מר זהבי הוא לקוח סולידי ושמרן שבעשורים שחלפו בחר לבצע את השקעותיו בשמרנות ובסולידיות תוך הקפדה על שלושה כללי השקעה בסיסיים.

הכלל הראשון הינו כלל בסיסי הסובר כי כפי שעמל קשות להשגת כספו כך הוא מצפה שהכסף שחסך יעבוד עבורו וייצור הכנסה מעבר לעליית המדד בכדי שלא תהיה שחיקה בערך הכסף.

הכלל השני הוא יצירת עדיפות להשקעה באג"ח הממשלתי על פני השקעה באג"ח קונצרני, ולבסוף נדרשת נזילות של הכסף שהרי אנחנו חיים במציאות בה אין לדעת כיצד הדברים יתפתחו. אחת התקופות האהובות על מר זהבי הייתה בשלהי ינואר 1999 אז ריבית בנק ישראל עמדה על 13.5%. גם בשנים 2002-2003 ריבית בנק ישראל הייתה גבוהה ונעה בטווחים של בן 8% ל- 9%, אלה היו "שנות הזוהר " של המשקיעים הסולידיים.

אך אבוי המציאות החדשה טפחה על פניו. פעילות הנגידים בעולם לרבות סטנלי פישר גרמה לכך כי ריבית בנק ישראל עומדת היום על 1.75%, בעוד שתחזיות האינפלציה נעות בטווחים של 1.8% עד 2% סביב מרכז היעד של בנק ישראל.

לפני שנבין מהן הפעולות שעליו לנקוט בתיק ההשקעות, נבחן את האלטרנטיבות המרכזיות להשקעה הקיימות עבור רמות הסיכון של מר זהבי:

הדרך המוכרת והידועה היא דרך הפיקדונות הבנקאיים. המערכת הבנקאית נותנת ללקוחותיה ריבית נמוכה במונחים היסטוריים (באופן כולל הריבית נעה בטווחים שבין 0.5% ל- 1% ואף יותר מכך תלוי במצבו הפיננסי של הלקוח) ריבית זו נגזרת מריבית הפריים העומדת על 3.25%.

פתרון סולידי נוסף הינו השקעה במק"מ (מלווה קצר מועד) המונפק ע"י המדינה ומגלם ריבית הנעה סביב 1.65% ברוטו. לחלופין ניתן לרכוש קרן כספית המשקיעה במק"מ ולקבל תשואה ברוטו דומה.

אם כך הם פני הדברים על מר זהבי לנקוט בצעדים הבאים על מנת שיוכל לעמוד ביעדים אשר הציב לעצמו:

- בחלק השקלי בתיק בכדי לקבל תשואה הגבוהה מ-2%, הוא יידרש להאריך במקצת את המח"מ ולרכוש אגרת חוב שקלית מסוג "שחר" ממשלתי במח"מ 2.8שנים אשר מגלמת תשואה הגבוהה מ-2%, הדגש המרכזי הוא שמירה על מח"מ קצר בינוני.

- בכדי שיוכל לקבל הגנה אינפלציונית עליו לבחור אג"ח קונצרני צמודות בעלות דרוגים גבוהים, גם כאן נדרש מח"מ קצר וממוצע התיק צריך לנוע סביב שנתיים.

- לבחור סדרות הנהנות מסחירות גבוהה, נזילות וכמובן יכולת שרות של החוב.

- להימנע ככל שניתן מסיכון מנוף הזמן, כלומר הארכה משמעותית של מח"מ התיק עלולה במצבים של ירידות לפעול בכיוון ההפוך ולייצר הפסדי הון משמעותיים.

- לוותר על תשואות גבוהות ומפתות ולהסתפק בתשואות הנמוכות, תוך הבנה כי אנו נמצאים בזמנים בהם שמירה על ערך הכסף מהווה אתגר בתיק ההשקעות.

הצורך לנקוט בעמדה דפנסיבית בחלק האג"חי בתיק הכרחי לטווח הקצר, עד אשר יאושר תקציב המדינה. כמו כן שוק האג"ח בהמתנה להתבהרות התמונה בנושא טיפול בגרעון בתקציב המדינה המוערך בכ- 40 מיליארד שקל.

ההשפעות לטווח הקצר של הנקודות הנ"ל עלולות לגרום לתנודתיות באפיקים המוגדרים כסולידיים ועל כן הפעולות שהוצעו לעיל מטרתן לייצר תשואה ריאלית חיובית תוך הגדלה מינימאלית של הסיכון.

מר זהבי זכור, כי לא כל הנוצץ הוא זהב...