר למנהל של הפעילות בארה״ב.   "לעולם אל תשקיע בהווה" בשנת 1990 חומת ברלין נפלה ואיחוד גרמניה התרחש. במערב אירופה שורר מיתון, בין היתר כתוצר לוואי של משבר אג״ח המשכנתאות בארה״ב. על רקע האיחוד, הצורך במימון בגרמניה עולה בד בבד עם עלייה באינפלציה, מה שמוביל להעלאות ריבית במדינה  שעדיין סובלת (בדומה לאירופה כולה) מהטראומה של האינפלציה של שנות ה-20. כתוצאה מהפרשי הריביות סוחרי המטבעות נהגו לבצע עסקאות על פערי ריבית (carry trade). מדובר באסטרטגיה בה לוקחים הלוואה במטבע של מדינה שבה הריבית נמוכה וקונים מטבע במדינה שבה הריבית גבוהה. העיקרון הוא שמנסים ליהנות מהפרשי הריביות (לרוב מדובר במסחר ממונף) ומעלייה יחסית של שער המטבע. כך למשל כיום הריבית בארה״ב היא 2% ובאיחוד האירופי 0% , אז תיאורטית כשמישהו לוקח הלוואה של 100,000 אירו (ה-eurobor הנוכחי שלילי ועומד בחישוב שנתי על כ-0.45%- ) ונניח לענייננו שהריבית באירו היא 0% והריבית בדולר היא 2%, אז אם הוא קונה דולרים ב-100,000 אירו והיחס בין המטבעות לא ישתנה במהלך השנה, יש כאן רווח משמעותי של הפרשי הריביות.   ובחזרה לאיחוד הגרמני - הפרשי הריביות גרמו לכך שהמארק הגרמני התחזק מול מטבעות רבים, וביניהם הליש"ט, בכ-6% במהלך החודשים שבין אוגוסט 1991 לספטמבר 1992. וכאן הסיפור מתחיל להיות מעניין - בשביל לצאת מהמיתון הבנק המרכזי בבריטניה הוריד את הריבית באופן מדורג בפעימות של חצי אחוז מ-11.38% במאי 1991 עד 9.88% במאי 1992, בעוד בגרמניה התבצע מהלך בכיוון ההפוך של העלאת ריבית עד 9.75%. כלומר עסקאות הפרשי הריבית פעלו לטובת המארק הגרמני.    איך מניות הדיור בבריטניה השפיעו על הריבית?  העניין של דרקנמילר בנעשה בבריטניה החל לאחר עלייה בתנודתיות של מניות הדיור . העלייה הזו נבעה מכך שרוב המשכנתאות בבריטניה היו עם חלק משמעותי צמוד ריבית. הצירוף של מיתון, לצד צמיחה שלילית של ארבעה רבעונים רצופים ועלייה באבטלה יצר מצב נפיץ לפיו העלאת ריבית תפגע בלווי המשכנתאות ובצמיחה (בין היתר כתוצאה מכך שללווים יישאר פחות כסף פנוי). הדבר פגע ביכולת התמרון של הבנק של אנגליה לפעול נגד פיחות של הליש"ט. וכאן בדיוק נכנסה לפעולה היכולת של דרקנמילר להשתמש בנתונים בתחום אחד על מנת להסיק מסקנות על תחום אחר לחלוטין. קצת היסטוריה:  מנגנון שערי החליפין במערב אירופה שייקרא מעתה ואילך ERM הונהג בתחילה ב-1979 עם יצירת הגוש האירופי הרעיון היה ליצור מנגנון ייתן לחברות בו ודאות בקשר לשערי החליפין וכך ניתן יהיה לחזות ביתר קלות את סכומי הכסף היוצאים והנכנסים בין מדינות החברות במנגנון. הצורה בה זה נעשה היא על ידי יצירת מטבע מלאכותי כלל אירופאי שנקרא לו ה-ECU שכל חברה בהסכם מיוצגת במטבע לפי היצוא שלה מחוץ לגוש האירו. כאשר במקרה של סטייה משער החליפין ביותר מ-2.25% (עלה ל-6% עם הצטרפות ספרד ופורטוגל) הבנק המרכזי של אותה מדינה יתערב ויקנה ויאזן את שער החליפין בין המטבעות (כאשר יש גם הלוואות ייעודיות למקרה שיתרות המט״ח באותה מדינה נמוכות).  