מלחמה וכסף - ההשפעות והדרכים להינצל

רמי דרור, מנכ"ל הדס ארזים בית השקעות, מתייחס לתקופה הנוכחית בשוק ההון המקומי. כיצד ישפיעו המשבר באירופה, האבטלה הגואה הארה"ב והמצב הביטחוני במזרח התיכון על הבורסה באחד העם?
רמי דרור | (2)

אחרי שהתרגלנו בשבועות האחרונים להביט מערבה - מהיכן שהצרות מגיעות - והתעסקנו במשבר החוב באירופה, קודם ביוון ואחר כך ספרד ואיטליה, ולאחר מכן בצמיחה והאבטלה בארצות הברית, לפתע חוזרים הטונים המאיימים במישור הבטחוני ואנו חוזרים להסתכל מזרחה לכיוון אירן ודרומה לעבר סיני ועזה.

האפשרות לתקיפת באירן חזרה למהדורות החדשות תוך הסברים מפורטים על כמות הטילים ומספר הנפגעים הצפוי. היא אומנם משפיעה פחות על הבורסה, אבל עדיין גורמת לחששות אצל חלק מהמשקיעים. הציניקנים חושבים כי מדובר בספין תקשורתי המשרת אינטרסים מסויימים בצד האירני ובצד הישראלי. אולם מי שמאמין בכך שמדובר באיום ממשי וקרוב, מוזמן להסתכל על הדולר המשמש בעיתות אלו כסוג של הגנה וייתכן וימצא במחיר הנוכחי הזדמנות לרכוש הגנה במחיר נמוך מכפי שהיה בשבועות האחרונים, לאחר שירד מרמות של כ-4.08 לרמה של כ-3.91 ש' לדולר.

במצבים דומים של חוסר ודאות, משקיעים רבים בעלי חסכונות בבורסה, נדרכים ומחפשים מזור ועצה כיצד לנהוג. מאחר ורמת אי הוודאות ואי הבהירות לגבי המצב גבוהה, לא תמיד ברור מה לעשות - האם הפתרון הוא לממש ולצאת מהכל ולשבת בפק"מ עד יעבור זעם? מאחר ונושא ההשקעות לא נכלל בתחום המדעים המדוייקים, הדרך להתמודד היא לנהל את הסיכון ולהניח הסתברויות שונות למצבים שונים. את ההנחות לגבי המצב הביטחוני אני משאיר לכל אחד שיעשה לעצמו.

לצורך ההמחשה, נניח חוסך ממוצע אשר מחזיק בתיק השקעות או קרנות נאמנות בהרכב 30% במניות 40% אג"ח מדינה - 30% אג"ח קונצרנית. אם ננסה לצמצם, ישנם שלושה תסריטי פעולה אפשריים :

1. לחוששים אך לא בטוחים לגבי המצב לא רוצים למכור, אך תוהים "מה אם בכל זאת יהיה משהו? הרי בארץ אף פעם אי אפשר לדעת" - מומלץ להקטין מעט את המרכיב המנייתי, ולהסיט חלק משמעותי ממה שנותר למדדי מניות בשוק האמריקני (S&P 500 או לדאו ג'ונס). לחילופין ניתן גם לקנות אופציות מסוג PUT מחוץ לכסף כהגנה. על המרכיב הקונצרני לא ניתן להגן עם אופציות, אולם כן אפשר להוסיף לתיק רכיב מאזן של 20%-10% בדולר, במקרה של אזעקת אמת יקפוץ ויאזן את הירידות באפיקים האחרים. לגבי רכיב אג"ח מדינה, הדרך להתגונן הינה לא להיות באג"ח לטווח של מעל 3-4 שנים.

2. לבטוחים שמשהו יקרה - אם התיק גורם לכם לא לישון בלילה, פשוט תשבו בפק"מ, כנראה שהבורסה לא בשבילכם.

3. למאמינים ששום דבר יקרה - ימים פאניקה הם הזדמנות נפלאה לעשות כסף. החולשה בשוק המקומי יצרה הזדמנויות השקעה מעניינות הן במניות והן באג"ח קונצרנית לטווח הבינוני והארוך. זאת כמובן עבור משקיעים בעלי סבלנות ואורך רוח, שיכולים להכיל את התנודתיות הגבוהה שצפויה בטווח הקצר.

אין לראות בטור המלצה לרכישה / מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. הדס ארזים עשויה להשקיע בנירות הערך המצויינים בכתבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא מעניין בכלל וגם הזוי (ל"ת)
    פגוש 02/10/2012 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 27/09/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
    אבל כמו כולם אתה לא יודע מה יקרה. כל אחד יכול לומר : או ש.. או ש.. או ש...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).