גם אחרי הבחירות - יש סיבות לשמור כסף מתחת לבלטה

אורית לוין, אנליסטית מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, מתייחסת לפירסום הדרישות החדשות על רמת ההון של הוועדה ליציבות פיננסית
אורית לוין | (4)

לפני מספר שבועות כתבתי טור בנושא על מלכודת, נזילות, אבטלה ומה שביניהן. הטור תיאר את בעיית מלכודת הנזילות בארה"ב. בשבוע שעבר פרסמה הוועדה ליציבות פיננסית (FSB) דרישות חדשות ומחמירות לגבי רמת ההון שיחויבו הבנקים הגדולים בעולם להחזיק. דרישות אלו ייושמו החל מ-2016, אך הבנקים יצטרכו להיערך לקראתן טרום היישום, מה שצפוי להכביד עוד יותר על הנזילות במערכת הבנקאית בארה"ב. הגרף הבא, שהוצג בטור הקודם, מתאר את אחת הבעיות הקשות עמן מתמודדת כלכלת ארה"ב.

מאז פרוץ המשבר, הבנקים הגדולים העדיפו לשמור את יתרות המזומן שלהם בפיקדונות אצל הפד, ולא להשתמש בהן להעמדת אשראי. הריבית על אותם פיקדונות אפסית. אולם בזמנים קשים אלו, כשהרגולציה מחמירה את דרישותיה לגבי יתרות הון מהבנקים, אין להם הרבה ברירות. הריבית הנמוכה במשק והניסיונות לרכוש אגרות חוב מהבנקים הצליחו לעודד את הבנקים להשתמש ביתרות המזומן להענקת אשראי.

ואז בא הFSB...

Financial Stability Board, גוף שהוקם בארה"ב לאחר המשבר ב-2009 והחליף את הגופים הרגולטורים שהיו קיימים עד אז. הוא נועד להסדיר מיני נושאים במערכת הבנקאית. בבוקרו של יום שישי שעבר, מישהו ב-FSB התעורר ואמר, "הבנקים צריכים לשמור על יותר כריות הון שיסייעו להם להתמודד עם זעזועים והפסדים כבדים". מה גרם להם להתעורר דווקא עכשיו? נראה שהבנקים עצמם...

הלוויתן הגדול ופרשיות נוספות

נתחיל בפוזיציית המסחר של JPMorgan Chase, אשר זכתה בעיתונות לכינוי "הלוויתן הגדול", הסבה לו הפסדי עתק של כ-6 מיליארד דולר ואילצה את המנכ"ל להתפטר. אולם גם לאחר ההפסדים הגבוהים, JPMorgan עומדים ביחס הון של כ-8.4%. כעת יצטרכו להעלות את היחס ל-9.5% בתוך שלוש שנים. גם Citigroup הפסיד כ-4.7 מיליארד דולר ברבעון האחרון, לאחר שמכר את חברת הברוקראז' שלו במחיר נמוך ממה שציפה. לא זו בלבד, אלא שהבנק ספג טלטלה קשה, לאחר שהמנכ"ל האגדי שלו, ויקראם פנדיט, הודיע במפתיע על התפטרותו. דרך אגב, סיטי יצטרך גם הוא להגיע ליחס הון של 9.5% ב-2016 - יחס שעומד במקרה שלו על 8.6% בלבד.

עוד סיבה לשמור את הכסף מתחת לבלטה...

לא פחות מ-28 בנקים גדולים ייאלצו להגדיל את הונם העצמי. כל אחד מהם מתמודד היום עם ספיחים מהמשבר הכלכלי והפסדים כבדים שנגרמו מסיבות שונות: העמדת משכנתאות גרועות, הפסדי מסחר ו/או חשיפה לאג"ח של ממשלות באירופה. הם כבר הודיעו על תכניות התייעלות, קיצוצי מאות עובדים וכמו שראינו, הם לא ממש משתמשים ביתרות המזומן שלהם למתן אשראי. כעת, תהיה להם עוד סיבה להמשיך במדיניות זו. נקווה לטוב...

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תרגום בקשה לכתבה, מה לעשות עם הכסף הפנוי ? (ל"ת)
    מה זה אומר ? 08/11/2012 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 06/11/2012 21:23
    הגב לתגובה זו
    ה-FSB לא הוקם בארצות הברית אלא ע"י מדינות ה-G20 כאשר ה"ועדה " מדווחת לשרי האוצר והנגידים של אותן מדינות. דרך אגב, כל הנחיות "באזל 2" יצאו מועדה זו . כיום יו"ר הועדה הוא הנגיד של קנדה.
  • 2.
    אייה כבאי 06/11/2012 11:50
    הגב לתגובה זו
    כתמיד , כתבותיך מנוסחאות מענינות ומקצועיות . למיטב הבנתי יחס ההון שמכתיב הנגיד שלנו פישר הוא אפילו יותר גבוה . אשמח לדעת האם ההשפעה על המשק הישראלי כתוצאה מכך דומה לזו האמריקאית עם כל ההבדלים ....
  • 1.
    מנטליסט 06/11/2012 11:03
    הגב לתגובה זו
    אורית עושה פעם נוספת מה שאנליסט טוב צריך לעשות - כשכולם מתרגשים מהבחירות, היא דואגת לשמור אותנו עם רגליים על הקרקע וחושבת קדימה. יפה מאוד.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.