כך נוצר "שריג המאזן" (בלעז parity grid) שמבטא למעשה את שילוב כל המדינות שחתמו על המנגנון, וכך יוצא שאם מדינה נמצאת קרוב לרף העליון או התחתון של המאזן הבנק המרכזי שלה צריך לאזן על ידי קנייה או מכירה. מנגנון ההתערבות של הבנק המרכזי מנסה להיות אקראי ככל האפשר, אך עדיין סוחרי מטבע שסומכים על המנגנון ניצלו אותו עבור אסטרטגיית revert to the mean. דע עקא אם מטבעות מסוימים קרובים לקצוות הם מהמרים שהמטבע ילך לכיוון הנגדי. לדוגמא נניח שהסל מורכב  מפרנק צרפתי ממרק גרמני ולירה איטלקית ולצורך ההדגמה נניח שהמשקל של כל אחת מהמדינות במטבע המשותף הוא שווה. טווח הרצועה הוא 2.5% ופרוטוקול ההתערבות של הבנק המרכזי האיטלקי הוא להתערב כשהמטבע יורד ב-2.3% מול הסל. נניח שהמטבע ירד ב-2.2% לעומת הסל ואין שינוי ביחסים הפנימיים בין הפרנק הצרפתי למרק הגרמני. אזי אסטרטגיה אפשרית של סוחר היא להתחיל לקנות בפרופורציות שוות (ולמנף) את הזוגות לירה איטלקית מול מרק גרמני ולירה איטלקית מול פרנק שוויצרי (ברור שיש שיקולים נוספים כמו ריבית ההשאלה ביטחונות המטבע בו מממנים את העסקה, מי מבצע את הסילוקין ועוד). אך לצורך ההדגמה אם ב-2.3% ההתערבות של הבנק המרכזי מקפיצה את הערך ב-1% מול הסל אז הרווח בקירוב יהיה 0.9% על המסחר. (אגב, בית השקעות מרכזי אחד בארצנו וקרן גידור מקומית גדולה קמו על ניצול פרצות דומות במנגנון של בנק ישראל והבנקים המקומיים במסחר על השקל בשנות ה-80'). בבריטניה הייתה הערכה רבה לניהול הכלכלה בגרמניה ובשלהי שנות ה-80 האפשרות להצטרף ל-ERM נשקלה ברצינות. ניג׳ל לאוסון, שר האוצר בממשלת תאצ׳ר דחף להצטרפות בריטניה מה שגרם להתנגשות שלו עם היועץ הכלכלי הראשי של תאצ׳ר, אלן וולטרס שטען שהמנגנון חצי אפוי ובעקבות סירובה של תאצ׳ר התפטר לאוסון ונכנס במקומו ג׳ון מייג׳ור שביחד עם שר החוץ הנכנס דאגלס הרד הצליחו לשכנע את חברי הקבינט לתמוך בהצטרפות בריטניה ל-ERM תוך כדי הרחבת הרצועה ל6%. ב-8 באוקטובר כשבריטניה נכנסה היה שער ליש"ט ביחס למארק הגרמני 2.95 (כלומר פאונד אחד שווה 2.95 מרק גרמני) כך שלמעשה אם היחס בין הליש"ט למארק יגיע ל-2.773 מרק לליש"ט (0.94*2.95 ) ממשלת אנגליה תהיה חייבת להתערב. לאחר הדחייה של אמנת מאסטריכט בדנמרק החל לחץ על המטבעות היותר חלשים שלקחו חלק במנגנון ה-ERM כמו הפרנק הצרפתי והלירה האיטלקית.   ״שים את כל הביצים בסל אחד ותשגיח עליו היטב ... רעיון פיזור הסיכונים בבתי הספר למינהל עסקים הוא מוטעה״  כך אמר סטן דרקנמילר בהרצאה, וחייבים להודות שיש בזה הרבה. כאשר סטן דרקנמילר התחיל לבצע שורט על הליש"ט כנגד הדולר האמריקני והמרק הגרמני הוא עשה את זה בעיקר בגלל הצפי להורדת ריבית של הבנק המרכזי באנגליה ובשל ההיצמדות של הבנק המרכזי בגרמניה לשמור בכל האמצעים על אינפלציה נמוכה גם במחיר העלאות ריבית.  