ככה תשתלטו על נכסים דרך שוק האג"ח הישראלי
יזמים כבדרך הטבע מחפשים בכל עת הזדמנויות השקעה חדשות. במהלך חיפוש נכס, איתר היזם נכס מקרקעין של חברה ציבורית לאחר לימוד הנכס הסתבר ליזם כי הנכס משועבד כבטוחה למחזקי סדרת אג"ח.
במקרה זה, נוצרת ליזם הזדמנות השקעה מעניינית וייחודית, במסגרתה ביכולתו לרכוש את האג"ח ודרכו להשתלט על הנכס (כמובן במידה ויהיה אירוע דיפולט ו/או להבטיח לעצמו תשואה שעולה על התשואה שהנכס מניב).
דוגמא מספרית
נניח ששוי הנכס 100 מ'
הנכס מניב NOI של 7.5 מ' .
סדרת האג"ח שהנכס מבטיח הינה: גודל הסדרה 100 מ' ע.נ; האג"ח נסחר במחיר 85 אג', קרי שווי השוק של הסדרה 85 מ' (100 מ' ע.נ * 85 אג'); האג"ח נסחר בתשואה של 10%; לצורך הדוגמא נניח כי היזם רכש מחצית מהסדרה תמורת 42.5 מ' (50 מ' ע.נ * 85 אג')
כאמור, היזם רוכש את האג"ח לפי שווי סדרה של 85 מ' אשר נמוך משווי הנכס (ההנחה הינה כי היזם ירכוש כמות מהותית מהנכס במחיר ממוצע של 85 אג'). לאחר ביצוע הרכישה, היזם אינו נדרש לעבוד ולעמול על שיפור וניהול הנכס אלא לעקוב ולהמתין לתשלומי האג"ח, במהלך ההמתנה תיווצר אחת מהאופציות הבאות:
האג"ח יפרע במלואו - היזם הרוויח את התשואה שהיתה במועד רכישת האג"ח אשר עולה על התשואה שהיה מקבל לו היה רוכש את הנכס. לעניין שווי הנכס, במידה ושווי הנכס ירד ממועד ביצוע העסקה כי אז עסקת האג"ח הינה עוד יותר כדאית מאשר רכישת הנכס.
במידה והאג"ח לא נפרע, הרי שאז מחזקי האג"ח יממשו את השיעבוד בדרך של פתיחת הליך משפטי ומינוי כונס נכסים. כונס הנכסים יציע את הנכס למכירה לכל מאן דבעי לרבות היזם.
במקרה זה קיימים מספר תרחישים לרבות התרחישים הבאים:
המציע (צד ג') מציע מחיר העולה על שווי החוב המתואם של סדרת האג"ח היזם מרוויח את התשואה שהיתה במועד רכישת האג"ח וכמובן מקבל את מלאו החוב המתואם (יש לציין כי במצב זה בו החוב מובטח, הריבית של האג"ח ממשיכה להיצבר).
המציע מציע מחיר הנמוך מגובה החוב אולם גבוה משווי השוק בו רכש היזם את הסדרה (למשל לרכוש את הנכס ב- 90) במצב זה מכירת הנכס למציע גורמת ליזם לרווח (מקבל 90*0.5=45 לעומת השקעה של 42.5, לצורך הדוגמא התעלמנו מעלויות מימוש) אולם הרווח נמוך מהתשואה החזויה שהיתה במועד רכישת האג"ח. בנוסף, כאמור לעיל, ליזם הזכות להציע הצעה ולרכוש בעצמו את הנכס. אם היזם יחשוב כי הנכס שווה יותר מההצעה שהוצעה כי אז הוא ירכוש את הנכס (נניח 92) ומחצית מכספי הרכישה (92*0.5) תחזור אליו בכובעו כמחזיק האג"ח.
המציע מציע מחיר הנמוך משווי סדרת האג"ח במועד הרכישה (נניח 70) במצב זה מכירת הנכס למציע גורמת ליזם להפסד (80*0.5=35 לעומת השקעה של 42.5). כאמור לעיל, ליזם הזכות להציע הצעה ולהתמחר על הנכס ובסופה לרכוש את הנכס. באם היזם רכש את הנכס כי אז סביר שרכש אותו במחיר העולה מעט על הצעה שהוצעה ע"י המציע (נניח 72) וגם חלק מחצית מכספי הרכישה (72*0.5) בכובעו כמחזיק אג"ח. כמובן שבמצב זה במידה ולדעת המשקיע הנכס שוו יותר מ- 85 (המחיר בו רכש את האג"ח) ביצע היזם עסקה הטובה עשרות מונים לעומת רכישת הנכס במחירו המקורי.
