המשבר הפיננסי של 2008 תפס את הכלכלה הישראלית במצב מצוין. יחס חוב לתוצר נמוך, אבטלה נמוכה, משמעת תקציבית וצמיחה בפעילות ובעיקר בנדל"ן. במהלך השנים האחרונות מדברים, בצדק, על כך שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל צריך לעלות. מנגד, אנו רואים מדינות רבות, בעיקר בקרב יבשת אירופה, הנמצאות בתהליך מתמשך של פשיטת רגל. בשל הורדות הדירוג של מדינות רבות, ניתן לומר שהדירוג של ישראל ביחס מדינות מפותחות רבות עלה.

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, שימש לאורך כל תקופת המשבר כמבוגר האחראי הקובע את הטון בשיח הכלכלי במסדרונות בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. על אף איתנותה הכלכלית של ישראל, התעקש פישר להגדיל במידה ניכרת את עתודות המט"ח של ישראל, מהלך מוצדק והכרחי עליו ספג ביקורות מכל עבר.

מזה למעלה משנה הכלכלה הישראלית נמצאת בנסיגה. שיעורי צמיחה גבוהים של 4%-5% נראים כעת כזיכרון רחוק, כשקצב הצמיחה ירד ל-2.7%-3%. עדיין מדובר בשיעור צמיחה גבוה ביחס למדינות המפותחות אולם קצב צמיחה כזה הוא פספוס מקומי. נכון שהמשבר באירופה והצמיחה האיטית בארה"ב משפיעות ומחלחלות, אך ההאטה בפעילות המשק מקורה ברובה בהחלטות שגויות של מקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות הכלכלית והרגולטורים בישראל.

הבורסה הינה מראה המשקפת בצורה נפלאה את הפעילות הריאלית והכלכלית. הדעיכה המהירה במחזורי המסחר בבורסה בת"א אינה מקרית ומציגה היטב גם את האטת הפעילות בכלכלה. מחזורי מסחר של מאות בודדות של מיליוני שקלים ביום לאורך זמן, חייבים להדאיג את שר האוצר וראש הממשלה, כמו גם את הרגולטורים. מחזורים דלילים פוגעים ביכולת השוק לתמחר נכסים בצורה טובה, ואף מאפשרים לשחקנים לבצע מניפולציות על השוק בהשקעה יחסית קטנה של כסף. ירידת המחזורים מגיעה ממספר מקורות וביניהם העלאת מס רווחי ההון, ביטול הטבות שונות למשקיעים זרים וחקיקה נרחבת ומאיימת המרחיקה שחקנים ומשקיעים רבים מהתעסקות בשוק.

הסיכון הטמון בהשקעה בישראל, ולא מסיבות ביטחוניות אלא דווקא תפעוליות, עלה באופן ניכר בשנה האחרונה. לא רק שהזרים נרתעים מלהיכנס להשקעה בארץ, גם המקומיים מגדילים את היקף השקעתם בחוץ לגבולות ישראל מאותן סיבות בדיוק. עלייה ניכרת בעלויות הקבועות של חברה ציבורית מעודדת בעלי שליטה רבים להפוך חברות חזרה לפרטיות, דבר הפוגע גם הוא במחזורים ובמבחר וגיוון החברות בבורסה.

כעת החליטו ראש הממשלה ושר האוצר להגדיל את הגרעון ב-3%, בניגוד לדעתו של סטנלי פישר. הגדלת הגירעון נועדה כביכול למנוע העלאות מסים, אולם להערכתי ההעלאות רק תדחנה, וגם זה בספק. הגרעון של ישראל עדיין נמוך יחסית אבל הגדלת הגרעון היא צעד שלילי שחושף את הכלכלה הישראלית לפוטנציאל למשברים. המרחק מיוון וספרד עדיין רב אך אלה רק דוגמאות למדינות שהגדילו את הגרעון ללא אבחנה ונקלעו למשבר חובות חריף. יש להימנע ככל שניתן מהגדלת הגירעון ולהתמקד דווקא בעידוד הצמיחה והפעילות במשק. כעת ובעתיד יבינו כולם את חשיבות המהלך של פישר להגדלת יתרות המט"ח בהיבט של ייצוב המשק.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

האינפלציה הנמוכה בחודשים האחרונים וציפיות לאינפלציה נמוכה גם בשנה הקרובה הן אינדיקטור נוסף להאטה בפעילות במשק. גם אינדיקטור זה תואם למגמה העולמית אך מעידה על רמת הביקושים המקומיים. להערכתי נתוני האבטלה ברבעונים הקרובים יהיו במגמה של שלילית של עלייה. האטת הכלכלה תחייב חברות לעבור התייעלות בכדי להמשיך להיות רווחיות. למשל בחברות הסלולר, על רקע החרפת התחרות, עשויות חברות לייעל עצמן בדרך של צמצום כוח אדם. גם בשוק ההון צפויים צמצומים על רקע שחיקת הרווחיות וגל מיזוגים ורכישות.

הכלכלה הישראלית מגלמת פוטנציאל צמיחה מתמשך של 4.5%-5% בשנה. קצב צמיחה נמוך מ-3% צריך להדליק נורה אדומה אצל ראש הממשלה ושר האוצר ועליהם לפעול במהירות לתיקון הליקויים שהובילו אותנו לנקודה זו ושנמצאים בשליטתם. אנו עדיין נמצאים בנקודת זמן בה ניתן לשנות את פני הדברים ולמנוע האטה נוספת והרעה בפעילות הכלכלית בישראל. הקלת בירוקרטיה ורגולציה במקומות מסוימים כמו גם עידוד הפעילות בבורסה, בין השאר בדרך של הפחתה חזרה של מס רווחי הון, יתחילו להניע את המשק הישראלי מנתיב של האטה כלכלית לכיוון של צמיחה.