בתאריך 4 ו-5 לספטמבר 1992 התקיימה ישיבה של נגידי הבנקים המרכזיים של אירופה. לאור המיתון ששרר בצרפת, איטליה ואנגליה ביקשו הנגידים שהמטבעות שלהם נכללו ב-ERM שהבנק המרכזי של גרמניה יוריד את הריבית ויאפשר להם לבצע הורדת ריבית מתואמת בלי לזעזע את שווי המטבע היחסי שלהם.  נורמן למונט שר האוצר של בריטניה (ג׳ון מייג׳ור הדיח את תאצ'ר) צעק על שלזינגר: "12 שרי אוצר יושבים כאן ודורשים שתוריד את הריבית, מדוע אתה לא מבצע את זה?" הלם השתרר באולם ולאחר מבוכה שנמשכה זמן ארוך שלזינגר אמר שהוא לא מתכנן להוריד ריבית. אבל גם לא מוצא סיבה להעלות אותה. למונט הציג זאת בתור פשרה שהושגה בזכות לחץ שהוא הפעיל, וחזר על זה כעבור יומיים. הדבר גרם לשלזינגר לצאת בהודעה חריגה בפגישת נגידי הבנקים של אירופה בבאזל שהתקיימה ב-8 בספטמבר. שלזינגר אמר שהוא לא נתן שום התחייבות בקשר לקביעת ריביות עתידיות, והתייחס בעקיפין לכך שהנתונים הכלכליים של איטליה לא מדויקים ותומכים בהמשך היחלשות הלירה האיטלקית. באותו מפגש בבאזל הצטופף ביחד עם העיתונאים מיודענו סורוס שניגש בסיום השאלות והתשובות, אישית אל שלזינגר ושאל אותו לדעתו על ה-ERM. שלזינגר ענה שדעתו על המנגנון חיובית אך במקום סל מטבעות שמשקלותיו התבססו על נתוני הייצוא היחסיים צריך להתבסס על  המארק הגרמני... ומה הכוונה? הבנק המרכזי של גרמניה מבכר את רעיון האיחוד המוניטרי אך לא בכל מחיר: העדיפות הראשונה היא כלכלת גרמניה ולשמור על האינפלציה נמוכה בגרמניה, ואם מדינות אחרות לא יכולות לעמוד בהפרשי הריביות הנמוכים (שאם יפתחו ייתנו לגרמנים יתרון משמעותי מבחינת סחר החוץ) הם ייאלצו לנקוט בצעדי צנע ולבצע הפחתת ערך מתבקשת. כאשר סורוס חזר לניו יורק הוא הרים טלפון לסוחר מטבעות בשם רוברט ג׳ונסון שהיה ב״תהליך מעבר״ לקוואנטום (קרן הגידור של סורוס שדרקנמילר ניהל את הסניף הניו יורקי שלה). בשחזור השיחה ע״פ ג׳ונסון, סורוס שאל מה דעתו על הליש"ט? וג׳ונסון השיב שמדובר במטבע נזיל ביותר אפשר להיכנס ולצאת מפוזיציות בקלות. סורוס: מה עמדתך בקשר  להפסד אפשרי בשורט על הליש"ט לעומת המארק הגרמני? ג׳ונסון: אתה תפסיד כחצי אחוז במקרה הרע. ואז נכנס לשיחה דרקנמילר ששאל מה הרווח האפשרי? ג׳ונסון: תוכל להרוויח 15%-20% אם הוא יפרוץ את טווח רצועת ה-6% (כלומר היחס ביניהם יירד מתחת לשער 2.773) דרקנמילר: מה הסבירות שזה יקרה להערכתך? ג׳ונסון: 90% בחלון הזמן של שלושת החודשים הקרובים. בשלב הזה לטענת ג׳ונסון דרקנמילר וסורוס הסתכלו אחד על השני ואז שאל סורוס: כמה מהכסף של הקרן שלך השקעת בטרייד הזה? ג׳ונסון: מינפתי לפי יחס של 1:3 והוסיף כי ינסה למנף ביחס של 1:5 את הכסף שברשותו. ג'ונסון הוסיף כי לבנק המרכזי של אנגליה נותרו רזרבות מט״ח בשווי של כ-22 מיליארד ליש"ט בלבד ולשאלה נוספת של סורוס אמר אלו יספיקו למספר חודשים לכל היותר.   