פרארי
צילום: M unsplash

הנוסחה המנצחת של פרארי: פחות מכוניות, יותר רווחים

במקום להתמקד בהגדלת כמות המכוניות הנמכרות, פרארי מגדילה את רווחיה באמצעות שיפור שולי הרווח. דגמים חדשים נמכרים במחירים הגבוהים ב-20% עד 30% מהדגמים הקודמים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה יוקרה פרארי

פרארי, יצרנית מכוניות היוקרה האיטלקית, מוכיחה שוב כי לעתים דווקא הגבלת הייצור היא המפתח להצלחה עסקית. בעוד שיצרניות רכב יוקרה אחרות נאבקות בירידה בביקושים, במיוחד בשוק הסיני, מניית פרארי זינקה השנה בכ-43% והגיעה ל-484 דולר, עם תחזיות אופטימיות להמשך עלייה.

האסטרטגיה של פרארי מבוססת על עיקרון פשוט שטבע מייסד החברה, אנצו פרארי: "פרארי תמיד תספק מכונית אחת פחות מהביקוש בשוק". גישה זו, שעשויה להיראות מנוגדת להיגיון העסקי המקובל, מוכיחה את עצמה שוב ושוב. החברה מייצרת רק כ-14,000 מכוניות בשנה, הרבה פחות מהביקוש בשוק.

בניגוד למתחרותיה כמו מרצדס, ב.מ.וו ופורשה, שסובלות מהאטה בביקושים בסין, פרארי מוכרת פחות מ-10% ממכוניותיה בשוק הסיני. זוהי החלטה אסטרטגית מכוונת לשמירה על בלעדיות המותג, גם במחיר של ויתור על צמיחה פוטנציאלית בשוק הענק הזה.

במקום להתמקד בהגדלת כמות המכוניות הנמכרות, פרארי מגדילה את רווחיה באמצעות שיפור שולי הרווח. דגמים חדשים נמכרים במחירים הגבוהים ב-20% עד 30% מהדגמים הקודמים. הלקוחות, מסתבר, מוכנים לשלם את המחיר הגבוה, והביקוש העודף מאפשר לחברה גמישות בהפניית המכירות לשווקים שונים לפי הצורך.

 

נסחרת במכפיל קרוב לשל טסלה 

עם זאת, מניית פרארי נסחרת במכפיל רווח גבוה של 58, קרוב למכפיל של טסלה העומד על 62, ובפער עצום ממרצדס שנסחרת במכפיל של 5 בלבד. החברה מנסה להצדיק את ההערכה הגבוהה באמצעות חדשנות מוגברת - בשלוש השנים האחרונות היא רשמה יותר פטנטים מאשר ב-74 שנותיה הראשונות.

האתגר המרכזי של פרארי טמון בשינוי העדפות הדור הצעיר. השאלה היא האם הדור הבא של חובבי המכוניות יתעניין יותר בכוח מחשוב מאשר במנועים גדולים ורועמים. זהו סיכון משמעותי למודל העסקי של החברה, שעדיין מבוסס במידה רבה על המורשת המפוארת של מכוניות הספורט המסורתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בינתיים, בג'יי פי מורגן צופים כי מניית פרארי תגיע ל-525 דולר עד דצמבר הבא. האנליסטים מדגישים את היתרון של החברה בהתמודדות עם תנודות השוק, הודות למדיניות המכירות השמרנית שלה והיכולת לשמור על מחירים גבוהים גם בתקופות של האטה כלכלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.