לאחרונה פרסם משרד האוצר טיוטת חוזר לפיה אפשר יהיה למשוך כספים מקופות גמל של עמיתים שנפטרו ללא צורך בצו ירושה או צו קיום צוואה. עומר בן יאיר, מומחה פנסיוני במרכז הידע של פסגות לחינוך פיננסי, מסביר באופן כללי מי יקבל את הכספים במקרה של מות החוסך.

בכדי לענות על השאלה מי זכאי לקבל את הכספים בחיסכון הפנסיוני במקרה של מות החוסך יש להבחין בין סוגי המכשירים - קופת גמל, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, וכן בין סוגי הכספים הצבורים -תגמולים, פיצויים, וביטוח חיים במידה וקיים.

מה קורה במקרה של קופת גמל וביטוח מנהלים?

"כספי התגמולים ישולמו למוטבים שמינה החוסך בקופה טרם פטירתו. כספי התגמולים אינם חלק מהעיזבון (אלא אם נקבע אחרת, למשל בצוואה) ולכן זכותו של אדם לקבוע למי ישולמו כספי התגמולים לאחר פטירתו.

במידה ולא מונו מוטבים בקופה, ישולמו הכספים ליורשים החוקיים שמינה החוסך בצוואתו וזאת רק על פי הצגת צו קיום צוואה. במידה ולא מינה יורשים בצוואתו אזי הזכאים הם היורשים על פי דין שנקבעו על פי צו ירושה (מבית משפט - הרשם לענייני ירושה או בית דין רבני). התגמולים שנצברו ישולמו בסכום חד פעמי (הוני)".

• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• למה חשוב להפריש לפנסיה כבר מהמשכורת הראשונה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואם יש לחוסך גם ביטוח חיים?

"התשלום של סכום הביטוח יועבר בהתאם לזה של התגמולים: למוטבים ובהיעדר מוטבים ליורשים החוקיים, על פי צו קיום צוואה או על פי צו ירושה".

מה לגבי כספי הפיצויים?

"הזכאים לפיצויי פיטורים הם השארים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. הכספים ישולמו בסכום חד פעמי (הוני). לא ניתן לקבוע מוטבים על כספי הפיצויים שכן הם ישולמו לשארים . גם במקרים בהם העובד מינה מוטבים למקרה מוות בקופת גמל או בפוליסת ביטוח מנהלים בה מופקדים כספי הפיצויים (במעמד שכיר במסגרת מקום עבודתו) - המוטבים יהיו הנהנים לעניין מרכיב התגמולים בלבד בקופת הגמל ואילו לעניין מרכיב הפיצויים בקופת הגמל - הנהנים יהיו השאירים".

אם עובד נפטר אחרי שסיים יחסי עובד מעביד?

"במקרה בו העמית נפטר ויש בקופה כספי פיצויים, אולם העמית סיים בעבר יחסי עובד מעביד, והכספים לא שוחררו או לא נמשכו, הכספים ישולמו ליורשים החוקיים על פי צו קיום צואה או צו ירושה מאושר כדין".

מי זכאי לקבל כספי קרן פנסיה של חוסך שנפטר?

קרן הפנסיה פועלת לפי תקנון לפיו היא תשלם קצבה לשארים של הנפטר במועד פטירתו. השארים המוגדרים בתקנון הקרן והם: אלמן/ה ויתומים עד גיל 21. ישנם מקרים בהם הגדרת השארים מורחבת יותר כמו למשל: ילדים מעל גיל 21 אם מדובר בילד מוגבל (ילד שלא מסוגל לכלכל את עצמו), הורים שפרנסתם היתה תלויה בנפטר והיו סמוכים על שולחנו וכדומה".

• הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
• קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

כיצד יתבצע התשלום?

"התשלום לשארים בקרן הפנסיה יהיה בצורה של קצבה חודשית, אולם ישנם מקרים בהם ישולמו הכספים שנצברו בחיסכון גם בצורה של סכום חד פעמי (הוני) וזאת במידה והקצבה החודשית נמוכה מאוד (פחות מ-5% מהשכר הממוצע במשק) או לחלופין במקרים שמפורטים בתקנון הקרן - כמו למשל במקרה של מוות כתוצאה מתאונת דרכים".

ואם אין שארים?

"במידה ואין שארים הקרן תשלם את הכספים שנצברו בחיסכון בסכום הוני כמו במקרה של קופת גמל: תגמולים - למוטבים ובהיעדר ליורשים לפי צו קיום צוואה או צו ירושה ופיצויים לשארים לפי הגדרתם בחוק פיצויי פיטורין.

הנושא של תשלום במקרה מוות בקרן הפנסיה תלוי גם בסטטוס הנפטר: האם מדובר בעמית בקרן או בפנסיונר שהחל לקבל קצבה מהקרן".

כיצד מחושבת הפנסיה של השארים עבור עמית פעיל בקרן (שיש לו כיסוי ביטוחי לשארים)?

"גובה קצבת השארים נקבע בין היתר על ידי הכפלת שיעור הכיסוי למקרה מוות של האלמנה והיתום בשכר הקובע של המבוטח בקרן. שיעור הכיסוי למוות (אלמנה ויתום) ולנכות נקבע בהתאם למסלול הביטוח הנבחר בקרן ולגיל הכניסה לקרן.

נניח אדם שמצטרף לקרן למסלול ביטוח אשר מעניק כיסוי לאלמנה 60%, ליתום 40% ולנכות 75%. אזי במקרה מוות תקבל האלמנה 60% משכרו הקובע של העמית. החישוב של השכר הקובע מפורט בתקנון ובגדול מדובר על השכר המבוטח הממוצע ב-3 חודשים או 12 חודשים האחרונים (לכל קרן שיטת חישוב שונה במקצת). לרוב סך קצבת האלמנה והיתום לא יעלה על 100% מהשכר הקובע. בכל מקרה הערך המהוון של סך הקצבאות שישולמו לאלמנה וליתומים לא יפחת מסך היתרה הצבורה של העמית בקרן".

