ככה תשתלטו על נכסים דרך שוק האג"ח הישראלי

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, בוחן הזדמנות השקעה מעניינית וייחודית ליזמים במסגרתה הם יכולים להשתלט על נכס דרך שוק האג"ח
אודי קושל | (8)

יזמים כבדרך הטבע מחפשים בכל עת הזדמנויות השקעה חדשות. במהלך חיפוש נכס, איתר היזם נכס מקרקעין של חברה ציבורית לאחר לימוד הנכס הסתבר ליזם כי הנכס משועבד כבטוחה למחזקי סדרת אג"ח.

במקרה זה, נוצרת ליזם הזדמנות השקעה מעניינית וייחודית, במסגרתה ביכולתו לרכוש את האג"ח ודרכו להשתלט על הנכס (כמובן במידה ויהיה אירוע דיפולט ו/או להבטיח לעצמו תשואה שעולה על התשואה שהנכס מניב).

דוגמא מספרית

נניח ששוי הנכס 100 מ'

הנכס מניב NOI של 7.5 מ' .

סדרת האג"ח שהנכס מבטיח הינה: גודל הסדרה 100 מ' ע.נ; האג"ח נסחר במחיר 85 אג', קרי שווי השוק של הסדרה 85 מ' (100 מ' ע.נ * 85 אג'); האג"ח נסחר בתשואה של 10%; לצורך הדוגמא נניח כי היזם רכש מחצית מהסדרה תמורת 42.5 מ' (50 מ' ע.נ * 85 אג')

כאמור, היזם רוכש את האג"ח לפי שווי סדרה של 85 מ' אשר נמוך משווי הנכס (ההנחה הינה כי היזם ירכוש כמות מהותית מהנכס במחיר ממוצע של 85 אג'). לאחר ביצוע הרכישה, היזם אינו נדרש לעבוד ולעמול על שיפור וניהול הנכס אלא לעקוב ולהמתין לתשלומי האג"ח, במהלך ההמתנה תיווצר אחת מהאופציות הבאות:

האג"ח יפרע במלואו - היזם הרוויח את התשואה שהיתה במועד רכישת האג"ח אשר עולה על התשואה שהיה מקבל לו היה רוכש את הנכס. לעניין שווי הנכס, במידה ושווי הנכס ירד ממועד ביצוע העסקה כי אז עסקת האג"ח הינה עוד יותר כדאית מאשר רכישת הנכס.

במידה והאג"ח לא נפרע, הרי שאז מחזקי האג"ח יממשו את השיעבוד בדרך של פתיחת הליך משפטי ומינוי כונס נכסים. כונס הנכסים יציע את הנכס למכירה לכל מאן דבעי לרבות היזם.

במקרה זה קיימים מספר תרחישים לרבות התרחישים הבאים:

המציע (צד ג') מציע מחיר העולה על שווי החוב המתואם של סדרת האג"ח היזם מרוויח את התשואה שהיתה במועד רכישת האג"ח וכמובן מקבל את מלאו החוב המתואם (יש לציין כי במצב זה בו החוב מובטח, הריבית של האג"ח ממשיכה להיצבר).

המציע מציע מחיר הנמוך מגובה החוב אולם גבוה משווי השוק בו רכש היזם את הסדרה (למשל לרכוש את הנכס ב- 90) במצב זה מכירת הנכס למציע גורמת ליזם לרווח (מקבל 90*0.5=45 לעומת השקעה של 42.5, לצורך הדוגמא התעלמנו מעלויות מימוש) אולם הרווח נמוך מהתשואה החזויה שהיתה במועד רכישת האג"ח. בנוסף, כאמור לעיל, ליזם הזכות להציע הצעה ולרכוש בעצמו את הנכס. אם היזם יחשוב כי הנכס שווה יותר מההצעה שהוצעה כי אז הוא ירכוש את הנכס (נניח 92) ומחצית מכספי הרכישה (92*0.5) תחזור אליו בכובעו כמחזיק האג"ח.

המציע מציע מחיר הנמוך משווי סדרת האג"ח במועד הרכישה (נניח 70) במצב זה מכירת הנכס למציע גורמת ליזם להפסד (80*0.5=35 לעומת השקעה של 42.5). כאמור לעיל, ליזם הזכות להציע הצעה ולהתמחר על הנכס ובסופה לרכוש את הנכס. באם היזם רכש את הנכס כי אז סביר שרכש אותו במחיר העולה מעט על הצעה שהוצעה ע"י המציע (נניח 72) וגם חלק מחצית מכספי הרכישה (72*0.5) בכובעו כמחזיק אג"ח. כמובן שבמצב זה במידה ולדעת המשקיע הנכס שוו יותר מ- 85 (המחיר בו רכש את האג"ח) ביצע היזם עסקה הטובה עשרות מונים לעומת רכישת הנכס במחירו המקורי.

