מאקרו השבוע: שני האירועים המרכזיים בכלכלה המקומית ובארה"ב

דוד ויגדר, אנליסט מאקרו ושווקים במחלקת מאקרו כלכלה ואלכס וינשטיין, יועץ השקעות בכיר, בנק דיסקונט, סוקרים את אירועי המאקרו הצפויים במהלך השבוע הקרוב
דוד ויגדר |

ביום שלישי (15/1) עתיד להתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר. להערכתנו, המדד צפוי להיוותר ללא שינוי. הוא מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו'). נזכיר כי מדד המחירים שמתפרסם מושפע מגורמים עונתיים. לכן, המדד הקרוב צפוי לשקף, בין היתר, ירידה עונתית במחירי שכר הדירה והנסיעות לחו"ל, אשר תקוזז בחלקה על ידי עלייה עונתית במחירי ההלבשה. גורם נוסף (לא עונתי) שהשפיע על המדד, הינו הוזלת מחירי הדלק וייסוף השקל.

נציין כי האינפלציה ב-12 חודשים לאחור (דהיינו: שנת 2012), צפויה לעמוד על 1.5%, כלומר, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. יתרה מזאת, התפתחות המחירים בחודשים האחרונים מצביעה על ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה ועקבית עם ההאטה הכלכלית במשק. מדד המחירים לצרכן ירד בחודשים אוקטובר - נובמבר בשיעור מצטבר של 0.7%, זאת לעומת עלייה של 1.1% ברבעון השלישי. בפרט, ירד מדד חודש נובמבר ב-0.5%. נציין עוד, כי שלושת המדדים האחרונים היו נמוכים מהערכות האנליסטים בשוק. לפיכך, להפתעה מהותית במדד הקרוב צפויה להיות השפעה על המסחר באגרות החוב.

ספר הבז' בארה"ב

השבוע הקרוב צפוי להיות רווי בפרסום אינדיקטורים לפעילות הכלכלית בארה"ב - הייצור התעשייתי, המכירות הקמעונאיות, בטחון הצרכנים, נתונים משוק הנדל"ן והאינפלציה. בנוסף, ביום רביעי (16.01) צפוי להתפרסם בארה"ב "ספר הבז'" (Beige Book). מבחינת השווקים הפיננסיים, פרסום הספר אינו בעל חשיבות רבה, אך עם זאת, הוא שופך אור על המגמות האחרונות בכלכלת ארה"ב (מה שנקרא "דיווחים מהשטח").

"הספר" מסכם (הן ברמת המחוז והן ברמת הסקטור) את ההתרשמות של נציגי הבנק מהמגמות האחרונות בכלכלה ב-12 מחוזות שונים בארה"ב. נציגי הפד מגבשים תמונת מצב על בסיס ראיונות עם אנשי מפתח במגזר העסקי, אנליסטים, כלכלנים וכו'. הספר מתפרסם שמונה פעמים בשנה, כשבועיים לפני ועידת השוק הפתוח, ה-FOMC, ומשמש בין היתר ככלי תומך החלטה למדיניות המוניטרית.

יצויין כי הספר האחרון שפורסם בסוף חודש נובמבר, הצביע על התרחבות הכלכלה האמריקנית בקצב מדוד, בצל הוריקן "סנדי". יתרה מזאת, המגמה בין המחוזות לא הייתה אחידה. מבחינת הענפים, גם כאן נרשמה מגמה לא אחידה, בעוד שהצריכה הפרטית המשיכה להתרחב במרבית המחוזות, הרי שבתעשייה נרשמה חולשה. בנוסף, הצביע הספר על החששות שקיימים סביב אי הודאות לגבי "הצוק הפיסקאלי".

