משלוש יוצאת אחת: עד כמה כדאי להשקיע באג"ח ממשלתיות

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, סוקר ומנתח את אג"ח הממשלתיות הארוכות ומדדי התל בונד, ובודק את כדאיות השקעה בהם כיום אל מול האלטרנטיבה
סיון ליימן | (4)

המגמה החיובית בשוקי המניות והאג"ח בעולם מתחילת 2012 נובעת בעיקר כתוצאה מהמשך התאוששות המשק האמריקני, וכן בשל הסדר החוב עם יוון. בנוסף על-כך גורמת הריבית הנמוכה השוררת בעולם לירידה חדה במפלס חששות המשקיעים, ובמקביל להגדלת הסיכון על-ידי השקעה בשוק המניות בארה"ב ובשווקים המתעוררים.

בעוד שבשוקי העולם אנו עדים לאווירה חיובית ואופטימית, מן הראוי לבדוק את המתרחש באג"ח הממשלתיות והקונצרניות מתחילת שנת 2012, ולשם הפרספיקטיבה אף במהלך שנת 2011:

ממשלתי קבוע +5 שנים : האינפלציה הסתכמה בשנת 2011 ב-2.2% בלבד, והובילה את נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית במשק לרמה של 2.5%. העלייה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה (2.9%) והשיפור בכלכלה האמריקנית, מרמזות מחד על אפשרות לעליית הריבית במשק בשנה הקרובה, וההאטה המורגשת במשק הישראלי. מאידך, כן העלייה הצפויה באבטלה במשק (הנמצאת בשפל של 5.8%) עשויה לגרום לנגיד להותיר את הריבית על כנה. כתוצאה מכל זאת אנו רואים ירידה בביקוש לאג"ח ממשלתיות שקליות ארוכות. מתחילת השנה הן ירדו ב-0.7%. לאחר שהתשואה על אג"ח אלו ירדה בינואר לרמה של 4.15%, היא עלתה בחודשיים האחרונים ועומדת כעת על 4.69%.

ממשלתי מדד 5-10 שנים : העלייה בציפיות האינפלציוניות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך גרמה למשקיעים להעדיף את אג"ח הממשלתיות הצמודות על אג"ח הממשלתיות השקליות. כך הניב המדד תשואה של קרוב ל-1% מתחילת 2012. כיום, התשואה לפדיון עומדת על 1.73% בלבד.

מדד תל בונד שקלי : ההאטה באינפלציה במשק בשנת 2011 שלוותה בהפחתת הריבית במשק חיזקה מאוד את האפיק השקלי (תשואה של 5.04% בשנת 2011) . כך ירדה התשואה לפדיון ברוטו מ-5.6% בתחילת שנת 2011 אל מתחת ל-5% (4.97%) בינואר השנה. עליית הציפיות לאינפלציה מתחילת השנה הובילה לעלייה בתשואות המדד לרמה של 5.23% כיום. המרווח בין תשואת המדד לתשואת ממשלתית במח"מ דומה התייצב מתחילת 2012 ועומד כעת על 1.73%.

מדד התל בונד 60 : מבין המדדים שבחנתי מדד זה הוא היחיד שהציג תשואה שלילית בשנת 2011. הרגיעה בשווקים בעולם, התחזקות הציפיות האינפלציוניות והריבית הנמוכה, תמכו בעליות שערים חדות במדד מתחילת השנה (2.58%). התשואה לפדיון ברוטו של המדד עלתה במהלך שנת 2011 ב-1.49% והגיעה ל-4.1% בסוף 2011. עליות השערים במדד מתחילת השנה הורידו את התשואה לפדיון לרמה של 3.33% כיום.

דעה אישית, מסקנות וסיכום

איזו השקעה אינה מומלצת, איזו השקעה נראית מעניינת ואיזו השקעה היא הכדאית ביותר? אני סבור כי השקעה באגרות-חוב ממשלתיות ארוכות אינה כדאית ואף עלולה לגרום להפסדי הון בחודשים הקרובים, עקב הסיבות הבאות:

- ההאטה במשק הישראלי מורגשת בהחלט והדבר ניכר היטב בירידה משמעותית בהכנסות ממסים בפברואר 2012 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מכך צפוי נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה בחודשים הקרובים.

- הירידה המשמעותית בהכנסות ממיסים עלולה לגרום לכך שהממשלה תחרוג באופן משמעותי מיעד הגרעון לשנת 2012 (2%). בכדי לממן את הגירעון צפויה המדינה להגדיל את הגיוסים באג"ח הממשלתיות.

- מנגד, ממשיך המשק האמריקני לשעוט קדימה - דבר שמביא לעלייה בתשואת האג"ח ל-10 שנים הנסחרות כיום בתשואה של 2.272%.

השקעה במדדי התל-בונד הקיימים נראית מעניינת יותר, אם כי לא באופן אבסולוטי. החלטת הבורסה על השקת שלושה מדדי תל בונד חדשים (תל בונד צמודות, תל בונד צמודות יתר ותל בונד צמודות בנקים) עשויה להיטיב עם מדדי התל בונד הקיימים ולהגדיל את הסחירות בהם. כמו-כן נהנים מדדי התל בונד מרגיעה בשווקים וריבית נמוכה אשר מסיטה כספים מהקרנות הכספיות לאג"ח הקונצרניות.

דעתי כי השוק המעניין ביותר כעת בבורסה בת"א הוא שוק אג"ח הקונצרניות של חברות איכותיות שאינן כלולות במדד התל בונד (בדירוג A ומטה וכן חברות שאינן מדורגות).

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האחד 20/03/2012 12:31
    הגב לתגובה זו
    יש תחושה של אופוריה בשווקים, ולדעתי היתרון של אגח ממשלתיות לא צמודות היא שהן משמשות גם כמעין תעודת שורט על השווקים, וכך כפי שהיה ב-2008 במקרה של קריסה ו/או משבר וכניסה למיתון אז האינפלציה יורדת והאגח הממשלתי הלא צמוד מזנק כי הוא נחשב אפיק בטוח (יחסית), ואם לא קורה כלום אז מסתפקים בקופון של 4.5-5% לשנה, בסך הכל עיסקה לא כל כך רעה לחלק הסולידי של התיק. כשהיה המשבר ב-2008 אני מיד קניתי אגח ממשלתיות שנתנו לי תשואה של כ-10% תוך פרק זמן של כ-3 חודשים, ואז מכרתי אותן וקניתי מניות, זאת היתה עיסקה מאד כדאית.
  • שי בו 06/05/2012 21:20
    הגב לתגובה זו
    כשתשואת האג" חים עולה אני קונה ומוריד מהמניות ,ולהיפך כשתשואת האג" חים יורדת מקטין חשיפה ומגדיל במניות
  • א.מ 21/03/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
    הן עושות את שלהן
  • 1.
    GOE 20/03/2012 08:52
    הגב לתגובה זו
    אג' ח . התשואה של הריבית מגיעה ל 6.5 אחוז בשנה . וכן השיפור בארה' ב תורם לעלייה הדרגתית גם בשערי האגח . * לא ממליץ רק דעתי *
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?