משקיעי ערך הינם אנשים שעבודתם היומיומית מנותקת מהמסחר היומי בבורסה. הם מנתחים את פעילות החברות ומתמחרים אותה על בסיס נתונים כלכליים של החברות ומצב המאקרו כלכלה הנוכחי במשק בצירוף ציפיותיהם לעתיד. לכאורה, צריכה להיות עדיפות למשקיעי הערך הטובים לאורך זמן בשוק, שכן שווי ני"ע פיננסיים הנסחרים בבורסה אמור לשקף בתמונת ראי את הכלכלה. לכן, בסופו של תהליך (שלרוב לוקח שנים) הבורסה מתיישרת סביב המחיר הראלי האמיתי.

ברם, במציאות הנוכחית, משקיעי הערך הופכים לזן נכחד. לא בכדי גדול משקיעי הערך כיום (וורן באפט) הוא בן 82 ולקח לו שנים למצוא מחליף. העולם המודרני הוא עולם של אינסטנט, אוכל מהיר, כוכב נולד, תוכניות ריאליטי ה"ממליכות" "ידוענים" חדשים כל שני וחמישי. קצב התעדכנות המידע הוא עצום, הן ברמה הכלכלית (כפר גלובלי) והן ברמה האישית (באמצעות פייסבוק, טוויטר וכו'). מחזורי הכלכלה הולכים, מתקצרים ומקצינים.

בישראל, המצב חמור אף יותר. כמדינת סטארט-אפ עם תרבות סטארט-אפ, כולם רוצים הכל ומהר. אין סבלנות, אין אורך רוח. כתוצאה מכך, אין תכנון ארוך טווח של הממשלה, יש זיגזוג רגולטורי וחקיקה רטרואקטיבית. לפעמים נראה כי ההחלטות בירושלים מתקבלות על בסיס משלוחי מסרונים (SMS) מהציבור.

בשוק ההון, תשואות של קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים מחושבים מדי יום ומפורסמים בכותרות ענק מדי חודש. כל שנה "ממליכים" בית השקעות חדש, מוביל. כל שנה, כוכב חדש, אינסטנט. במציאות שכזו אין תשואה על השקעה ארוכת טווח כי עד שהיא תניב פירות, לא ישאר אף אחד בבית.

הבעיה שהמציאות הכלכלית והפיזית שונה מהמימד האלקטרוני וה"רוחני" (כוכבות האינסטנט בצורותיה השונות). בפועל, לא ניתן לבנות בניין בפחות משנה וחצי - שנתיים, לא ניתן לבנות באר להפקת גז במים עמוקים + תשתית הולכה לישראל בפחות משנה וחצי - שנתיים, לא ניתן לפתח תרופה, לבצע את כלל הניסויים הדרושים על מנת לקבל אישור FDA בפחות מכמה שנים וכו'.

לפיכך, נוצר דיסונס בין המשקיעים שחיים בעידן האינסטנט לבין המציאות. ההתנגשות הזאת יוצרת רכבת הרים רגשית בקרב המשקיעים שמזינה את התנודתיות בשווקים. לכן אנו רואים כי המחזוריות של הכלכלה, בראי שוקי ההון, הולכת ומתקצרת ונהיית יותר קיצונית.

מבחינה כלכלית, אין תחליף להשקעות ערך, אבל במציאות הפיננסית של היום, חלקה בתיק ההשקעות צריך להיות קטן באופן יחסי ועיקר ההשקעה ראוי כי ייעשה באמצעות מדדים. האנליזה, הניתוח, הדעות והטעמים יבואו לידי ביטוי בחשיפה שתיבחר למדינות, סקטורים וכיו"ב.

נגזרת נוספת של תהליך האינסטנט שעובר על העולם בכלל ועל ישראל בפרט, צריכה להיות ההבנה כי רמת הסיכון המתבטאת בתנודתיות בשוקי ההון בטווח הקצר, זינקה בצורה משמעותית בשנים האחרונות והיא לא עומדת להירגע. עקב כך על כל משקיע לשאול את עצמו מהי רמת התנודתיות איתה הוא יכול לחיות בשלום? כמה כסף הוא מוכן "לסגור" לשנים בתוכניות חיסכון שנקראת השקעת ערך? או לחלופין, האם באמת אני יכול להיפרד לתקופה ארוכה מהסכום אותו הקציתי לתיק ההשקעות שלי?