לאור דבריו של שלזינגר היו מעט שחקנים פרטיים שהיו מוכנים לקנות ליש"ט, הקונים האחרים היו הבנק המרכזי של אנגליה ובנקים מרכזיים אחרים שרצו לתמוך בליש"ט. דרקנמילר הציע להשקיע בפוזיציה 22 מיליארד ליש"ט, סדר גודל של 44 מיליארד דולר.   באותו הזמן בעקבות דבריו של שלזינגר החל מגדל הקלפים באירופה ליפול - המרקה הפינית נפלה ב15% ואילצה את הבנק המרכזי של פינלנד שלא היתה חלק ממנגנון ה-ERM להפסיק את הקיבוע לסל המטבעות האירופי, לאחר מכן נעשה ניסיון דומה מול הקורונה השבדית שם הבנק המרכזי העלה את הריבית בתוך לילה ל-75%! ולאחר מכן התבצעה התקפה על הלירטה האיטלקית כאשר ביום שישי ה-11 לספטמבר 1992 הלירה האיטלקית פרצה את הרף התחתון ברצועת ה6% של מנגנון ה-ERM בה היתה חברה (בניגוד לשבדיה ופינלנד). לאור זאת בסוף אותו שבוע דנו נציגי ממשלת איטליה בהורדת ערך המטבע בהתאמה למנגנון. המקרה באיטליה היה משמעותי מאחר שחברותה במנגנון אפשרה לה לקבל הזרמת כספים בשווי כולל של 15.4 מיליארד דולר (ההזרמה היתה במארק גרמני) לפני חציית הרף התחתון, אך מנגד כמות השורט למכירת הלירה האיטלקית שלחה את הלירטה לתהום. בסיטואציה שנוצרה הבנק המרכזי הגרמני הפתיע והודיע על הורדת ריבית ב-0.25%,  וזה לא היה האירוע היחיד באותו סופ"ש. בעיתונים כלכליים התפרסמו השוואות בין איטליה לבריטניה בהם שובחה ההתנהלות הכלכלית של בריטניה אל מול הברדק הפוליטי והכלכלי בבריטניה. התפרסם שהבנק המרכזי של אנגליה לווה מט״ח בשווי של 14 מיליארד דולר, לפי סל המטבעות של מנגנון ה-ERM. ביום שני ה-14 בספטמבר התרחשה בשוק המט"ח תופעה מוזרה כאשר הליש"ט עלה בכאחוז (עלה מ-2.788 ל-2.813) בלבד למרות התערבות מסיבית של הבנק של אנגליה במסחר, מה שגרם לסורוס ודרקנמילר להבין שיש עוד כמה שחקנים גדולים שמוכרים ליש"ט לצורך שורט או סגירת פוזיציות. באותו הערב בזמן שמתקיימת ישיבה של בכירי הבנק האנגלי המרכזי התפרסמה הדלפה מראיון של נגיד הבנק הגרמני המרכזי בו הוא הביע את אמונתו בצורך לבצע שינוי ב-ERM כך שהמנגנון ייתן יותר משקל למארק הגרמני ושזה עדיף לדעתו על פני תמיכות מקומיות כמו שהתבצע במקרה של הלירטה האיטלקית.   ״אתה יכול להיות הרבה יותר אגרסיבי כאשר אתה עושה רווחים יפים״ סטן דרקנמילר שמע על ההדלפה הגיב במהירות לאחר שכבר עיבד את המידע זמן רב וחיכה לשעת כושר, המשמעות של דברי שר האוצר הגרמני שלזינגר הייתה ברורה   לגרמניה אין כוונה להזרים סכומים אדירים של כסף לתמוך בליש"ט כמו במקרה האיטלקי.  בהתחשב במיתון באנגליה וביתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה הסבירות של יציאה של הליש"ט מהרצועה עלתה משמעותית. דרקנמילר הודיע לסורוס שהוא הולך להגדיל את הפוזיציה באופן מדוד, סורוס טען שאם זה המצב הוא כמו שהם חושבים אז צריך ללכת על הגרון. במשך יום שלישי ה-15 בספטמבר, סורוס ודרקנמילר הצטרפו באופן אקטיבי לחדר המסחר והרימו טלפונים לכל מי שאפשר על מנת למכור להם ליש"ט. לרוב אלו היו בנקים אנגלים, כאשר קצה הרצועה (ה-ERM) היה - מתחת 2.778 הבנק המרכזי האנגלי היה חייב לקנות את הליש"ט, או ליתר דיוק לבצע את פעולות הקנייה של הבנקים האנגלים.  