חשוב לציין כי באפשרות המשקיע (באמצעות השפעתו באסיפות האג"ח) אף לפנות לבימ"ש ולפתוח בהליכים משפטים ולהשתלט על החברה (סביר כי אם שווי נכסי החברה עולה על התחייבויתה בעלי המניות הנוכחיים התנגדו) אולם כמו תמיד ההחלטה נתונה אך ורק לכבוד בימ"ש.
- 5.דניאל 21/12/2012 17:56הגב לתגובה זואיך בדיוק האג"ח יכול לשלוט על החברה ? אין לו שום שליטה על החברה אלא על השיעבוד בלבד. ברוב המקרים לבנקים יש שיעבוד שוטף על החברה ולכן הם אלו שיכניסו אותה להליך 350.
- 4.יהויכין 02/08/2012 10:51הגב לתגובה זואת "הפטנט" הזה כבר ניסה כמוזכר מנדי ז"ל. מצד שני קיימים לעתים רחוקות מצבים בהם ערך הבטוחות עולה בהרבה על ערך האג"חים הנובע משער נמוך בהרבה מן הפארי ואז - כדאי לרכוש את האג"ח ולהחזיקו עד לפדיון. אז, אם האג"ח לא יפרע יחולטו הבטחונות ויכסו את מלוא הפארי או לפחות חלקו העשוי להיות גבוה בהרבה ממחיר הרכישה. מפתה - אך למקצוענים סבלניים בלבד!!!
- 3.יואל והאוהל 01/08/2012 22:03הגב לתגובה זומסתבר שאתה לא ממש רציני נשמע כמו ילד מתלהב. כך דוגמא בשנת 2008 נסחר אגח ב יאיר שמשועבד לו קנון הפסגה בתשואה של 20% נמוך משמעותית לכל הדעות מהשווי. או למשל ארקו אגח ב' המשועבד לליגד סנטר נסחר לפני שנה וקצת ב 15% תשואה ועוד דוגמאות רבות. כשיש כשלי שוק והיו כמה כאלה לאחרונה ניתן בהחלט להשתלט על נכסים איכותיים דרך האגח בתשואות יפות מאוד. אזי הנחות א ו ב שלך לא נכונות בהכרח. ולגבי אאורה האגח חי ובועט ואפילו סדרה ה נסחרת בתשואה שפויה יחסית. ערב טוב
- לא ולמד מי היה המחזיק הכי גדול בבית יאיר 2 (ל"ת)סוחר ותיק 02/08/2012 12:45הגב לתגובה זו
- אגחיסט 01/08/2012 23:20הגב לתגובה זותתפלא, אבל אני מכיר את כל הדוגמאות שנתת, אבל: האם במקרה של ב.יאיר-קניון הפסגה, ארקו-ליגד, אאורה-פרוייקטים, מישהו השתלט על הנכס דרך קנייה של סדרות האג"ח? התשובה היא לא. קניון הפיסגה נמכר למשקיע בעיסקה רגילה, אותו דבר במקרה של ליגד, המכירה איפשרה לשלם את האג"ח, זה לא המקרה עליו עוסקת הכתבה. לא היתה השתלטות על הנכסים דרך רכישה מאסיבית של סדרות האג"ח!!!!!!
- קניון הפסגה לא נמכר לאף אחד.. תעשה שיעורי בית (ל"ת)דוד 02/08/2012 09:26
- 2.זה שאתה לא זוכר דוגמאות לא אומר שלא היו (ל"ת)סוחר ותיק 01/08/2012 20:26הגב לתגובה זו
- 1.אגחיסט 01/08/2012 16:43הגב לתגובה זוא. לקנות חצי מהסדרה במחיר נמוך כשיש נכס ששווה כמו הפארי בערך זה בלתי אפשרי. ב. אם הנכס המגבה מכסה את החוב הסדרה תיסחר בפארי פלוס והתשואה תהיה נמוכה. ג. הדבר אפשרי במצב בו הנכס שווה פחות מהסדרה והחברה במצב זוועתי או לסדרות ללא בטחונות ספציפים. ד. השתלטות על חברות דרך האג"ח בוצע בעבר, ראו דוגמאות כמו דוראה ואאורה והסוף הטראגי שהמשקיעים הפסידו את המכנסיים ומנהיגם שם קץ לנפשו (מנדי ז"ל). לסיכום: דוגמאות לא ריאליות מוציאים את האוויר מבלון הכתבה.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)