גסיסתם של משקיעי הערך ותרבות האינסטנט
משקיעי ערך הינם אנשים שעבודתם היומיומית מנותקת מהמסחר היומי בבורסה. הם מנתחים את פעילות החברות ומתמחרים אותה על בסיס נתונים כלכליים של החברות ומצב המאקרו כלכלה הנוכחי במשק בצירוף ציפיותיהם לעתיד. לכאורה, צריכה להיות עדיפות למשקיעי הערך הטובים לאורך זמן בשוק, שכן שווי ני"ע פיננסיים הנסחרים בבורסה אמור לשקף בתמונת ראי את הכלכלה. לכן, בסופו של תהליך (שלרוב לוקח שנים) הבורסה מתיישרת סביב המחיר הראלי האמיתי.
ברם, במציאות הנוכחית, משקיעי הערך הופכים לזן נכחד. לא בכדי גדול משקיעי הערך כיום (וורן באפט) הוא בן 82 ולקח לו שנים למצוא מחליף. העולם המודרני הוא עולם של אינסטנט, אוכל מהיר, כוכב נולד, תוכניות ריאליטי ה"ממליכות" "ידוענים" חדשים כל שני וחמישי. קצב התעדכנות המידע הוא עצום, הן ברמה הכלכלית (כפר גלובלי) והן ברמה האישית (באמצעות פייסבוק, טוויטר וכו'). מחזורי הכלכלה הולכים, מתקצרים ומקצינים.
בישראל, המצב חמור אף יותר. כמדינת סטארט-אפ עם תרבות סטארט-אפ, כולם רוצים הכל ומהר. אין סבלנות, אין אורך רוח. כתוצאה מכך, אין תכנון ארוך טווח של הממשלה, יש זיגזוג רגולטורי וחקיקה רטרואקטיבית. לפעמים נראה כי ההחלטות בירושלים מתקבלות על בסיס משלוחי מסרונים (SMS) מהציבור.
בשוק ההון, תשואות של קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים מחושבים מדי יום ומפורסמים בכותרות ענק מדי חודש. כל שנה "ממליכים" בית השקעות חדש, מוביל. כל שנה, כוכב חדש, אינסטנט. במציאות שכזו אין תשואה על השקעה ארוכת טווח כי עד שהיא תניב פירות, לא ישאר אף אחד בבית.
הבעיה שהמציאות הכלכלית והפיזית שונה מהמימד האלקטרוני וה"רוחני" (כוכבות האינסטנט בצורותיה השונות). בפועל, לא ניתן לבנות בניין בפחות משנה וחצי - שנתיים, לא ניתן לבנות באר להפקת גז במים עמוקים + תשתית הולכה לישראל בפחות משנה וחצי - שנתיים, לא ניתן לפתח תרופה, לבצע את כלל הניסויים הדרושים על מנת לקבל אישור FDA בפחות מכמה שנים וכו'.
לפיכך, נוצר דיסונס בין המשקיעים שחיים בעידן האינסטנט לבין המציאות. ההתנגשות הזאת יוצרת רכבת הרים רגשית בקרב המשקיעים שמזינה את התנודתיות בשווקים. לכן אנו רואים כי המחזוריות של הכלכלה, בראי שוקי ההון, הולכת ומתקצרת ונהיית יותר קיצונית.
מבחינה כלכלית, אין תחליף להשקעות ערך, אבל במציאות הפיננסית של היום, חלקה בתיק ההשקעות צריך להיות קטן באופן יחסי ועיקר ההשקעה ראוי כי ייעשה באמצעות מדדים. האנליזה, הניתוח, הדעות והטעמים יבואו לידי ביטוי בחשיפה שתיבחר למדינות, סקטורים וכיו"ב.