חשוב לציין כי באפשרות המשקיע (באמצעות השפעתו באסיפות האג"ח) אף לפנות לבימ"ש ולפתוח בהליכים משפטים ולהשתלט על החברה (סביר כי אם שווי נכסי החברה עולה על התחייבויתה בעלי המניות הנוכחיים התנגדו) אולם כמו תמיד ההחלטה נתונה אך ורק לכבוד בימ"ש.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דניאל 21/12/2012 17:56
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק האג"ח יכול לשלוט על החברה ? אין לו שום שליטה על החברה אלא על השיעבוד בלבד. ברוב המקרים לבנקים יש שיעבוד שוטף על החברה ולכן הם אלו שיכניסו אותה להליך 350.
  • 4.
    יהויכין 02/08/2012 10:51
    הגב לתגובה זו
    את "הפטנט" הזה כבר ניסה כמוזכר מנדי ז"ל. מצד שני קיימים לעתים רחוקות מצבים בהם ערך הבטוחות עולה בהרבה על ערך האג"חים הנובע משער נמוך בהרבה מן הפארי ואז - כדאי לרכוש את האג"ח ולהחזיקו עד לפדיון. אז, אם האג"ח לא יפרע יחולטו הבטחונות ויכסו את מלוא הפארי או לפחות חלקו העשוי להיות גבוה בהרבה ממחיר הרכישה. מפתה - אך למקצוענים סבלניים בלבד!!!
  • 3.
    יואל והאוהל 01/08/2012 22:03
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שאתה לא ממש רציני נשמע כמו ילד מתלהב. כך דוגמא בשנת 2008 נסחר אגח ב יאיר שמשועבד לו קנון הפסגה בתשואה של 20% נמוך משמעותית לכל הדעות מהשווי. או למשל ארקו אגח ב' המשועבד לליגד סנטר נסחר לפני שנה וקצת ב 15% תשואה ועוד דוגמאות רבות. כשיש כשלי שוק והיו כמה כאלה לאחרונה ניתן בהחלט להשתלט על נכסים איכותיים דרך האגח בתשואות יפות מאוד. אזי הנחות א ו ב שלך לא נכונות בהכרח. ולגבי אאורה האגח חי ובועט ואפילו סדרה ה נסחרת בתשואה שפויה יחסית. ערב טוב
  • לא ולמד מי היה המחזיק הכי גדול בבית יאיר 2 (ל"ת)
    סוחר ותיק 02/08/2012 12:45
    הגב לתגובה זו
  • אגחיסט 01/08/2012 23:20
    הגב לתגובה זו
    תתפלא, אבל אני מכיר את כל הדוגמאות שנתת, אבל: האם במקרה של ב.יאיר-קניון הפסגה, ארקו-ליגד, אאורה-פרוייקטים, מישהו השתלט על הנכס דרך קנייה של סדרות האג"ח? התשובה היא לא. קניון הפיסגה נמכר למשקיע בעיסקה רגילה, אותו דבר במקרה של ליגד, המכירה איפשרה לשלם את האג"ח, זה לא המקרה עליו עוסקת הכתבה. לא היתה השתלטות על הנכסים דרך רכישה מאסיבית של סדרות האג"ח!!!!!!
  • קניון הפסגה לא נמכר לאף אחד.. תעשה שיעורי בית (ל"ת)
    דוד 02/08/2012 09:26
  • 2.
    זה שאתה לא זוכר דוגמאות לא אומר שלא היו (ל"ת)
    סוחר ותיק 01/08/2012 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אגחיסט 01/08/2012 16:43
    הגב לתגובה זו
    א. לקנות חצי מהסדרה במחיר נמוך כשיש נכס ששווה כמו הפארי בערך זה בלתי אפשרי. ב. אם הנכס המגבה מכסה את החוב הסדרה תיסחר בפארי פלוס והתשואה תהיה נמוכה. ג. הדבר אפשרי במצב בו הנכס שווה פחות מהסדרה והחברה במצב זוועתי או לסדרות ללא בטחונות ספציפים. ד. השתלטות על חברות דרך האג"ח בוצע בעבר, ראו דוגמאות כמו דוראה ואאורה והסוף הטראגי שהמשקיעים הפסידו את המכנסיים ומנהיגם שם קץ לנפשו (מנדי ז"ל). לסיכום: דוגמאות לא ריאליות מוציאים את האוויר מבלון הכתבה.
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.