בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש מארס ללא שינוי
בנק ישראל הפתיע והותיר את הריבית למארס ללא שינוי ברמה של 1.75%. עם זאת, תגובת השווקים, אשר ציפו להורדה, הייתה הפוכה למתבקש, וזאת בעיקר על רקע האירועים באיטליה.
אנו מעריכים כי בהחלטה הריבית הבאה (לחודשים אפריל - מאי), תרד הריבית לרמה של 1.5%. יתרה מזאת, גם השוק ממשיך לגלם הורדת ריבית נוספת בקרוב.
בנק ישראל הפתיע את השוק, כאמור, והותיר את הריבית לחודש הבא ברמה של 1.75% (מאז סוף דצמבר 2012). מההודעה הנלווית להחלטה, ניתן להבין כי היא התקבלה בסימן גדול של אי ודאות. כאשר המגמה לא ברורה, אזי לשיטתו של בנק ישראל ישנו היגיון בלהמתין. חשוב להדגיש, שבתקופה הנוכחית המיקוד של מדיניות הריבית, הינו בעיקרו לעידוד התעסוקה והצמיחה (במיוחד כאשר האינפלציה נמצאת מתחת למרכז היעד, ולא מהווה איום).
פישר בחר להציג תמונה מעורבת של הכלכלה המקומית, שתכליתה, התמתנות בפעילות הכלכלית במרבית הפרמטרים. אולם, קיימת אופטימיות מסוימת לגבי העתיד. גם שוק העבודה זוכה להתייחסות של מגמה לא אחידה. תמונה מעורבת גם בכלכלה העולמית - מחד נמשכת מגמת השיפור, מאידך, הצמצום הפיסקלי בארה"ב (שיכנס לתוקף במארס) עלול לפגוע בצמיחה, וגוש האירו עדיין רחוק מלהתאושש. תוצאות הבחירות באיטליה לא מוזכרות בהודעת הריבית. לעניות דעתנו, רמת אי הודאות בגוש האירו עלתה משמעותית.
גורם משמעותי נוסף שתמך בהותרת הריבית ללא שינוי, הינו אי הודאות סביב הרכבת הממשלה והתקציב. למעשה, עדיין לא ברור איזו ממשלה תקום ומה יהיו סדרי העדיפויות שלה, כאשר ידוע כי בנק ישראל מוטרד מהטיפול בגירעון ובחוב, וכנראה מעדיף לא לשחרר את הרסן המוניטארי מהר מדי.
בתוך כך, גם מחירי הדירות זכו להתייחסות נרחבת בהודעה, ובפרט המשך העלייה שלהם. הבנק ציין כי ההוראה האחרונה של המפקח (בדבר הגדלת נכסי סיכון על המשכנתאות), נועדה בעיקר לטפל ביציבות הבנקים (אם כי תיתכן גם השפעה ממתנת על הביקוש לדירות). אולם בנק ישראל מודע, שללא הגדלה משמעותית של היצע הדירות, הורדת הריבית יכולה להאיץ את קצב עליית מחירי הדירות.
התחזקות השקל מוזכרת אף היא בהודעה, עובדה שהייתה אמורה להוביל דווקא להורדת ריבית. מתוך חמש ההחלטות האחרונות, זו פעם שלישית שבנק ישראל מפתיע את השוק: הריבית לנובמבר 2012 (הורדת ריבית ל-2%), ינואר 2013 (הורדת ריבית ל-1.75%) ומארס 2013 (הותרת הריבית).
יש לציין, כי חציון תחזיות האנליסטים במערכת בלומברג צפה הורדת ריבית של 0.25%, וגם שוק האג"ח הממשלתיות גילם בהסתברות מסוימת הורדה. על אף זאת, התשואות הארוכות הגיבו אתמול דווקא בירידה ושער השקל מול הדולר נחלש. הסיבה הינה תוצאות הבחירות באיטליה - אלו הובילו לעלייה בשנאת הסיכון, התחזקות הדולר, ירידה חדה בתשואות בארה"ב ולירידות בשוקי המניות. גם עתה, השוק ממשיך לגלם הורדת ריבית נוספת בקרוב.
להערכתנו, לקראת ההחלטה הבאה (בסוף חודש מארס), התמונה תהיה ברורה יותר - צפויה לקום ממשלה חדשה, יתווספו אינדיקאטורים לפעילות הכלכלית בעולם (בדגש על ארה"ב) ובישראל (כאשר, מחלקת המחקר של בנק ישראל תפרסם תחזית צמיחה מעודכנת). כמו כן, ניתן יהיה לבחון את ההשפעה הראשונית של צעדי בנק ישראל (הגבלת שיעור המשכנתא), על הביקוש ומחירי הדירות. אנו צופים כי בהחלטה הריבית הבאה (לחודשים אפריל - מאי), תרד הריבית לרמה של 1.5%. בשליש האחרון של השנה צפויה העלאת ריבית.
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
משפיען פיננסי
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
