שנת 2011 שהסתיימה זה מכבר עמדה בסימן משבר החובות באירופה וגרמה לציבור המשקיעים לברוח משוק המניות ומשוק אג"ח הקונצרניות. המשקיעים חיפשו מקלט ומצאו אותו באג"ח הממשלתיות ובקרנות הכספיות.

נכון לרגע זה, ינואר 2012 החל ברגל ימין. מדדי המניות ומדדי אג"ח הממשלתיים והקונצרניים עולים על רקע נתונים חיוביים מהמשק האמריקני והצלחה בהנפקת אג"ח של ספרד ואיטליה. הורדת הדירוג לצרפת ביום שישי האחרון ע"י חברת S&P מ-AAA ל-AA+ אמנם החזירה את החשש לשווקים, אולם צרפת גייסה אמש בהצלחה 8.6 מיליארד אירו והתשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה ל-3.03%, ובכך שבה הרגיעה לבורסות העולם.

זה הזמן לבחון את המגמות העיקריות שהשפיעו על שהתרחש באג"ח הממשלתיות והקונצרניות במהלך 2011 ומתחילת 2012:

ממשלתי קבוע 5+ שנים: משבר החובות באירופה, החשש מפני חזרת כלכלת ארה"ב למיתון והמחאה החברתית הובילו בשנת 2011 להאטה באינפלציה במשק שהסתכמה ב-2.2% בלבד לעומת 2.7% בשנת 2010. בכדי למנוע אפשרות של גלישת המשק הישראלי למיתון, הוריד נגיד בנק ישראל את הריבית במשק מרמה של 3.5% לרמה של 2.75%. כל אלה הובילו לביקושים גדולים לאג"ח השקליות הארוכות והן הניבו תשואה פנטסטית של 7.55% בשנת 2011. מגמה זו של עליות באג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות נמשכת גם מתחילת 2012 ונובעת מצפי להמשך הורדת הריבית במשק בחודשים הקרובים. העליות באג"ח אלה הובילו לירידה חדה בתשואתן מ-5.5% בתחילת 2011 ל-4.15% בלבד כיום.

ממשלתי מדד 5-10 שנים: בדומה לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות נהנו אג"ח אלה מהורדת ריבית בנק ישראל ובשל כך הניבו תשואה מכובדת של 4.85% בשנת 2011 ותשואה של 1.01% מתחילת 2012. התשואה לפדיון ברוטו של אג"ח הממשלתיות הצמודות הארוכות ירדה אף היא מרמה של 2.25% בתחילת 2011 ל-1.70% בלבד כיום.

מדד תל בונד שקלי: ההאטה באינפלציה במשק בשנת 2011 כמו גם הפחתת הריבית במשק, גרמו לנהירת המשקיעים לאפיק השקלי. כך הניב המדד תשואה של 5.04% בשנת 2011 ועוד אחוז נוסף מתחילת השנה. התשואה לפדיון ברוטו רשמה ירידה מ-5.60% בתחילת 2011 ל-4.97% כיום. המרווח בין תשואת המדד לתשואת ממשלתית במח"מ דומה אשר עמד בתחילת 2011 על 1.4%, גדל לרמה של 2.13% בחודש שעבר ומאז הספיק לרדת לרמה של 1.78% כיום.

מדד התל בונד 60: בשונה מהמדדים הקודמים שציינתי, השיל מדד זה מערכו 0.3% בשנת 2011, עת הוא מושפע לשלילה מפדיונות ענק של כ-20 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח קונצרניות, המלווים בחשש מיכולת החזר החוב של החברות. הגורם שוויסת את הירידות במדד התל בונד הינו הגופים המוסדיים בשוק שהמשיכו להשקיע במדד. התשואה לפדיון ברוטו של המדד עלתה מ-2.61% בתחילת 2011 ל-4.10% בחודש שעבר, ומאז הספיקה לרדת ל-3.41% כיום. המרווח מממשלתי במח"מ דומה אשר עמד בתחילת 2011 על 1.6% בלבד, עומד כיום על 2.50% לאחר שנשק בחודש שעבר ל-3%.

מסקנות וסיכום:

תהליך הורדת הריבית ודהרת המשקיעים לאג"ח הממשלתיות הארוכות הובילו לעליות שערים נאות ובמקביל לירידה חדה בתשואות אג"ח אלו. ההתאוששות המתמשכת במשק האמריקני עשויה לגרום לעליות התשואות באג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים. כמו כן, צופה בנק ישראל גרעון של למעלה מ-3% מתקציב הממשלה בשנת 2012 (לעומת יעד גירעון של 2% בלבד). על מנת לממן את הגירעון צפויה המדינה להגדיל את הגיוסים באג"ח הממשלתיות. לאור נתונים אלו אני סבור שיש להימנע כעת מהשקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות.

בתחילת החודש שעבר המלצתי לנצל את העלייה החדה בתשואה ובמרווח מממשלתי במדד התל בונד 60 ולהגדיל חשיפה למדד. מתחילת השנה ראינו ירידה חדה בתשואה לפדיון ברוטו ובפער מממשלתי במח"מ דומה, דבר שהוביל לעלייה של מעל ל-2% במדד מתחילת השנה. לפיכך אינני ממליץ כעת להגדיל חשיפה למדד התל בונד 60. לעומת זאת, אני שב וחוזר על המלצתי מהשבועות האחרונים להגדיל חשיפה לאג"ח קונצרניות של חברות איכותיות שאינן כלולות במדדי התל בונד (דוגמאות לאג"ח אלו ניתן למצוא במאמרים שפרסמתי בשבועות האחרונים).

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות