בטוריי הקודמים עסקתי באופן נרחב במה שקרוי "מלחמת המטבעות", שחרף כל ההכחשות מצד קודקודי הכלכלה העולמית, מתנהלת בימים אלה במלוא העוצמה ובחזיתות רבות. מי שנטלה את המושכות בגזרה הזאת היא ממשלת יפן החדשה, שהצהירה בריש גלי שבכוונתה להחליש באופן יזום את הין באמצעות הרחבה כמותית ומכירה של המטבע המקומי.

המטרה ברורה - ין חלש יסייע ליצואנים היפנים שמצויים בקשיים, לאחר שיפן נקלעה באחרונה לגירעון מסחרי לא אופייני. הממשלה עוד לא פתחה את הברז, אבל השוק כבר עושה עבורה את העבודה. מאז נובמבר, לאחר שצנח לשפל של כל הזמנים למול הדולר, הין נחלש כנגד המטבע האמריקני בשיעור של למעלה מ-18%, כאשר הצמד נסחר כעת מעל 94 ין לדולר.

המהלך המתוכנן של היפנים, שכולל לא רק הרחבה כמותית אלא גם חבילת תמריצים לכלכלה המקומית, הוביל לראלי מסחרר גם בשוק המניות היפני, אשר הגיב בחיוב למדיניות החדשה. מדד הניקיי זינק באותה תקופה ב-25%, לשיא של שנתיים. גם המשקיעים המקומיים, כך נראה, מאמינים כי המהלך להחלשת הין יסייע לחברות היפניות מבוססות ייצוא.

את המפנה הזה ביחסי הכוחות בשוק המט"ח ניתן לראות ברזולוציה יותר ממוקדת בתנועת המניות של שתי יצואניות מרכזיות מתחום הרכב, פורד וטויוטה. בסופו של דבר, ין זול מעניק יתרון תחרותי ליצואניות היפניות לעומת היצואניות האמריקניות. מדובר בשתי יצרניות רכב שבתנאים שווים אמורות לנוע פחות או יותר באותו כיוון, בהתאם למצב הגלובלי של תעשיית הרכב (שנפגעה קשות בעקבות המשבר העולמי).

אולם, באחרונה אנחנו עדים לשבירה חדה בקורלציה בין שתי המניות. בעוד המניה של פורד צנחה יותר מ-10% מרמות השיא האחרונות, המניה של טויוטה נעה בכיוון ההפוך והתחזקה באותו פרק זמן בשיעור של 15%, בניגוד לקורלציה הבסיסית שהתקיימה בין שתי המניות בשנים האחרונות. מה גרם לפיצול הזה? ובכן, כנראה שהתשובה טמונה בשוק המט"ח ובשער החליפין של הדולר-ין.

התיסוף החד בערכו של הדולר מול הין משנה את המאזן התחרותי בין שתי היצרניות. הרכבים של פורד מתייקרים, ואילו הרכבים של טויוטה נהיים זולים יותר, הן בשוק העולמי והן בשוק האמריקני. היתרון התחרותי החדש הזה של טויוטה לעומת פורד, הנובע מהמדיניות החדשה של ממשלת יפן, משתקף היטב ביחסים בין המניות.

מעניין לציין שהפיצול החד התרחש רק לאחר שהדולר-ין חצה מעל 90, מה שכנראה סימן לשווקים כי המהלך היפני צובר תאוצה. אגב, השפעה דומה, רק הפוכה, ראינו כאשר הבנק הפדרלי של ארצות הברית החל ליישם מדיניות של הרחבה כמותית בעקבות המשבר הפיננסי. אחד מהתוצרים הבולטים של מדיניות זו היה פיחות דרמטי של הדולר, פיחות שסייע לאושש במידת מה את היצוא האמריקני והתבטא בין היתר גם בהתאוששות של מנייתה של פורד.

לאור העובדה כי אנחנו ככל הנראה רק בראשיתו של המהלך להחלשת הין מול הדולר (מדברים על שער חליפין של 110 כיעד ראשון), המניה של פורד נמצאת בסיכון גבוה, ואילו המניה של טויוטה נמצאת בעמדת תנופה. הקורלציה המסתמנת הזו בין המניות של יצרניות הרכב לבין שוק המט"ח, עשויה כמו כן להוות בסיס לעסקת גידור. כלומר, מי שמחזיק בתיק ההשקעות שלו במניות של פורד, יכול לסחור לונג על הדולר-ין במטרה לגדר סיכונים ולהגן על השקעתו.