העוקץ האמיתי של התוכנית של דרקנמילר וסורוס הגיע אחרי סוף יום המסחר באנגליה כשערך הליש"ט הגיע לקצה התחתון של הרצועה. בשביל להימנע מהפסדים הבנקים האנגלים והאמריקנים (מדובר ב-11 בבוקר שעון ארה״ב) התחילו לנסות לדלל את האחזקות שלהם בפאונדים שרכשו מסוחרים כמו סורוס ועוד. למחרת בבוקר בפתיחת המסחר הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרכוש כ-300 מיליון ליש"ט כנגד מט״ח מהבנקים, אבל זה ממש לא השפיע על השער וכך גם ניסיון נוסף בשווי מאות מליוני ליש"ט נוספים. בשעה 11 בבוקר שעון לונדון הודיע הבנק המרכזי של אנגליה על העלאת ריבית באחוז לנסות להשפיע על המטבע אך גם זה לא העלה את ערכו של הליש"ט והתפשטה השמועה בשווקים שיתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה מדולדלות ולא יספיקו לתמוך בשער. לנציגים הרשמיים של אנגליה לא הייתה אפשרות לפתוח במו״מ על עדכון מנגנון ה -ERM מאחר שעדכון כזה דרש את הסכמת שאר המדינות ולא היה להם את הזמן אל מול ההיצעים ההולכים וגוברים במטבע. יש לציין כי לא ניתן לעצור את המסחר במט"ח. לאור המצב ולאחר שלא נותרו רזרבות מספיקות בבנק המרכזי האנגלי כבר באותו הערב בשעה 19:30 בערב שעון גריניץ' (14:30 שעון ניו יורק) נאלץ בלית ברירה להודיע שר האוצר של בריטניה כי הם עוזבים את מנגנון ה-ERM. הליש"ט צנח למחרת במסחר מול המרק בלמעלה מ-10%. בתחקיר שאחרי התברר שהבנק המרכזי של בריטניה השקיע כ-27 מיליארד הליש"ט בבלימת הידרדרות המטבע מתוכם 3.8 מיליארד אבדו לבלי שוב. גופים רבים שביצעו פוזיציות שורט על הליש"ט רשמו רווחים עצומים בינם ברוס קובנר ופאול ג׳ונס. בנוסף דסקים של מטבעות בבנקים הגדולים בארה״ב שניצלו את הפרשי השעות ביום שבין שלישי לרביעי גרפו רווחים, מעל כולם התעלו סורוס ודרקנמילר עם רווח של מעל למיליארד דולר.   אבל כאן הסיפור לא הסתיים זיהוי כשל מבני דומה אפשר למיודענו למעלה (ג׳ונסון, סורוס ודרקנמילר) להרוויח כמיליארד דולר בהימור כנגד הקרונה השבדית בנובמבר באותה שנה ... נשאיר את זה לפעם אחרת.   קצת על המשתתפים: גורג׳ סורוס ממנהלי קרנות הגידור המובילים בעולם. יהודי הונגרי שהיגר לבריטניה, התחיל מתחתית הסולם של עולם המסחר בניירות ערך וטיפס למעלה. נורמן למונט פוליטיקאי בריטי ממפלגת השמרנים, שר האוצר בשנים 1990-1993 המשבר המתואר למעלה חיסל את הקריירה הפוליטית שלו הלמוט שלזינגר נשיא הבנק המרכזי בגרמניה בשנים 1991-1993 עבד בבנק המרכזי כמעט מיד לאחר סיום הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת מינכן ב-1951   10 הדברות של וורן באפט - ככה תשקיעו נכון המשקיע הנבון - כללי ההשקעה של בנג'ימן גראהם כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה (ותודה לאבי שריר על העזרה)