נגזרת נוספת של תהליך האינסטנט שעובר על העולם בכלל ועל ישראל בפרט, צריכה להיות ההבנה כי רמת הסיכון המתבטאת בתנודתיות בשוקי ההון בטווח הקצר, זינקה בצורה משמעותית בשנים האחרונות והיא לא עומדת להירגע. עקב כך על כל משקיע לשאול את עצמו מהי רמת התנודתיות איתה הוא יכול לחיות בשלום? כמה כסף הוא מוכן "לסגור" לשנים בתוכניות חיסכון שנקראת השקעת ערך? או לחלופין, האם באמת אני יכול להיפרד לתקופה ארוכה מהסכום אותו הקציתי לתיק ההשקעות שלי?
- 7.מתי אלון 15/03/2012 12:51הגב לתגובה זותלמיד הסב את תשומת ליבי לכתבה הזו. והיא כל כך מגוחכת שאתם מוזמנים לבקר אצלי בקהילת הערך ולקרוא את התגובה המלאה שלי הכוללת דוגמה ממשית לכך. קהילת השקעות ערך בדה מרקר קפה כתבו בגוגל השקעות ערך.
- 6.רן רן 15/03/2012 10:47הגב לתגובה זוותפרסמו כבר את פלאג' יק
- 5.שגיא 14/03/2012 22:10הגב לתגובה זורק 15% מי שפועל כמו אלוגריטם או כמו סוחר משלם 35% חבל שלא מאמצים את השיטה היום משקיע ערך כימעט לא יכול להרוויח התנודות מוכתבות עיי מכונות וזה פוגם בו.
- 4.gabi 14/03/2012 21:52הגב לתגובה זוהיא לא לתת להם לנהוג בנו כשוטים. מה זה דמי הניהול האלה? למה אנחנו בכלל צריכים להגיע למצב שגם על דמי הניהול אנחנו צריכים לנהל מלחמות?? די עם דמי ניהול. תעשו לעצמכם ולעתיד ילדיכם טובה גדולה ותעברו לחסוך בצורה עצמאית, יש אלטרנטיבות... אל תתעלמו מהן. חפשו בגוגל inbest... תראו על מה אני מדבר.
- 3.משקיע ערך 14/03/2012 16:46הגב לתגובה זוכמשקיע ערך זה מצחיק אותי שהיום יותר מאי פעם יש באמת התרבות של סחרנות ותזזתיות. למרות שעובדתית השקעת ערך עדיפה ונותנת תוצאות הרוב מעדיף להפסיד את כספו אבל להנות מהריגוש. פעם אחרונה שבדקתי אין אף סחרן שמתקרב בעושרו לוורן באפט המשקיע. ברשימת העשירים של פורבס יש עדיפות לאנשים שמשקיעים ולא סוחרים. כמשקיע ערך אני מרויח פעמיים, גם לא נאלץ להגיב במיקרו שניות וגם נהנה מתשואה עדיפה על כל סוחר (כמובן שמדידת התשואה נעשית בתקופות זמן שנמדדות בשנים ולא בימים או שבועות)
- 2.א. 14/03/2012 15:14הגב לתגובה זוקודם כל, כתבה מצויינת. כמו שהכותב מציין במידה רבה של הצדק, התרבות הזאת התפשטה לכל תחומי חיינו ובפרט לעולם ההשקעות. מה שמצא חן בעיניי (וזה לצערי לא כל כך אופייני לאנשים שמייצגים את תחום ההשקעות - בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח וכו' ) שהמאמר אומר ביושר ולכאורה בניגוד לאינטרס הכלכלי של בית ההשקעות שדן הלמן הוא אחד ממנהליו, שהיום, עקב התרבות של אי יכולת לדחות סיפוקים, כדאי להתמקד במדדים ולא בניתוחי ערך למניהם.
- 1.משקיע ט" א 14/03/2012 14:24הגב לתגובה זופרסומים של אנליסטים שמודיעים " המניה תעלה בקרוב XX%" ושלל כותרות הדומות שמשדרות שלמנתחי ערך ואנליסטים אין יותר ערך ומה שחשוב הוא רק המחר
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