כיצד מחושבת הפנסיה של השארים עבור עמית שאינו פעיל (ללא כיסוי ביטוחי לשארים)?

"הקרן תשלם לשארים קצבה שתחושב לפי חלוקת היתרה הצבורה במקדם לפי פרמטרים של האלמנה ושל היתומים. כלומר, הקרן תחשב את הקצבה שתשולם בהתאם ליתרה בקרן ובהתאם למין וגיל השארים.

ישנם מקרים בהם ישולמו הכספים שנצברו בחיסכון גם בצורה של סכום חד פעמי (הוני) וזאת במידה והקצבה החודשית נמוכה מאוד (פחות מ 5% מהשכר הממוצע במשק) או לחלופין במקרים שמפורטים בתקנון הקרן - כמו למשל במקרה של מוות כתוצאה מתאונת דרכים".

עבור פנסיונר - כמה יקבלו השארים?

"לפני הפרישה החוסך נדרש לבחור את 'מסלול הפרישה שלו' כלומר עליו לבחור מספר פרמטרים המשפיעים על גובה הקצבה שיקבל ועל גובה קצבת השארים שיקבלו שאריו (אלמנה ויתומים). על החוסך לבחור את שיעור הקצבה שתקבל האלמנה (בדר"כ בין 30% ל-100%) מהקצבה החודשית שלו. אם בחר 100% אז קצבת האלמנה תהיה זהה לזו שהוא קיבל בפרישתו.

האם לשיעור קצבת השארים השפעה על גובה קצבת הזקנה?

"ככל שיבחר בשיעור גבוה יותר כך תהיה השפעה שלילית על גובה קצבת הזקנה שיקבל. בנוסף, יכול לבחור במינימום תשלומים מובטחים כאשר לרוב קיימת מגבלת גיל שאחריו לא ניתן לבחור במספר תשלומים מובטחים (לדוגמא מי שפרש בגיל 67 יבחר עד 240 תשלומים מובטחים).

מה לגבי פנסיונר שלא בחר תשלומים מובטחים?

"אחרי מותו תשלם הקרן קצבה לשארים (אלמנה ויתומים עד גיל 21) לפי השיעור שנבחר. במידה ואין שארים או שנפטרו אז הקרן סיימה את התשלומים ולא תהיה חבות נוספת.

לדוגמא: קצבת זקנה 10,000 שקל ובחר לאלמנה 60%. אזי אחרי מותו תשלם הקרן 6,000 שקל לאלמנה לכל ימי חייה בהתאם לתקנון הקרן.

אם בחר 240 תשלומים מובטחים אזי תשלם הקרן לאלמנה אחרי מותו 10,000 שקל עד להשלמת מספר התשלומים המובטחים ולאחר מכן תשלם לאלמנה את השיעור שנבחר (נניח 60% קרי 6,000 שקל)".

מה יקבלו השארים אם הגמלאי נפטר לפני סיום תקופת התשלום המינימלית?

"במידה ונפטר הגמלאי טרם הסתיימה תקופת התשלום המינימלית ואין לו שארים או לחלופין נפטרה האלמנה טרם הסתיימו מינימום התשלומים המובטחים, אזי הקרן תשלם למוטבים או ליורשים החוקיים בסכום חד פעמי את הערך המהוון של סך התשלומים שנשארו.

לדוגמא: בחר 240 תשלומים, נפטר לאחר 40 תשלומים ואין לו שארים, תשלם הקרן ערך מהוון של 200 קצבאות למוטבים שבחר".

ילדים, בני זוג או הורים של חוסך בקופת גמל שנפטר, ונצבר בחשבונו עד 5,000 שקל יקבלו את הכספים מבלי להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פרסם באחרונה טיוטת חוזר שתקל על בני משפחות של נפטרים למשוך את כספם מקופות גמל. מדובר בחשבונות שיש בהם יתרה נמוכה, עד 5,000 שקל, על שם חוסכים שנפטרו וטרם מילאו הוראת מינוי מוטבים בה ציינו במפורש מי המוטבים בחשבון.

הטיוטה קובעת כי ילדים, בני זוג או הורים של חוסך בקופת גמל שנפטר, ונצבר בחשבונו עד 5,000 שקל יקבלו את הכספים מבלי להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה, ובלבד שיתחייבו להחזיר את הסכום לחברה המנהלת אם אדם אחר יוכיח שהוא זכאי לכספים. תנאי נוסף הוא שחלפו שלוש שנים מפטירת החוסך.

כאשר בחשבון של חוסך שנפטר לא קיימת הוראת מינוי מוטבים, נדרשים הזכאים לכספים להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה על מנת למשוך את הכספים. הליך הוצאת הצווים כרוך בעלויות כספיות שלעיתים מתקרבות ואף עולות על גובה החיסכון הצבור בחשבון החוסך שנפטר. המשמעות היא שהכספים נותרים "תקועים" בחשבון החוסך שנפטר.

לפי הערכות האגף, הפתרון המוצע יאפשר לזכאים למשוך כספים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

הנושא של תשלום הכספים בחשבונות נפטר עם יתרה נמוכה, ללא צורך בהוצאת צו ירושה או צו קיום צואה, עלה בעקבות האפשרות שניתנה לאיתור חשבונות נמוכים.במסגרת איתור החשבונות, חוסכים רבים איתרו קופות של קרובים שנפטרו בעלי יתרה נמוכה וכאשר הם ביקשו לבצע משיכה הם נתקלו בהליך מסורבל ויקר של בירוקרטיה.