שוק האג"ח כראי לאמוציונאליות של הפעילים בשוק

ערן קלינסקי ורון אלקון מאפסילון מתייחסים לסיכון הקיים כעת בשוק הקונצרני, ומסתכלים על הנדל"ן המניב כדוגמה

אוסקר ווילד אמר פעם שהוא יכול לעמוד בפני כל דבר, מלבד פיתוי. אין ספק כי הפיתוי להצטרף ל"רכבת האג"ח הקונצרני" הוא גדול. במבט מהצד נראה כי הרכבת אינה עוצרת, כאשר שוק האג"ח נהנה ממומנטום מאוד חיובי, ומי שלא משתתף בחגיגה מרגיש באופן טבעי פספוס גדול.

שוק האג"ח הקונצרני השנה הראה לנו איך בשוק ההון לעיתים האמוציות משחקות תפקיד ונוצר נתק בין שווי כלכלי למחיר ניירות הערך. מנקודת השפל לפני כשנה, אז שלטו התחזיות השחורות בשוק לגבי עתיד הכלכלה, איגרות חוב בצעו מהלך עליות אדיר באופן רוחבי, וממצב של פסימיות מוחלטת עבר השוק למצב של אופוריה, כאשר המרווחים, במקרים מסוימים, אף יורדים לרמות שפל היסטוריות. כל זאת ללא שינוי מהותי בתוצאות החברות עצמן או במצב במשק באופן כללי.

וכך, ממצב של אנומאליה ומחירים זולים מדי, עבר השוק למצב קיצון הפוך של מחירים יקרים שלא בהכרח מתמחרים באופן ראוי את הסיכון הגלום בהן, במיוחד באיגרות החוב בדירוגים הגבוהים.

איגרות החוב של חברות הנדל"ן המניב כדוגמא

דוגמא טובה למצב של איגרות חוב שלא בהכרח מתמחרות את הסיכון הגלום בהן לטעמנו ניתן למצוא בענף הנדל"ן המניב. רמת המינוף הממוצעת של חברות בענף עומדת על כ-60% (מינוף לא מבוטל, במיוחד בהשוואה לחברות דומות בארה"ב עם שיעורי מינוף של כ- 40%). למרות המינוף, רמות המרווחים באג"ח חברות הנדל"ן המניב הן מהנמוכות בשוק הקונצרני.

אומנם המרווח בין עלויות המימון של החברות לתשואה הגלומה בנכסים שלהן הוא גבוה בכל קנה מידה, בין היתר מכיוון שעלויות המימון של החברות נמוכות ביותר. עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים מספר איומים רציניים אשר יכולים לשחוק מרווח זה, וביניהם:

1. עודף היצע חזוי בשוק המשרדים עם כניסתם לשוק של עשרות אלפי מ"ר שנמצאים כרגע בבנייה שרובה ספקולטיבית.

2. חשש לירידה בפדיונות בענף הקניונים עקב האטה בצריכה.

3. התארגנות שוכרים להורדת דמי השכירות בעקבות שיעור עומס (שכ"ד ביחס למחזור) גדול.

4. צמצום עתידי של מימון בנקאי מכיוון שבנקים רבים חורגים ממגבלת האשראי לנדל"ן

מליסרון כמשל

דוגמא טובה לחברה בעלת שיעורי מינוף גבוהים ועלויות מימון נמוכות היא מליסרון. הנכסים של החברה מצוינים, אולם מעט מפתיע שחברה מאוד ממונפת עם יחס חוב נטו ל-CAP של כ-70% נהנית מעלויות מימון מהנמוכות בענף (באג"ח החברה המרווח נע מ-1.5 במח"מ הקצר ועד למרווח 2.25 במח"מ ארוך של 6.3).

למעשה, במצב הנוכחי ניתן לומר שמליסרון וחברות דומות בענף מנצלות את המצב בו השוק מספק להן מימון זול למרות רמות מינוף גבוהות. כך הן מממנות את פעילותן, כאשר מרבית הסיכון הוא על בעלי האג"ח, והנהנים העיקריים הם בעלי המניות, שלטובתם נזקף גם דיבידנד שנתי בשיעור ממוצע של כ- 5%.

לאור זאת, מי שסבור שחשיפה לסקטור הנדל"ן המניב היא מעניינת, נראה כי עדיפה השקעה במניות החברות על פני השקעה באג"חים שלהן. כמובן שרמת הסיכון גבוה יותר, אך יחס הסיכוי סיכון נוטה לטובת המניות.

ובכל זאת, מי שמחפש חשיפה לאג"ח חברות הנדל"ן המניב יוכל למצוא עדיפות קלה לאג"חים של בריטיש על פני האג"חים של מליסרון, לאור המיזוג בין החברות, ופער המרווחים בין האג"חים שלהן (שהצטמצם בתקופה האחרונה).

ניתן לראות כי באג"ח ג' של בריטיש ישראל, במח"מ קצר יותר, המרווח יותר אטרקטיבי בהשוואה לאג"ח ו' של מליסרון. לאור המיזוג בין החברות, פער המרווחים צפוי להמשיך ולהצטמצם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לגמרי - אנליסט חובבן (ל"ת)
    יעל 19/11/2012 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רן 18/11/2012 10:54
    הגב לתגובה זו
    מיליסרון ו- יש בטחונות ביחס של לפחות 130% מהיקף הסדרה. להבא תבדוק את הנתונים או תשאל את עידן. הוא בטוח יידע.
  • ולמה שעידן יידע? (ל"ת)
    תום 19/11/2012 13:09
    הגב לתגובה זו
  • אנליסט לא חובבן 18/11/2012 11:18
    הגב לתגובה זו
    השעבוד המיוחל אמנם קיים אך מדובר במנוית בריטיש ישראל ע"פ מיטב ידיעתי חוב קודם לאקוויטי ע"פ דרגות נשייה ולכן גם אם מדובר בשעבוד מליסרון אג"ח ו הינו חוב נחות לחוב של בריטיש.
  • 1.
    אגחיסט 18/11/2012 09:52
    הגב לתגובה זו
    1. אלרן השקעות דיווחו על תכנית רכישה עצמית בסך 10 מיליון ע"י חברת בת, הם התחילו לקנות בשלב זה מחוץ לבורסה (ראו דיווחים בהודעות הבורסה), הסכום יאפשר להם לחסל את כל הסידרה (או את רובה). 2. יפנאוטו, פורסמה תכנית להסדר, סביר שימכרו את פעילות יבוא רכבי סובארו והאג"ח ישולם בפארי בפירעון מוקדם. בידקו, לא המלצה. דעה מפוכחת.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.36%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.