לאור הפתרון (החלקי) של הצוק ולאחר כחודשיים מאז סופת ההוריקן בארה"ב, צפוי הספר לשפוך אור על עוצמת ההתאוששות של כלכלת ארה"ב. בפרט, כאשר ברקע יש חברים בפד הסבורים שיש להפסיק את תוכנית הרכישות כבר באמצע השנה וישיבת הפד ב-30.01.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
TV

פרופ' בריק: "עליית תוחלת החיים, זה צונאמי חברתי עם השלכות לא פשוטות", האם יש גבול לגיל האדם? צפו בקטע

בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה (חקר הזיקנה) לקח חלק בכנס הפנסיה של Bizportal ודיסקונט. צפו בהרצאה המלאה
אבי שאולי |
פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה - חקר הזיקנה, השתתף בכנס פנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. על הפרק - תוחלת החיים הממוצעת בישראל העומדת על 80 לגברים ו-84 לנשים. "זאת מהפכה דמוגפית - צונאמי חברתי. תוחלת החיים עולה כל 10 שנים בערך בשנתיים וחצי נוספות", אמר יצחק בריק. Bizportal קיים כנס בנושא הפנסיה בשיתוף בנק דיסקונט. הכנס נערך במשרדי ההנהלה הראשית של בנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. את הכנס פתח פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה (חקר הזיקנה) ולאחריו נאמו צבי ורטיקובסקי, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, וגיורא סרצ'נסקי מ'עמיתים', קרן הפנסיה הגדולה בישראל. על איזה סדר גודל של אוכלוסיה מדובר? יצחק בריק: "שיעור בני ה-60 יוכפל עד שנת 2050. בני 65 ומעלה נכנסים לתקופה חדשה ובעייתית ולא רק מבחינת הפנסיה. כל החיים שלנו מאורגנים: גן, בי"ס, צבא וכולי ואילו תקופה הפנסיה לא מאורגנת והיא ארוכה מאוד". בתקופה הרומית תוחלת החיים הממוצעת הייתה 25 שנה, אך מאז חל שינוי דרמטי. פריצת הדרך הגדולה הייתה עם המצאת הפניצילין על אלכנסדר פלמינג הסקוטי בשנת 1955. כך פחתה התמותה ממחלות מדבקות והעולם עבר לתקופה חדשה שבה מתים בעיקר ממחלות כרוניות (סרטן, לב, פרקינסון, אלצהיימר וכולי) ולא ממחלות מדבקות. פרופ' יצחק בריק הסביר שהגורם העיקרי שמשפיע על תוחלת החיים זה לא התורשה כמו שרבים נוטים לחשוב. התורשה משפיעה רק ברמה של 30% ומה שמשפיע בצורה העיקרית על תוחלת החיים זה איכות החיים - 70%. ההתפתחות בעלייה בתוחלת החיים אינה נתמכת בשיפור באיכות החיים תוחלת החיים נמצאת עם כן בעלייה מתמדת. עד מתי? החוקרים חלוקים בדעותיהם האם והיכן יגיע הגבול. שאלה נוספת היא האם חל שיפור באיכות החיים במקביל לעלייה באיכות החיים? יצחק בריק: "עם העלייה בתוחלת החיים אין עלייה דומה באיכות החיים. לכן היום מדברים על תוחלת חיים בבריאות טובה . כמה שנים בן אדם יכול לחיות בלי מחלות כרוניות. אנחנו חיים יותר שנים, אבל לא בבריאות תקינה. הרפואה תרמה להארכת תוחלת החיים, אבל בתוך המחלות הכרוניות". מה המשמעות של זה? יצחק בריק: "מספר האנשים שיוכלו לעזור לזקנים ילך ויקטן. באירופה המצב נוראי כי הילודה היא פחות מ-2 למשפחה ומספר הצעירים הולך וקטן. תחשבו על הפער בין אנשים שמשלמים ביטוח לאומי למי שמקבל כסף מביטוח לאומי". אחת הגישות לפיתרון הבעיה היא עידוד הילודה, כפי שמנסים לעשות ביפן ובמדינות אחרות עם שיעור ילודה נמוך יחסית. מה מאפיין את החיים של בני 65 ומעלה? יצחק בריק: "27% חיים מתחת לקו העוני, רק 13% ממשיכים לעבוד, 47% מרגישים בודדים, רק ל-38% יש פנסיה". בשורה התחתונה לבני המשפחה של הזקנים יש השפעה משמעותית בהרבה היבטים על איכות חיי הזקנים. מה ההשלכות של השינוי הדמוגרפי בעתיד? יצחק בריק: "מצב הזקנים יורע, יהיה מחסור בעובדים לטיפול בהם ותתפתח כלכלה של מוצרים ושירותים לזקנים".